לא הולך יחף: אדם סנדלר מנצח בנטפליקס

"השיחוק" בכיכובו של הקומיקאי הוותיק הוא לכאורה סרט קומדיית ספורט גנרית שראינו שוב ושוב ובכל מקום • אבל בדיוק ברגע האמת, כשהכל נראה אבוד והחלום מתרחק - נראה כי היא קולעת סל ניצחון קטן

דמות מורכבת שמעוררת הזדהות. "השיחוק", צילום: מתוך הסרט

יודעים מה זה "השלם גדול מסך חלקיו"? זה לקחת קומיקאי מותש בן 55, שלא באמת הצחיק כבר תקופה ארוכה, לחבר אותו לז'אנר השחוק של דרמת ספורט שכבר ראינו בו הכל, ואת נטפליקס שלא בדיוק מיקמה את עצמה כמפעל לסרטי איכות - ולהוציא מזה דאנק על הפרצוף של כל התעשייה. "השיחוק" (Hustler) הוא שיחוק לא קטן של ענקית הסטרימינג, שלאחרונה משחקת מול יציעים מתרוקנים. אך בדיוק ברגע האמת, כשהכל נראה אבוד והחלום מתרחק - נראה כי היא קולעת סל ניצחון קטן בסרט הזה. איך זה קורה? בזכות ההחלטה לייצר סרט ספורט מחוספס וקולי, לשם שינוי. לא קוליות מגניבה כמו עוד פרסומת נייקי, אלא כזו שמגיעה מהחצר האחורית של ליגת ה־NBA - סיפור שמתחיל מחוספס, ומתמקד בסקאוטר מתבגר שמתרוצץ בכדורסל האירופי ומתרחק מהחלום שלו לאמן.

אדם סנדלר הוא אותו סקאוטר של הפילדלפיה 76, שמשלם בחייו הפרטיים את מחיר החיים בדרכים, ונאלץ לעזוב בכל שנה את אשתו (קווין לטיפה) כדי לצאת ולחפש שוב את טאלנט הכדורסל האירופי - זה שיחזיר לקבוצה את האליפות ולסנדלר את תפקיד המאמן. הוא קולט במגרש שכונתי בספרד אחד כזה, שחקן רחוב עם ראש דפוק וכישרון בשאר הגוף, ועובר איתו מסע אימונים פיזי ומנטלי כדי להגשים לשניהם את החלום.

בדרך שניהם נתקלים בקשיים רבים: עבור המאמן - זהו קרב אגו מול בנו הפריבילגי של בעלי הקבוצה (בן פוסטר), שנהנה לדכא את יקירו של אביו. עבור הכדורסלן - זה שחקן אמריקני על אותה משבצת, שמנסה להביס אותו מנטלית. את שניהם מלווה הסיפור המשפחתי האישי ברקע, כדי שלא יהיו רק סצנות משחק וטראש־טוק על המגרש, מה שהופך את היצירה לעגולה ומרגשת יותר.
הדמות החבוטה של סנדלר התחילה ב"יהלום לא מלוטש" (עוד סרט חובה שלו בנטפליקס), וב"השיחוק" היא פשוט מתעצמת יותר על רקע הניסיונות להחדיר את החלום האמריקני בשוק הספרדי (חואנצ'ו הרננגומז, כדורסלן היוטה ג'אז), ועצם העובדה שמדובר במפגש אמריקני־אירופי תורמת המון לחספוס הרב־תרבותי של הסרט.

נכון שמסעות ספורטיביים של מאמן־שחקן וקלישאות של "הכל בראש" כבר ראינו בכל סרט בז'אנר, אבל "השיחוק" לא נופל למלכודת הזו: יש בו אינטליגנציה תסריטאית שמבינה כי הקסם הוא ב"טון אנד סטייל". על רקע פילדלפיה האפרורית, התסריטאים בנו דמות מורכבת עם וייב עגמומי שנוטה לפרוש מהמשחק, אבל עם טקסטים ציניים וחדים בכל שורה. הם מניעים את החלומות מול המציאות, המוטיבציות מול המכשולים והמלחמות מול הדור הצעיר. המאצ'־אפ הזה עושה אותו מגניב ומעורר הזדהות כמו שלא היה מעולם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר