זוזי הצידה, גל גדות: ככה עושים קומדיית אקשן מהאייטיז

כל מה שצ'נינג טייטום רוצה זה להיות הגבר שאומר לסנדרה בולוק "ש… את בטוחה עכשיו". יש לו את שרירי החזה התואמים ואת רעמת השיער המתנפנפת, אבל זה לא שנות השמונים ובולוק לא מתרשמת. "העיר האבודה" הוא קומדיית הרפתקאות רומנטית נוסח "האוצר הרומנטי" לשנות האלפיים, או בעצם פארודיה על הסרטים מהשנים ההן שצצים לפעמים ב-VOD ומעוררים אנחות של נוסטלגיה. בארה"ב הסרט זכה לפתיחה נאה מאוד בסוף השבוע שחלף, ורשם שיא פוסט-קורונה לסרט שמובל על ידי אישה. בישראל עושה רושם שהקהל לא רץ לאולמות, ואני כאן כדי לספר לכם שדווקא כדאי. 

לורטה סייג' (בולוק) היא סופרת של סדרת ספרי הרפתקאות רומנטיים על מעלליו של גיבור בשם דאש מקמהון. אלן (טייטום) הוא הדוגמן הלא מאוד חכם שמעטר את עטיפות ספריה ומצית את דמיונן של הקוראות הנלהבות. לורטה, שמסתגרת בדירתה מאז מות בעלה הארכאולוג, די לא סובלת את אלן, שיש לו נטייה לפשוט את החולצה באירועי ההשקה של ספריה. הוא דווקא דלוק על האישה שהעניקה לו דימוי עצמי מסעיר ומשתוקק לתשומת לבה.

הוא מקבל הזדמנות יוצאת דופן להשיג אותה כשלורטה נחטפת על ידי המיליארדר המטורף אביגייל פיירפקס (דניאל רדקליף באחד מתפקידיו הכי טובים) שמחפש אחר "כתר האש" העתיק. פיירפקס מאמין שלורטה, שביססה את ספריה על מחקר היסטורי, היא היחידה שיכולה לאתר את קברו של מלך כלשהו על אי מרוחק עם הר געש שאוטוטו עומד להתפרץ. אלן יוצא לאי להצילה, אך משום שהוא לא באמת יודע מה עושים במקרה כזה, הוא מגייס את הסוכן המיוחד ג'ק טריינר (בראד פיט), שניחן גם ברעמה וגם בכישורים הנדרשים למשימה. 

הומור מנפץ קלישאות. סנדרה בולוק וצ'נינג טייטום, "העיר האבודה" (צילום: פאראמונט/יחסי ציבור)

רוב ההומור של הסרט נובע מהפער בין הקלישאות של הספרים של לורטה והדימוי העצמי של אלן כגבר-גבר, לבין המציאות של דמויותיהם. צמד הכוכבים מתמודדים עם המשימה בחן ובכישרון. בולוק מתרוצצת חצי סרט באוברול צמוד שכולו נצנצים ורודים (המו"לית שלה התעקשה שככה הקוראות שלה רוצות לראות אותה) ומתבוננת על עצמה ועל מה שקורה לה מבחוץ, בתפקיד שמשחק עם הפרסונה הקולנועית שלה כאישה מוכשרת ועצורה, שלא מרגישה נוח בתלבושות נשיות. לא נהניתי ככה מהופעה שלה מאז "עצבניות אש" לפני תשע שנים. פיירפקס קורא לה "גריאטרית" וזה מצחיק, כי בגיל 32 רדקליף עדיין נראה כמו ילד, ובולוק בת ה-58 נראית פיצוץ, והסרט לרגע לא מטיל ספק בכך שאין לו סיכוי נגדה. 

זה כבר לא חדש שטייטום ניחן בטיימינג קומי מצוין ושהדבר שהוא עושה הכי טוב זה לגחך על הדימוי המאצ'ואיסטי של גברים שנראים כמותו. הפאה הבלונדינית סטייל דוגמן עטיפות הספרים פאביו נושרת מראשו די מהר, ומבין האגרופים שהוא משלח לאוויר בלי לפגוע מציצה פגיעות כמעט נוגעת ללב. באחת הסצנות הוא מזכיר לנו שהוא התחיל כרקדן, ואת זה הוא עושה נקי ויפה. בינו לבין בולוק יש כימיה קומית טובה, גם אם קשה להאמין שתתפתח כאן זוגיות רומנטית – היא בכל זאת גדולה עליו בכמה מספרים. 

סנדרה בולוק ודניאל רדקליף, "העיר האבודה" (צילום: פאראמונט/יחסי ציבור)

ודאי שמתם לב שבראד פיט הופיע למעלה בתוך סוגריים. הוא פולש לסרט בחיוך ובעוצמה, מוביל כמה סצנות אקשן משובחות בסגנון ג'קי צ'אן, ופורש באותה עוצמה שבה נכנס. הדקות שלו על המסך מבדרות מאוד, ולזכותו של הסרט ייאמר שהוא לא מתרסק אחרי עזיבתו. הופעה מבדרת נוספת מסופקת על ידי ד'ויין ג'וי רנדולף ("קוראים לי דולמייט", "רק רציחות בבניין") בתפקיד המו"לית שלא מצליחה לשכנע את המשטרה שהסופרת שלה נחטפה, ולכן גם היא יוצאת לאי בעקבותיה, למרות שלא ברור מה היא מתכוונת לעשות כשתגיע לשם. 

זו ההפקה ההוליוודית הגדולה הראשונה של האחים אהרון ואדם ני, שגם השתתפו בכתיבת התסריט. הם מפגינים קצב וטון נכונים. הסרט לא לוחץ מדי על הצחוקים, וגם לא מזייף ברומנטיקה. הוא מצליח להתאים את הז'אנר הישן לאופנה הנוכחית, ומאזן היטב בין ההרפתקה לפרודיה. בעידן שבו רק סרטים על גיבורי-על מביאים קהל (בעיקר צעיר) לאולמות, נחמד לפגוש את סנדרה בולוק עושה מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב. גל גדות, זוזי הצידה.

★★★✯ 3.5 כוכבים
The Lost City בימוי: אהרון ואדם ני. עם סנדרה בולוק, צ'נינג טייטום, דניאל רדקליף, בראד פיט. ארה"ב 2022, 112 דק'