"שמי לילה", הסדרה החדשה של אמזון פריים, מתוארת על הנייר כדרמת מדע בדיוני, אולם הצופים שיגיעו אליה על מנת לקבל את ליטרת הפאן הז'אנרי שלהם עלולים למצוא את עצמם כשחצי תאוותם בידם. זה לא שהיא נעדרת מאפיינים ז'אנריים, החל מהפרמיס הבסיסי שלה ועד לכמה התפתחויות מסקרנות במהלכה, אלא זה שהמאפיינים הללו מעט שוליים ביחס לעניינה המובהק בדרמות האנושיות, הריאליסטיות, של גיבוריה השונים.
המרכזיים שבגיבורים הללו הם איירין ופרנקלין יורק (סיסי ספייסק וג'יי. קיי. סימונס) - זוג קשישים שחיים בעיירה קטנה, וכבר שנים מסתירים מכולם סוד גדול. בצריף הקטן שבחצר שלהם, אתם מבינים, ישנו פורטל למקום אחר. פלנטה אחרת, למען הדיוק. פרנקלין ואיירין, שמצאו את המקום לפני שנים, נוהגים לפקוד אותו מעת לעת, שוהים בחדר שמישהו - או משהו - בנה שם, ומשקיפים על שמיים זרים מבעד לחלון פנורמי גדול.
עבורם, מהווה הפורטל מקום מפלט, לוקיישן להירגע בו, לקבל פרופורציות, לשחרר מעט את הכאב. וישנו כאב: שנים קודם לפגישתנו איתם, פרנקלין ואיירין איבדו את בנם היחיד. נכדתם דניז (קיה מקירנן) היא כל מה שנותר ממנו, וגם ממנה מוסתר הסוד. הפורטל הוא של פרנקלין ואיירין, ושלהם לבדם, אם כי הוא חשוב יותר עבור איירין, אשר הולכת ונחלשת בשל מצבה הבריאותי, ונתלית בהבטחה שבמסתורין שבחצר ביתה. פרנקלין ממשיך ללכת איתה לשם מכיוון שזה מה שהיא רוצה. חסר אונים, הוא לא יודע מה עוד הוא יכול לתת לה, איך עוד הוא יכול לעזור.
2 צפייה בגלריה
מתוך "שמי הלילה" (Night Sky)
מתוך "שמי הלילה" (Night Sky)
מתוך "שמי הלילה" (Night Sky)
(צילום: Amazon Prime)
אלא שכמתבקש - בכל זאת, לא באנו פה לצפות בסדרה על זוג גמלאים שמביטים בנוף, משונה ככל שיהיה - המצב הסטטי הזה הולך להשתנות. באופן מסתורי, איירין מוצאת אדם (צ'אי הנסן) בחדר שבפלנטה הזרה. הוא פצוע ומטושטש, וגם כשהוא מתחיל להתאושש, הרקע שלו ומניעיו נותרים עלומים. עבור איירין, שמזהה את פגיעותו, הזר הופך להיות סוג של תחליף לבנה המת. פרנקלין, חשדן ומחוספס, נותר מחוץ לקשר הנרקם ביניהם ומפתח תסכול שמלבלב לקשר חדש שהוא יוצר עם שכנו הטרחן, ביירון (אדם בארטלי). ועוד לא הגענו לסטלה הארגנטינאית (ג'ולייטה זילברברג) שחושפת סוד גדול משלה בפני בתה בת ה-15 (רוסיו הרננדז), וגוררת אותה להרפתקה מסוכנת שאיכשהו, בסופו של יום, תפגיש אותן עם גיבוריה האחרים של הסדרה.
