כל הכבוד, נטפליקס. הצלחת להמאיס עלינו אפילו את ריאן גוסלינג

הדבר הכי מפתיע בסרט האקשן אדיר התקציב שעלה בשישי בנטפליקס, זה לגלות בכותרות הסיום שהעלילה השדופה, נטולת הדמויות וההיגיון, מבוססת על ספר. כאילו התסריטאים לא יכלו לחשוב על הקשקוש הגנרי הזה לבד. וזה לא שמדובר ביוצרים מהשוליים. האחים אנתוני וג'וזף רוסו ביימו ארבעה מסרטי מארוול, בהם "הנוקמים: מלחמת האינסוף" ו"הנוקמים: סוף המשחק", המככבים ברשימת הסרטים הקופתיים ביותר בהיסטוריה. ג'ו גם היה שותף לכתיבת התסריט עם כריסטופר מרקוס וסטיבן מקפילי, צמד התסריטאים שחתומים על סרטי קפטן אמריקה, סרטי הנוקמים הנ"ל, ולהיטי ענק נוספים.

>> אל תאבדו תקווה: הנה הסרטים האחרים שנטפליקס עומדת להוציא (וכבר הוציאה) ב-2022
>> צריך גיבור: אלו הם 20 הסרטים הכי טובים בכל היקומים של מארוול

בנטפליקס כבר הוכיחו שהם מסוגלים להפיק דרמות אוסקר משובחות, אבל דווקא כשזה מגיע לסרטי ז'אנר, כמו "הודעה אדומה" ו"משמר האלמוות", לא משנה כמה כסף הם שופכים עליהם, יוצא להם זבל. ומדובר בזבל יקר במיוחד – 200 מיליון דולר של זבל. "האיש האפור" הוא מעין גרסה ירודה של סרטי ג'ייסון בורן, עם ריאן גוסלינג בתפקיד המתנקש בשירות ה-CIA, שמגלה שהאנשים ששולחים אותו להרוג אנשים אחרים הם יצורים חסרי מוסר שחושבים רק על הישרדותם האישית, ושהם רוצים להרוג אותו כי הוא נושא איתו סוד שיכול להפיל אותם. לכן הם שולחים בעקבותיו המוני מתנקשים שאמורים להיות הכי טובים שיש, אבל אף אחד מהם לא יכול לו. האלמנט הקונספירטיבי כל כך מנופח ועם זאת לא מפותח, שהוא לא משכנע ונטול כל עוקץ.

כדי שלאקשן יהיה גם תוכן דרמתי, התסריט מספק ל"שש" ("007 היה תפוס", הוא אומר למי שלא הבין לבד) סיפור רקע על אבא מתעלל המובא למסך בשני פלשבקים קצרצרים (אפילו לא מזהים שאת האב מגלם שיי וויגהאם), ונערה עם קוצב לב שהוא צריך להגן עליה. כי למרות חזותו הקרה, יש לו לב חם, כאילו. כל הסרט בכאילו – לרגע לא נוצר רושם של יחסים כלשהם בין מי מהדמויות. כי בעצם אין כאן דמויות, רק צלליות, כמו אלה שגרפיקאים עובדים איתן.

בדרך כלל אני מחבבת את גוסלינג אבל הפעם לא היה לו עם מה לעבוד, וחוץ משרירים מפוארים הוא לא מביא לתפקיד כלום. מולו על המסך מככב כריס אוונס בתפקיד המתנקש הראשי שנשכר להרוג אותו, וגם נותן פקודות לכל המתנקשים האחרים, ובכלל נהנה להרוג אנשים. כבר כתבתי פעם על כך שכשאוונס צח הפנים יוצא לשאוף אוויר מחוץ ליקום של מארוול ורוצה להראות שהוא יודע לשחק דמויות לא מושלמות, הוא מגדל שיער על פניו. כך, למשל, היה ב"חיבור פשוט" וב"לפני שניפרד" וב"רכבת הקרח", שבכולם היה לו זקן. הפעם יש לו שפם ותספורת צבאית, הוא מחייך הרבה, ונראה שהוא נהנה מכל רגע. האחים רוסו ביימו אותו ארבע פעמים כקפטן אמריקה, ויש אופציה שהוא אמר להם שנמאס לו לגלם את הבחור הכל כך טוב שעמיתיו צוחקים עליו, ושיארגנו לו סרט שבו הוא יכול לגלם סוציופת. הוא אמנם כבר עשה את זה בסרט קודם, ואפילו בלי שפם, אבל שם הוא העמיד פנים שהוא בחור טוב, וזה לא אותו דבר.

