מתוך סרט לבן.
"סרט לבן" הוא ללא ספק אחד הסרטים המבריקים ביותר שניתן למצוא כעת בבתי הקולנוע. מדובר בהישג מדהים, הן מבחינה ויזואלית והן מבחינת הסיפור הטעון והמורכב שהוא מייצר על ילדות וילדים. המיקום של הכפר בו מתרחשת עלילת הסרט מתייחס כביכול רק לילדי התקופה, אך כאשר מדובר בבמאי פילוסופי כמו מיכאל הנקה, ברור שלא מדובר בדיון שטחי וכוונותיו יעוררו את הצופה להבין משהו גם על מצבו הנוכחי. הסרט זכה בגלובוס הזהב האחרון בקטגורית הסרט הזר בזכות ולא בחסד בשל העזות והנוקבות שלו.
מיכאל הנקה הוא מסוג הבמאים שלא מאפשר לצופיו אסקפיזם, או בריחה אל אשליה הוליוודית על חיים מושלמים. בסרטיו הקודמים הציג לנו הבמאי תמונה עגמומית מאד על העולם בו אנו חיים. בסרטיו הקודמים והמוכרים יותר כמו: "משחקי שעשוע", "המורה לפסנתר", ו"מחבואים", הציג הבמאי את הקושי של האדם בתפיסת המציאות והניכור החברתי השורר בקרב החברה המערבית בכללותה. ב"משחקי שעשוע", ביקר אותנו הנקה על היותנו צופים מציצנים העדים להתעללות במשפחה האומללה, שבמידה מסוימת נרתעים מהזוועות, אך ממשיכים להביט עליהם בלי להניד עפעף. ב"מחבואים" הוא בפירוש הפנה אצבע מאשימה לכיוונה של החברה הצרפתית הליברלית ולתקשורת ההמונים, שנמנעה מלהתייחס לטבח האלג'ירים במניפסט חמור על אדישות אירופאית. בסרטו החדש, "סרט לבן" מתעל הבמאי את כל אלה ומציג את התוצאה הנוראית: הילדים כבבואה איומה של הוריהם הבוגרים חסרי החמלה.
בכפר גרמני קטן מספר חודשים לפני פריצת מלחמת העולם הראשונה נראה שהכל מתנהל כשורה. בראש הכפר וכסמכות העליונה שלו מכהן הברון (אולריך טוקור), שבבעלותו אדמות הכפר ובהן הוא מעסיק את הכפריים בעיבוד שדותיו. מורה הכפר (כריסטיאן פרידל), מספר לנו בקולו כאיש מבוגר על הכפר ועל ההתרחשות היום יומית של תושביו. בתחילת הסרט המורה מדגיש את ההרמוניה עם הטבע והשלווה המתקתקה כמנת חלקם של אנשי הכפר. את הרצף של הסיפור הכה רגיל הזה קוטעת התאונה המסתורית של רופא הכפר המעלה חשדות לגבי הנסיבות המסתוריות בהן הלה נפצע.
מתוך סרט לבן.
אירועים מסתוריים, התעללויות ואף מיתות של מספר אנשי הכפר מתרחשות בהמשך ואיש לא יודע מי האחראי לזוועות. תוך כדי התעלומה המסתורית נחשפות בפנינו אושיות הכפר כל אחת בדרכה שלה,שמציגות בפנינו שיש הרבה מעבר למה שרואים מעל פני השטח. הכומר (בורגט קלובנר), מחנך את ילדיו ביד רמה ונוקשה ואינו מבין את התנהגותם המשולחת רסן, במקביל אנחנו פוגשים את ילדיו של החצרן באחוזה ואף את ילדיו העגמומים של הרופא . אט אט מתגלה אותו כפר קטן כמרקחה הכוללת הרבה סודות, חטאים וכאב. אז מי באמת אחראי לכל המתרחש שם? הנקה לא נותן תשובות ברורות, אבל מותיר אותנו עם המון שאלות חדשות.
מה שעושה את הסרט לטוב כל כך הוא השחקנים שבו. כל אחד מהשחקנים בסרט ראוי לכל השבחים. העובדה שיותר ממחצית מהקאסט מורכב מילדים ונערים וזו התוצאה – היא לא עניין של מה בכך. ראוי לציין, שכל אחד מהחברים הצעירים הפגין יכולת משחק וסיבולת מצוינת. אחרי הכל, לשחק בסרט של הנקה זו משימה לא קלה גם לבוגרים ולמנוסים יותר. אני מוצאת לנכון לשבח במיוחד את קלובנר בדמות הכומר הפורטיני ואת הילדה שגילמה את בתו קלרה (מריה-ויקטוריה דרגוס). בין השתיקה הרועמת של דרגוס לזו של קלובנר יש הרבה מעבר. המרידה של קלרה באביה המוסרי, היא בשתיקתה. הנערה הצעירה הזו אמרה כל כך הרבה בלי לומר דבר והדהימה אותי כל פעם מחדש.
