עולה עולה: אל תתנו לסרט הישראלי המקסים הזה להישאר ברקע

סוף סוף יוצא, אחרי יותר מדי ימי קורונה. "קולות רקע". מתוך הפוסטר לסרט
סוף סוף יוצא, אחרי יותר מדי ימי קורונה. "קולות רקע". מתוך הפוסטר לסרט

שיחות סקס, סרטים מדובבים ומלחמת המפרץ - סרטו החמישי של יבגני רומן מציג סיפור עלייה כללי וספציפי כאחד, עם טון מלנכולי ומחויך והמון פרפרים בלב. אם רק תתנו לו את ההזדמנות, יש סיכוי יותר מסביר שגם אתם תישבו בקסמו

11 במאי 2022

הביקורת פורסמה במקור באתר המסכים שלנו, "הספוילר". תראו תראו

יש לי תזה ששבה ומוכיחה את עצמה, שאיכות הנשיקה מעידה על איכות הסרט שעוטף אותה. מעבר לבימוי של הנשיקה עצמה, מה שעושה פרפרים בלב זה הפיתוח של הדמויות ושל הקשר הרגשי ביניהן. "קולות רקע" מספק עוד הוכחה לתזה, מה גם שההומור הכובש שהוביל אל הנשיקה לא הכין אותי לעוצמת הרגש שבאה איתה. הסרט הושלם כבר ב-2019 ואף זכה אז בארבע מועמדויות לפרסי אופיר, אבל הקורונה השאירה אותו על המדפים. עכשיו הוא סוף סוף יוצא למסכים, וכולי תקווה שהוא לא ייעלם מהם במהרה כמו רבים מהסרטים שיוצאים היום, כי זה סרט מקסים. אם רק תקדישו לו את תשומת לבכם, מירב הסיכויים שהוא ישבה אותו.

זה סיפור כללי אך גם ספציפי מאוד על העלייה מרוסיה אחרי נפילת מסך הברזל. ויקטור (ולדימיר פרידמן) ורעיה (מריה בלקין), בני זוג בשנות השישים לחייהם, נודעו במולדתם כמדבבי סרטים. כשאנשים שם צפו ב"חופי הכרך" עם מרלון ברנדו, או ב"קרמר נגד קרמר" עם דסטין הופמן, הם שמעו את קולותיהם של ויקטור ורעיה. פעם הם אפילו הצטלמו עם פליני אחרי שדיבבו את "½8". אבל כשהם מגיעים לארץ ב-1990 הם מתקשים למצוא פרנסה במקצוע שלהם. ויקטור מעז לגשת לאודישן בתאטרון רוסי שזה עתה הוקם, אך שם מבקשים ממנו לשחק כמו עצמו, ולא לשחזר הופעה של מישהו אחר, ואת זה הוא לא יודע לעשות.

>>"איפה אנה פרנק": רוצו לראות את הסרט הזה, ואז צפו בו שוב

בלילת ברירה, ומבלי לספר לוויקטור, רעיה מוצאת לעצמה פרנסה במוקד שיחות סקס בניהולה של דבורה (אוולין הגואל). אחרי הרתיעה הראשונית רעיה מגלה שבאמצעות האלטר אגו "מרגריטה", שגורמת לגברים להתרגש בטלפון, גם היא קצת מתרגשת, ואפילו נסחפת בפנטזיה הרומנטית של אחד המתקשרים (אלכס סנדרוביץ'). זה מוסיף לחלוחית לחייה, בזמן שנישואיה לוויקטור המתוסכל הולכים וכמלים. בינתיים ויקטור מגלה ספריית וידאו פירטית לדוברי רוסית ומתחיל לתכנן מיני תכניות.

אל אל ישראל? מתוך "קולות רקע", צילום: אתיאל ציון, באדיבות סרטי יונייטד קינג
אל אל ישראל? מתוך "קולות רקע", צילום: אתיאל ציון, באדיבות סרטי יונייטד קינג

באמצעות תסריט על אנשים שתמיד נשארו ברקע, גם כשדיברו בשפתם, יבגני רומן ושותפו לכתיבה זיו ברקוביץ' (שגם צילם את הסרט), מצאו דרך פיוטית ושנונה לספר על קשייה הקליטה בארץ זרה ומוזרה, על אחת כמה וכמה בגיל שבו רוב האנשים (חוץ מפוליטיקאים) נדחקים לרקע. התוצאה היא דרמה קומית עדינה ומאוד אנושית, רקומה בהמון רגעים קטנים ויפים שמעלים חיוך נעים, כמו השיעורים באולפן שבהם המשתתפים מבקשים לתאר בעברית את יומם. הטון המלנכולי והמחויך של הסרט שונה מאוד מזה של הסדרה התיעודית של רומן שומנוב "דור וחצי" ששודרה לאחרונה בכאן 11.

>>האיום האיראני: "טהרן" הפכה לעוד סדרת אקשן אמריקאית

קול בולט נוסף שנשמע ברקע של הסרט על קולות רקע הוא האזעקה בעת נפילת טילים בימי מלחמת המפרץ הראשונה, שהפכה לחלק מחוויית העלייה לארץ (גם של הבמאי). בחסות האזעקה הסרט פונה לתבנית עלילתית משומשת מקומדיות רומנטיות, אך הוא מרפד אותה בהומור קולע, מה גם שבשלב הזה הדמויות כבר לכדו את ליבנו במידה כזו שהן ראויות לפאתוס של הרגע.

המאדאם התומכת. אוולין הגואל. מתוך "קולות רקע", צילום: אתיאל ציון, באדיבות סרטי יונייטד קינג
המאדאם התומכת. אוולין הגואל. מתוך "קולות רקע", צילום: אתיאל ציון, באדיבות סרטי יונייטד קינג

זה סרטו החמישי של רומן ("איגור ומסע העגורים", "מקוללים") והוא ללא ספק התבגר כבמאי. כאן הוא מפגין מגע קליל אך מלא אהדה לדמויות ולחולשותיהן, ונותן לשחקניו הנהדרים לפרוח. בלקין היא שחקנית תאטרון עתירת ניסיון, אך זה תפקידה הראשי הראשון בסרט ישראלי, והיא זורחת כרעיה שמתעוררת מחדש לחיים. אוולין הגואל היא כבר כוכבת מסך ותיקה, אבל כאן היא עושה משהו שונה – מעין שילוב לא צפוי של מאדאם מפוקפקת וחברה תומכת. ופרידמן מעצב כאן את אחד מתפקידיו היותר טובים בקריירה ארוכה ומוצלחת על המסך הישראלי.

★★★★ 4 כוכבים
בימוי: יבגני רומן. עם ולדימיר פרידמן, מריה בלקין, אוולין הגואל, אלכס סנדרוביץ', אורי קלאוזנר. ישראל 2019, 99 דק'