להעלות סדרה קומית ישראלית זה תמיד צעד אמיץ, אבל לתת לה להתמקד בעולמות הפשע השחוקים לעייפה - זה יכול להיות פשע. לשדר אותה אחרי "צומת מילר" זה כבר ממש להצמיד לה אקדח לרקה. אבל "פשע לא מאורגן" הורידה אמש באיטיות את אותו אקדח מהרקה, ואמרה: "למה באיומים? באנו ליהנות".
אחד מהמסרים המקוריים של ראשי ממשלה בעת האחרונה הוא "כשאין לך בייס לרצות, אתה משוחרר מההתחייבות אליו". זאת ההרגשה גם בצפייה בפרק הראשון (ובזה שלאחריו, שנשלח למבקרים) של "פשע לא מאורגן" - היא עשויה ללא יומרות, ללא כבלים של סאטירה חשובה, ולעיתים אפילו בלי ההתחייבות להיקרא "סדרה". מכאן נשאב הכוח שלה - היא סדרת שוטרים וגנבים שבאה לעולם כדי להצחיק כשיוצא לה, ולהפתיע אותנו כשבא לה.
רן לוי וחיים זנאתי, יוצרי הסדרה, בחרו את הז'אנר הקולנועי הטלוויזיוני הכי מועד לכישלון על סקאלת הנושאים ליצירה: מה עוד לא נכתב, בוים ושוחק סביב עולם הפשע? אבל התוצאה מפתיעה: חלק מהמערכונים בנויים על הפער הקומי בין סכנת חיים לחיים עצמם, חלקם על טוויסט לא רע, וכולם נשענים על כתיבה טובה שלא לוקחת את עצמה ברצינות מדי.
משני הפרקים שראיתי, אפשר כבר לברך אותה על שהיא משוחררת מהמחלה הידועה של לא מעט יצירות ישראליות - הרצון להמציא דמויות קאלט. בסצנת הפתיחה של "פשע", יאנה יוסף (של ציון) נאלצת לנהל סיטואציה מורכבת: במקביל לטיפול בתינוק, היא אמורה להחזיק באיומי אקדח עבריין כפות. השניים נכנסים לוויכוח יומיומי על הורות נכונה, עד שהעבריין חוצה את הגבול ומבקר אותה - וחוטף כדור.
"מי הוא שיגיד לי איך להיות אימא?". את ניהול שיחות החולין תוך כדי סצנת מתח יוצרי "פשע" לא המציאו. זהו טריק טרנטינואי ידוע. ובכל זאת, חיסול כבר בסצנה הראשונה בהחלט משאיר אותך דרוך לקראת ההמשך.
גם בסצנה הבאה הטריק הטרנטינואי חוזר. צחי גראד, בדמות ראש משפחת פשע אלפא מייל (כלומר, צחי גראד), שדואג יותר למשפחה ופחות לפשע, ותוך כדי סחיטת עבריין שבגד בו הוא עסוק בשידוך הבת ובתלונות על הנכדים. בהמשך הפרק מגלים שגם את ישראל קטורזה "פשע" הוציאה מחוץ למים המוכרים שלו, והוא מגלם במינימליסטיות מפתיעה תפקידי עבריינים קטנים.
וכך מתנהל היקום של "פשע לא מאורגן", תוך משחקי תפקידים מתחלפים, שמתנהלים כולם על ציר האבסורד המציאותי של עבריינות בישראל. אין בה הומור שחור מבריק או סאטירה חברתית עמוקה - היא נותנת לנונסנס ולאבסורד לעשות בשבילה את העבודה. גם אם בינתיים היא לא תמיד מצחיקה (הפרק השני טוב יותר), יש בה את מגנט הקסם הקטן הזה שמצמיד אותך למסך כדי לגלות מה היא פיצחה בסצנה הבאה.
"פשע לא מאורגן" לא חפה מבעיות, וזה שכל העבריינים בה מגיעים ממוצא מזרחי זו רק ההתחלה. הבעיה העיקרית שלה היא שייקח כמה פרקים להבין שאנחנו בסדרה מתמשכת. בגלל הקאסט המצומצם השחקנים מגלמים כמה דמויות, ולפעמים נוצר הרושם שאנחנו בתוכנית מערכונים.
באקלים הצפייתי של היום, קשה יהיה לצופה הממוצע לחבר את העלילות הקטנות שבהן אותם שחקנים מחליפים דמויות. ההימור שלי הוא שבהמשך ההנאה תהיה יותר מהמערכונים בנפרד, ופחות מהסיפור המתמשך.
כדי להיות סדרה מצוינת, יש לה עוד דרך לעבור. היא צריכה להתנער מהרצון שלה להתרכז רק בשוטרים ובגנבים, ולגעת בכל הדמויות והסצנות שעל הספקטרום העברייני - עורכי דין, בוררים, חיילים פשוטים ונוכלי טינדר. היא הוכיחה שיש לה משהו חדש ומעניין להגיד עליהן, וכן, היא צריכה לירות לכל הכיוונים.
"פשע לא מאורגן", קשת 12
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו