"אלביס". אוסטין באטלר.
"אלביס", סרטו של באז לורמן ("מולין רוז'", "רומיאו ויוליה", "גטסבי הגדול") על מלך הרוקנרול, הוא סרט לא אחיד שממשיך את קו העשייה הקבוע שלו – או שתאהבו אותו מאוד או שלא תסבלו אותו.
הסרט מספר את סיפור חייו של הזמר מהרגע בו קולונל פארקר, האמרגן הידוע לשמצה שלו, מתחיל לנהל את חייו (קצת לאחר שההצלחה מגיעה אל אלביס הצעיר) ועד מותו בטרם עת.
קולונל פארקר מסביר בתחילת הסרט את הדחף המוביל אותו – תמצא מופע שיהמם וידהים את כולם ותעשה ממנו כסף בזמן שאתה נשאר מאחורי הקלעים ומתזמר ומתמרן את הכל. זה, למעשה, מה שעושה לצופים באז לורמן. לסרט קוראים אלביס, אבל הסיפור האמיתי הוא סיפורו של הקולונל. הקולונל ולורמן צודקים כמובן. כמה אנשים כבר היו באים לסרט שנקרא "קולונל פארקר"?
"אלביס". אוסטין באטלר, טום הנקס.
סיפור הסרט בקצרה – אלביס מגיע לאולפני סאן ומקליט רצף להיטים מקומיים. הוא עושה את הבלתי יאומן – הוא לוקח את מוסיקת הבלוז והרוק השחורה ומצליח להביא אותה לקהל לבן בזכות הכישרון שלו, אך לא פחות מזה, בזכות היותו לבן, שכן יש לזכור שהתקופה היא שנות החמישים של המאה הקודמת ורוב הקהל הלבן לא צורך תרבות שחורה. קולונל פארקר רואה דולרים בעיניים כשהוא מבין מה עומד מולו וכמה קהל יהיה למוצר הזה. המוסיקה והנשמה לא מעניינת אותו. כשאלביס מתחיל להרגיז את הציבור הלבן השמרני בתנועות שלו ובאופן השירה, הוא מבקש ממנו לעדן את המופע. מאותו רגע ועד הסוף המר אלביס ניצב בין הרצון שלו לעשות דברים שיהיו בעלי ערך בעיניו לבין הרצון שלו ללכת עם פארקר שמבחינה עסקית מנסה לכוון למכנה הרחב ביותר. בסופו של יום אנחנו יודעים איך הסיפור העצוב הזה נגמר.
יש בסרט הרבה דברים טובים מאוד, אבל אתחיל דווקא בבעיה שלו. הוא לוקח סיפור דרמטי גדול ולא מצליח להעביר את הרגשות האלה. מדובר בסרט ארוך מאוד – שעתיים וארבעים – ועדיין ההרגשה היא שארועים דרמטיים חשובים רצים מהר מדי ומצד שני רגעים פחות חשובים נמרחים בדקות מסך ארוכות.
הדבר הבעייתי ביותר בעיניי הוא שהסרט לא מצליח להעביר כראוי עד כמה תופעת אלביס היתה משמעותית הן מבחינה מוסיקלית והן מבחינה תרבותית. אני חושב שצופה שאינו מכיר את ההיסטוריה של התקופה לא יבין את גודל הארוע. אותי זה ציער כי אלביס באמת היה המלך למשך כמה שנים והוא דמות חשובה שהיתה ראויה לסרט שיבחן את זה באופן נרחב יותר. מצד שני, כפי שכבר ציינתי, זה לא באמת סרט על אלביס.
את אלביס משחק אוסטין באטלר, שחקן לא מוכר במיוחד. כמעט בלתי אפשרי לשחק את אלביס מבלי ליפול למניירות הידועות מההופעות והסרטים שלו, במיוחד שזה חלק מהעניין. למרות זאת באטלר מצליח ליצור דמות מעוררת אמפתיה וכובשת וזה הישג גדול. ממש כמו שהדמות אותו הוא משחק גונבת את הסרט, כך גם הופעתו הנפלאה של טום הנקס זוהרת מעל הכל. הנקס באיפור כבד ומבטא כבד משחק את האיש הרע ונראה כאילו הוא נהנה מכל רגע.
"אלביס". אוסטין באטלר.
באז לורמן אינו במאי מעודן. הוא מאמין בכך שיותר זה יותר. אם אהבתם את סרטיו הקודמים (אי אפשר שלא להיזכר ב"מולין רוז'" כמה פעמים במהלך הסרט) אז ככל הנראה תאהבו גם את הסרט הזה. כמי שאוהב את הבמאי ואת סגנונו המופרז והתזזיתי אני חושב שבעוד הוא מפספס את הדרמה בסרט הזה, הוא מצליח בגדול להעביר את כל ההתרגשות המוסיקלית באופן מופלא. החלק הראשון של הסרט, שהוא טוב משמעותית מהחלק השני, מספר איך אלביס נכנס לחיי התרבות והנצח ועושה שימוש בערבוביית סגנונות מוסיקליים מזמנים שונים כדי לגרום למוסיקה להתעופף סביב הצופה ולהיכנס לנשמה. הוא מגבה את זה בצבעים עזים ותנועות מצלמה. מוסיקה וויזואליה היו תמיד הצדדים החזקים אצל לורמן וזה כך גם הפעם.
בסופו של דבר, כסרט על אלביס פרסלי וכל מה שהשם הזה מביא עימו יש משהו מאכזב בסרט הזה, אבל אם אתם רוצים לראות סרט מוסיקלי וצבעוני עם מספר חלקים סוחפים מאוד על מנהל נכלולי שהורג באופן רוחני את האמן שלו, לא תתאכזבו.
דירוג: 
אלביס (ארה"ב, אוסטרליה, 2022)
בימוי: באז לורמן | תסריט: באז לורמן, סם ברומל, קרייג פירס, ג'רמי דונר | משחק: אוסטין באטלר, טום הנקס, קודי סמית-מק'פי, אוליביה דג'ונג, דקרי מונטגומרי | צילום: מנדי ווקר
הפצה: טוליפ אנטרטיימנט, החל מה-23.06.2022 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:
ביקורת קולעת ומדוייקת.הסרט עשוי מצויין בעריכה ובצילומים, אבל מפספס את הרגשות והדרמה לא פעם, כי לורמן מתרכז יותר מדי בקולונל ולא בנבכי נפשו של אלביס. ועדיין, סרט על המלך הוא בגדר חובת צפייה.