יוצרי "שמי לילה", הולדן מילר ודניאל סי.קונולי, מקדישים זמן ניכר לתיאור הקונפליקטים הדרמטיים של דמויותיהם ומפתחים אותן - גם אלו שתחילה נדמות כשוליות יותר, כמו השכן הנודניק והנכדה של בני הזוג יורק - באופן מרשים למדי. כמעט בכל המקרים, מדובר בעברן של הדמויות הללו שחוזר לרדוף אותן, הטרגדיות שחוו, הסודות שהסתירו, השגיאות שעשו. ובמקרה של בני הזוג יורק, מילר וקונולי מצטיינים במיוחד. מערכת היחסים ביניהם משכנעת לכל אורך שמונת פרקי הסדרה.
יש שם היסטוריה, יש שם אינטימיות, יש כאב משותף ויש סדק שהעמיק מעט עם השנים, למרות האהבה הגדולה שעדיין פועמת. סדק שמקורו באובדן שחוו. ספייסק וסימונס, שחקנים אדירים, מוכרים כל שנייה מהזוגיות הזו, גם כשהדיאלוגים ששמו בפיהם מתאפיינים בישירות שמעט מפריעה, מאחר והיא מגיעה על חשבון הסאבטקסט שאמור לאפיין מערכות יחסים כה ארוכות. אחרי כל כך הרבה שנות זוגיות, יש הרבה שבני זוג כמו היורקים לא ממש צריכים לומר. הם אמורים להבין זה את זו גם בלי הטקסטים שמבארים את הדברים עבורנו, הצופים.
2 צפייה בגלריה
מתוך "שמי הלילה"
מתוך "שמי הלילה"
מתוך "שמי הלילה"
(צילום: באדיבות אמזון פריים)
בטח שמתם לב שזה זמן מה שלא נדרשנו למאפייני המד"ב של "שמי לילה", מכיוון שכאמור, גם מבחינת היוצרים מילר וקונולי, המאפיינים הללו מעט משניים. יש את הפורטל המסתורי, ואגודה סודית וכל מיני נקודות אחיזה ז'אנריות אחרות, אבל הן לא העיקר. במהלך רוב העונה הראשונה של "שמי לילה", הן הטריגר לדרמה האנושית המתרחשת, והדרמה הזו לוקחת זמן. למרות שהכתיבה עושה עבודה לא רעה בתחזוק האלמנטים המד"ביים ובניית התעלומה המסקרנת שבמרכזה, ולמרות שהיא בהחלט איננה נעדרת מתח, מוטב שמי שמתכנן לצפות בסדרה יהיה מוכן לקצב המעט איטי שלה. כמו גיבוריה הקשישים, "שמי לילה" לוקחת את הזמן שלה, ומתנהלת באופן שקול ומחושב, גם אם לא בעצלתיים של ממש. קשה שלא לחשוב על יצירת מד"ב אחרת שבה כיכבה סיסי ספייסק בשנים האחרונות - הקליפ הנפלא ל-Oh Baby של LCD סאונדסיסטם, בבימויו של ראיין ג'ונסון ("מלחמת הכוכבים: הג'דיי האחרון"), שתמצת סיפור מד"בי מרגש עם קשישים ל-5 דקות ו-48 שניות, ולא איבד דבר בדרך.
כמו כל כך הרבה סדרות בתור הזהב הטלוויזיוני הנוכחי, גם "שמי לילה" סובלת מבטן ברורה. קיצוץ של שניים-שלושה פרקים היה עושה פלאות לעונתה הראשונה, מהדק ומחזק אותה לאין ערוך. מעבר לכך, סוף העונה אומנם עונה על חלק גדול מהשאלות שעלו במהלכה, אבל מותיר המון לעונה הבאה, כך שמי שזקוק לאיזושהי אחרית דבר מובהקת גם לא יבוא על סיפוקו. בסך הכול, היא בהחלט ראויה, גם לחובבי הז'אנר וגם לחובבי דרמות משפחתיות/זוגיות ריאליסטיות יותר. רק קצת חבל שהיא לא מבינה שכמו גיבוריה, גם לנו אין את כל הזמן שבעולם.