"סרט לבן", הוא ללא ספק הישג קולנועי של הנקה. בחירתו לצלם את הסרט בשחור לבן הינה מתבקשת כדי לתאר את התקופה האמורה ועם זאת ידע הבמאי שלא רק מניעים היסטוריים עומדים בבסיסה של אותה החלטה ולאותה אסתטיזציה יש ערך מוסף: את העולם חסר הצבע, שהנקה בחר להציג בסרט אני רואה כעולם ריק מתוכן, עולם עירום ואומלל בו רואים הכל במונחים של טוב ורע, אך בעצם מחמיצים את העיקר. הסרט מציג בפנינו ניתוח אמביוולנטי על רשע – האם באמת מדובר ברוע או שהוא תוצר של משהו אחר לגמרי? האם בעולם שכזה קיימת עוד חמלה אנושית למישהו?
מתוך סרט לבן.
בסרט אחד הנקה מצליח להעביר נושא כה טעון על ילדות בצל עולם שמזמן אבד בו התוכן והרגישות. לא בכדי בחר הבמאי את החודשים שקדמו למלחמת העולם הראשונה, שהיוותה בפני רבים את תחילתו של הסוף במובנים של אנושיות וחמלה. אותו כפר הוא מיקרוקוסמוס למצבו הנוראי של העולם בתקופה ובמידה מסוימת מדמה את תקופתינו כיום, בה אדם לאדם זאב, הכל מותר ואין גבולות ברורים לשום דבר. מדובר בסרט נוקב, מרתק וחסר פשרות, שכיאה ליצירותיו של הנקה מותיר את הצופה במושבו דקות ארוכות אחרי הסרט בוהה במסך ותוהה לאן הולכים מכאן.
דירוג: 
סרט לבן
אוסטריה-צרפת-גרמניה, 2009
144 דקות.
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-11.02.2010 בבתי הקולנוע.
בימוי:
מיכאל הנקה
תסריט:
מיכאל הנקה
שחקנים:
כריסטיאן פרידל
לאוני בנש
אולריך טוקור
אורסינה לארדי
נראה לי כי תרגום שם הסרט לעברית צ.ל. "קשר לבן" משמעות המילה "באנד" בגרמנית הוא חבורה. מדובר בילדים קושרי קשר. בנוסף לסמל המוחשי של הסרט הנקשר על הזרוע לציון התום והטוהר נוספת משמעות אירונית של קשר להרע של ילדים"תמימים" …
הכותרת בתרגום מעבירה רק משמעות אחת. בגרמנית היא רב משמעית
זה השם שנבחר לתרגום העברי על ידי חברת ההפצה בארץ. כמובן שמתרגמים שמות של סרטים הם מאבדים את הקונטקסט של השם בשפת המקור,אבל כל עוד לא שמו את המילה קטלני אפשר לומר שהתרגום כאן משקף בהחלט.השם הבינלאומי של הסרט באנגלית הינו
The White Ribbon ועל כן התרגום לעברית הלך בעקבותיו. תודה על השיעור בגרמנית;)
לדעתי הסרט לא מדבר במונחים גלובלים אלה יותר מקומים ומסביר מאיפה צמח הדור של הנאצים.
איך למעשה הכפר הגרמני שעד למללחמת העולם השניה התקיים כמו הכפר הגרמני 200 שנה גם קודם היה בעצם הבסיס שהביא את הרוע שהגיע לשיאו בנאצים החוסר חמלה האנושי והשינאה העזה לשונה או למצליח יותר. כלום לא קורה הכול כרגיל זה המסר החיצוני והויזואלי שמעביר הסרט אבל למעשה הכול לא כרגיל וזוועות קוראות על בסיס יומי והם חלק מהותי בחיים של ילדי הכפר וכנראה גם של הוריהם שהם היו ילדים. הסרט מנסה להסביר בעצם איך בכלל יתכנו אנשים כמו הנאצים שהשמידו בעצם אנשים מתוך העם שלהם בלי בכלל למצוא דילמה מוסרית בעניין ובצורה קרה כול כך ללא כל רגשות חמלה מינמלים, הילדים בסרט הם הרי הדור של ההנהגה הנאצית וידוע שהמפלגה הנאצית צמחה וקיבלה את כוחה מהכפר הגרמני. הסרט עצמו אני חייב לציין ברובו משעמם אבל הרעיון שהוא מבסס מעניין בפני עצמו והאפקט שלו הוא הוא מתמשך ומשאיר חותם.
