"דוקטור סטריינג' 2: במימדי הטירוף". זוצ'יטל גומז, בנדיקט קמברבאץ', רייצ'ל מק'אדמס.
הסרטים של "מארוול" אינם מצטיינים בעלילות שלהם אך רובם לפחות מבדרים. ב"דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף" העלילה מופרכת, לא מושכת וחסרת משמעות; כל זה היה נסלח אילו הסרט היה מצחיק, מרגש, מרשים, מקורי ו/או מלהיב, אך הוא לא עונה על אף אחד מהפרמטרים האלה. זה אינו סרט רע כמו "הפנתר השחור" (הביקורת שלי), התחתית של התחתית בסרטי "מארוול", אבל הוא לא מהסרטים שייזכרו לטובה בשרשרת הארוכה והלא נגמרת של סרטי גיבורי-העל שבאופן לא צפוי הפכו להצלחה גדולה יותר מהסרטים אודות גיבורי-העל המפורסמים יותר, סופרמן ובאטמן של החברה המתחרה DC.
בסרט השני שנושא את שמו, בנדיקט קאמברבאץ' הוא דוקטור סטיבן סטריינג', מנתח בעל יכולות ליצור קסמים באמצעות כפות ידיו. הוא מגלה שיש צעירה בשם הסמלי-משהו אמריקה צ'אווז (זיוֹצ'יטל גומז הבינונית), שמסוגלת לעבור בין יקומים מקבילים ופגשה אותו גם בהם (הרגע הקצר שבו היא מדברת על האמהוֹת שלה הוביל לביטול הקרנת הסרט בערב הסעודית); דקות ספורות אחרי שרואים אותה בפעם הראשונה יש כבר פלאשבק למקרה שנכנסתם באיחור לסרט (זלזול בלתי נסבל בצופים). היא נרדפת בידי וונדה (אליזבת' אולסן, בהמשך למיני סדרה המצליחה "וונדה-ויז'ן"). ויש איזה ספר שהם מנסים להשיג.
למרבה השמחה, לרייצ'ל מקאדמס המקסימה יש תפקיד בסרט; הוא אינו משמעותי אך לא זניח.
ההבדלים ביקומים המקבילים השונים זניחים ולא מפותחים. זה אפילו לא הסרט הטוב ביותר על יקומים מקבילים שמוקרן כרגע בבתי הקולנוע, התואר הזה הולך ל"הכול בכל מקום בבת אחת".
עם יותר מדי דברים לא הגיוניים, שרירותיים וסתמיים שמתרחשים, אי אפשר שלא להבחין שמסתמכים יותר מדי במחשב לאפקטים (בשביל התפאורה, היצורים השונים, העולמות האחרים, במקום איפור וסביר להניח שלא נתפרה הגלימה של הדוקטור והיא תוספת דיגיטלית).
"דוקטור סטריינג' 2: במימדי הטירוף". בנדיקט קמברבאץ'.
מתישהו בבלגן יש קרב עם אלמנטים מוזיקליים שהייתי אמור להתלהב ממנו אך הוא מגיע משום מקום (כל הזמן עמד שם פסנתר?) ולא עשוי כמו שצריך. הקטע מתמצת את הבעיה העמוקה של הסרט כולו: הוא לא מכוון, הוא מזייף והצליל לא מדויק. לאורך כל הסרט זה מרגיש שבמהלך ההפקה של הסרט היקר מאוד נזרקו רעיונות תוך כדי העשייה, והם לא תמיד משתלבים. עם מספר פרויקטים שעובדים עליהם במקביל קשה לדבוק בגרסה המקורית אבל כדאי להשתדל להיצמד לאיזשהו בסיס איתן. הם מרשים לעצמם לעשות זאת בשלב הזה כי הם יודעים שלסרט יהיה את הקהל שלו ויחזיר את ההשקעה הגדולה. עם זאת, הוא לא עומד בפני עצמו ובעתיד יצפו בו רק כאלה שיעשו מרתון של כל סדרת סרטי "מארוול".
אחרי כשעה יש הופעות אורח שכמו הפכו לחובה בסרטים הללו, בעיקר אחרי ההצלחה הענקית של "ספיידרמן: אין דרך הביתה", שלגביו הצליחו לשמור בסוד שני שחקנים עם תפקידים משמעותיים. הפעם מדובר בשחקנים בתפקידים שכבר ראינו ובשחקנים בתפקידים שטרם ראינו, אך זה מרגיש מתאמץ, לא אורגני, מיותר, גימיקי, כדי שתהיה סיבה לדבר על הסרט כי קשה למצוא משהו אחר שנותר אחרי הצפייה.
"דוקטור סטריינג' 2: במימדי הטירוף". בנדיקט קמברבאץ', בנדיקט וונג, זוצ'יטל גומז.
לפעמים שכחתי שמדובר בתלת ממד, וזה לא נאמר כמחמאה. מנצלים את הממד הנוסף לעתים רחוקות מדי ולא בצורה מעניינת (כמו ב"חיי פיי", למשל).
כמו בכל סרט גיבורי-על בשנים האחרונות, בתחילת כתוביות הסיום יש קטע קצר (עם הופעת אורח מפתיעה ומבטיחה לסרט הבא), ובסופן עוד קטע קצר וחביב שקשור לסרט עצמו ולא ליקום הקולנועי של "מארוול".
דירוג: 
דוקטור סטריינג' 2: במימדי הטירוף (ארה"ב, 2022)
בימוי: סאם ריימי | תסריט: ג'ייד היילי ברטלט, מייקל וולדרון | משחק: בנדיקט קמברבאץ', צ'יווטל אג'יופור, בנדיקט וונג, אליזבת' אולסן, רייצ'ל מק'אדמס, זוצ'יטל גומז | מוסיקה מקורית: דני אלפמן | צילום: ג'ון מת'יסון
הפצה: פורום פילם, החל מה-05.05.2022 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: