הרבה לפני ש"פגסוס" היתה תוכנת ריגול מעוררת סערות בישראל, היא היתה פעולה חשאית נגד איראן וחיזבאללה במסגרת "פרויקט קסנדרה" - על שם האלה היוונית קסנדרה, שהתריעה על אסון גדול העומד להתרחש ואף אחד לא רצה לשמוע. מעבר לבחירה המבריקה של השם, יש כאן גם שאלות מהותיות.
"האמריקנים הם קצרי ראייה. אם משהו לא משפיע עליהם באותו רגע, הם לא מודאגים ממנו", כך מסכם בסוף הפרק השלישי אחד מגיבורי הדוקו "נבואת קסנדרה", אמריקני בעצמו, את יחס הממשל לאסונות גדולים.
המשהו הספציפי שהוא מדבר עליו הוא הגרעין האיראני, וערב חתימת הסכם הגרעין בימים אלו, אשר עונה להגדרה "אסון גדול העומד להתרחש שאף אחד לא רוצה לשמוע עליו" - כאן 11 מגישה לנו עוד דוקו שחובה לראות.
מדובר במסמך מפורט בן שלושה פרקים שיצר הבמאי דוקי דרור ("לבנון"). הוא לפעמים מפורט מדי, ועוסק במבצעים סודיים בעומק קרטלי הסמים של דרום אמריקה, שבוצעו במטרה לעצור את מיליארדי הדולרים שזרמו לחיזבאללה ולאיראן ומימנו את הפיגועים הנוראיים ביותר בישראל ובארה"ב.
גיבורי המסמך הם סוכני היחידה הישראלית ללחימה כלכלית מול ארגוני הטרור - "צלצל" וסוכני ה-DEA האמריקני, החושפים מול המצלמה את מפת המסחר והלבנת ההון של קרטלי הסמים במדיין שבקולומביה, וקרטל סמים הקרוב אלינו יותר - חיזבאללה שבלבנון. ההשלכות הגיאו-פוליטיות של עולם הנרקו-טרור מגיעות גם למימון תוכנית הגרעין האיראנית, כמובן.
ביולי 2015, אחרי המאבק העיקש של נתניהו ובכירי מערכת הביטחון, עמד נשיא ארה"ב ברק אובאמה מול המצלמות והכריז על אישור הסכם הגרעין עם איראן. לצידו עמד סגנו והנשיא הנוכחי, ג'ו ביידן, שעומד ערב חתימת הסכם המחודש. החתימה ההיא קטעה את "פרויקט קסנדרה" באיבו ואפשרה לאיראן להתקדם בתוכנית הגרעין.
הדוקו אמש מרים להנחתה לשאלה המטרידה ביותר גם היום: האם למישהו נוח לעצום עיניים מול האיום הנוכחי?