אמיר אני בהחלט חושבת שאי אפשר לנתק את הסרט מהקשר היסטורי וכמו ששמת לב נגעתי בנקודה הזו גם ועם זאת יש בסרט נקודות בינלאומיות (גילוי עריות, היררכיה חברתית ורובדים של כפריים אל מול הברונים, ילד שהוא מוגבל ושונה כמו זה שהם מתעללים בו, נקודות שמציגות דיסאוטופיה ממשית ועוד). הסרט משויך לנאציזם וזה ברור כי כל סרט שמתחולל בגרמניה ובטח כזה של הנקה מראה מאיפה צמח הנאציזם כאן ניתן לראות את זה בחינוכם של הילדים וכיצד היד הנוקשה גורמת להם להתנהג בצורה איומה . הנקודה שבחר הבמאי להתייחס היא זו שקדמה למלחמת העולם ה1 ששינתה את העולם שם החלה להיעלם ההומאניות די ברור שההמשך הוא הנאציזם ורציתי באמת להראות את הסרט בהיקשר כוללני כך שכיאה להנקה הבמאי הכי נוקב בתקופתינו ישנה ביקורת על האכזריות הקיימת בבני אדם – כן בנאציזם זה המיצג הכי ברור, אבל הוא מראה שהיצר הרע ולהזיק בבני אדם מתחיל כבר עם הילדות .
חג שמח 🙂
כן אני לא לא מסכים איתך.
הנאצים זה לא רק גרמנים יש בזה גם משהו גלובלי או יותר נכון כלל אירופאי.
פשוט העלתי נקודה ש "פאנצ ליין" שלא נאמר בסרט אבל שברגע שחושבים עליו הוא:
הי רגע זה בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה (דבר שנדמה לי מצויין רק ממש בסוף הסרט עד אז הוא די חסר זמנים במונחים היסטורים אם אני לא טועה) הוא רגע! 1916 הילדים בני- 12-17 כלומר ב 1930 + הם היו בני 26- 31 הנה הדור של הנאצים. כי תמיד בכל סיפורי מלחמת העולם השניה והסרטים זה הופ יום אחד באו הנאצים, אבל רגע, מאיפה הם באו? הם לא חייזרים הרי, אז מה שאני רואה כאן הוא – הנה מכאן הם באו (האמת אני אישית ידעתי את זה קודם כי אני מכיר את ההיסטוריה של הכפר האירופי והגרמני), לכל תופעה היסטורית יש השלחות עתידיות, ותחשבו על זה וזה מסר באמת גלובלי שקשור גם מקומית להיסטוריה שלנו עם רמיזות קלות למי שמבין על מה אני מדבר.
[…] לזכיה ישראלית מוטלים בספק רב אל מול ענק קולנועי כמו הנקה עם סרטו הטוב ביותר עד כה והפייבוריט בקטגוריה, "סרט לבן". יש עוד שני סרטים […]
סרט יוצא מן הכלל.משחק ובימוי מעולים.מרתק ומדהים.סרט הגורר אותך לחשיבה ולבדיקה משך כל ההקרנה ומשאיר משקעים בלתי רגילים לאחר הצפייה בו.מומלץ ביותר
הסרט אמנם מתייחס למשטר החינוך הקפדני שהיה באירופה,הפעלת הכוח על חלשים ממך,סמכות הגבר ודיכוי האשה והילדים,כוח הדת והאיום והביצוע של עונשים אכזריים ,ותוצאותיהם.אין הקפדן מלמד… ויש לחשוד גם בכמרים ורופאים המסמלים את ההיררכיה הגבוהה..לא בכדי שבגרמניה הנוקשה וביפן הנוקשה בדרכה,גילויי אכזריות וחוסר חמלה הן חלק מהעניין.היום,הסמכות ההורית פשטה את הרגל לגמרי,אבל מנגד מוצגת האופציה ההפוכה…וזה מצמית.ילד שמתאכזרים אליו סופו שיתאכזר לאחר.
מסכים בהחלט עם אמיר, אם נרצה לסכם את הסרט במשפט אחד אפשר לבחור ב הצגת הרקע שממנו צמחו הנאצים. אני חושב שבדברי המספר – המורה בתחילת הסרט שמעתי רמיזה ברורה לכך אבל לצערי איני זוכר מה אמר בדיוק. מעניין שהילדים הצעירים יותר נראים עדיין טובים וטהורים בעוד שהבוגרים מעוררים תחושות קשות. דברי הכומר לבנו מרטין על הפריחה על העור, המחלות והמוות הבאים על מי שנכנע לתשוקות מוסתרות הינם משל לאירועים הקשים בסרט הנובעים מההדחקה דיכוי הרגשות והמשמעת הפרוסית.