שפם הוא מפלטו של הנבל. כריס אוונס ב"האיש האפור"

אבל גם הוא בעצם מקבל פקודות מלמעלה, וזה שנותן אותן הוא הנבל הראשי (שמעליו יש עוד נבל שאת חשיפתו דוחים כנראה לסרט המשך). הוא מגולם על ידי רגה ז'אן פייג' בהופעה חסרת כל לחלוחית, שמחדדת את חוסר הכישרון שהציג ב"ברידג'רטון". גם אנה דה ארמס פה בתפקיד סוכנת שמשתתפת בסצנות האקשן, אבל הפעם – בניגוד לסצנה שלה ב"לא זמן למות" – היא לא מצליחה להותיר רושם כלשהו.

נו, בסדר, אבל איך האקשן? אדיר היקף אבל לא משהו מיוחד. סצנות המכות בשעה הראשונה של הסרט אפילו חלשות, וחלקן מצולמות בחושך, כך שקשה להבחין בפרטים. כמו בונד ובורן, שש מתרוצץ בין אתרי צילום מרהיבים בערים בינלאומיות – בנגקוק, וינה, פראג, ויש גם סיקוונס ארוך שצולם בטירת שנטילי שבצרפת, שמתחזה לטירה בקרואטיה. מירב המחשבה ועוצמת ההפקה הושקעו בסיקוונס האקשן ברחובות פראג שמגיע באמצע הסרט, ומשתתפים בו המוני אנשים עם רובים וכלי רכב מסוגים שונים, כולל רכבת קלה. זה סיקוונס מוצלח למדי, אבל אין בו את אפקט הוואו.

בסרטי ג'ייסון בורן שביים פול גרינגרס ("זהות במלכודת", "זהות אבודה") האקשן היה עוצר נשימה גם משום שהוא הרגיש ריאליסטי לצד היותו מסחרר, ואילו כאן מדובר באקשן בומבסטי אך לא באמת וירטואוזי, ולכן הוא פחות אפקטיבי. נראה שהופעלו כאן רחפני צילום, אבל בתנועות המצלמה חסר הברק של סצנות האקשן ב"טיילר רייק: חילוץ", הסרט הקודם שהאחים רוסו ביימו עבור נטפליקס. בסרט ההוא (שעלה כשליש מהסרט הנוכחי) המצלמה עשתה דברים שנראים בלתי אפשריים בשוט רציף באורך 12 דקות מסעירות, מה שעורר את התלהבות מבקרי הקולנוע שנוטים להבחין בדברים כאלה. וגם שם קיבלנו שכיר חרב שמתגייס להציל ילד ושחקן מהיקום של מארוול (כריס המסוורת'). אתם מתחילים להבחין כאן בתבנית? ל"טיילר רייק" היתה חזות של B-movie משודרג. "האיש האפור" כבר מציג פוזה של שובר קופות עתיר כוכבים (עוד לא הזכרתי את דאנוש, מגדולי הכוכבים של הקולנוע ההודי, המגלם מתנקש מוסרי) ואתרים קלאסיים, אך הוא מתגלה כלא יותר מפחית קולה ריקה.

★★ 2 כוכבים
The Gray Man בימוי: האחים רוסו. עם ריאן גוסלינג, כריס אוונס, אנה דה ארמס, רנה ז'אן פייג', אלפרי וודרד. ארה"ב 2022, 122 דק'