איזה סיום מבאס לסדרה שהיו לנו ציפיות גדולות ממנה

פרקי הסיום של "אוזרק" בנטפליקס הציגו רישול תסריטאי שלא הצליח להניע את העלילה, והפכו את אחת הסדרות הטובות של ענקית הסטרימינג לסדרת טראש מופרכת

ג'וליה גארנר ב"אוזרק", צילום: נטפליקס

עד לחצי העונה הזו, "אוזרק" בהחלט נחשבה אצלי לסדרת הקורונה הכי טובה שלא כולם ראו, אך בסוף השבוע הזה היא סיימה את תפקידה כשהיא זועקת: "שמישהו ייצא כבר מהבית עם שאטגן ויירה בי". כשהיוצרים ונטפליקס החליטו שאת עונת הסיום הם מפצלים לשני חלקים הם הציבו רף גבוה של סדרות "חשובות", שלא לדבר על אפקט ה"שווה לחכות" בקרב הצופים.

עם התחושה המוזרה הזו התיישבתי לסיים את הסדרה, והסיום, איך לומר, מרגיש כמו הזמנה של קינוח פרווה בארוחה במסעדת מישלן: מי זוכר שהסטייק היה אלוהי?

אוזרק עשתה מטעמים מהסצנה המפורסמת בשם "תיקו מקסיקני". מרטי ואשתו בירד תמיד נמצאים במלכוד, תמיד עם האקדחים מורמים באוויר לכיוון קרטל הסמים המקסיקני (משם הבאתי את זה) ולרשויות החוק. המוטיב המוביל הוא שלא ניתן להוריד את האקדחים, וגם לא לירות, אחרת המשפחה תיפגע.

זה ירגיש לכם קצת כמו כששגיא כהן נוזף בחוסר מודעות במאמני ליגת האלופות במהלך משחק, אבל ננסה: אוזרקים, מה עשיתם??? בשביל מה היה צריך לפצל???? בלי לשחרר פה ספוילרים, רק נזכיר שאת עונה שלוש וחצי "אוזרק" הצליחה לסיים עם רעב אדיר לעוד, בעוד מעט מהמעריצים זעמו על הורדתה מהמסך אחרי כמה פרקים.

אבל משום מה, כשחזרנו אחרי כמה חודשים, "אוזרק" כבר לא סוחבת. היא מהורהרת, איטית, ומציגה רישול תסריטאי שלא מצליח להניע את העלילה. גם התפנית הראשית בעלילה (זהירות - ספוילר קט) שבה מרטי בירד נשלח, לא פחות ולא יותר, לנהל עבור נבארו את הקרטל המקסיקני, כשהסיכוי להפוך לפיניאטה גורר ממנו את פרצופי הייאוש החזקים עד עתה - מרגיש מופרך מאי פעם, גם בשביל אוזרק. אפילו אחת הדמויות הטלוויזיוניות הטובות שקיימות כיום, זו של רות' לנגמור (ג'וליה גארנר), התעייפה ומעייפת.

לסיכום, אם את סדרה טובה אבל לא מעבר - פיצול עונת סיום הוא לא בשבילך. "אוזרק" בעונה רביעית שלמה היתה בעלת סיכוי להיות סדרת הווייט טראש הטובה שהיא, ולא להסתיים סתם כסדרת טראש.

"אוזרק" עונה 4, נטפליקס

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר