עקרה – ביקורת

יצירתו העלילתית הראשונה של הבמאי התיעודי, מרדכי ורדי. עוסקת בכאב הפיזי, הטראומטי והאישי של פייגי, דתייה מחסידות ברסלב. היא ובן זוגה, נפתלי, טרם התברכו בילדים. בעת ראש השנה,  נשארת פייגי עם הוריו של  נפתלי בצפת, בהיעדרו טס לאוקרינה בכדי להתפלל להריון. אביו מזמין אל בייתו את הרבי אליהו, הצעתו לריפוי פייגי באמצעות קול השופר תוביל את המשפחה לסחרור, אשר תבחן את אמונתם וחייהם עד לרגע הטראומטי והגורלי שישאיר את צופיו חסרי נשימה.

קל להתייחס בביקורתיות אל העשייה הקולנועית של "עקרה". חשוב לקחת בחשבון שמדובר בהפקה קטנה ועצמאית, התסריט של ורדי לעומת זאת, כן דורש ליטושים. שני מערכותיו, הראשונות והאחרונה יכולים בפני עצמם להוות יצירות עצמאיות, אינם מצליחים לחבור לכדי תסריט קוהרנטי. קטעי השדכנות בכיכובה של אילנית בן-יעקב המדהימה, מעלים חיוך, אך בולטים בהשוואה לטון הדרמטי של היצירה. כפי שצויין לעייל, קל להתייחס בשיפוטיות אל האספקטים הקולנועיים, עם זאת קשה להישאר אדישים, חציית הסרט לשניים, תוביל את הכאב לשטוף את האולם ויושביו.

"עקרה" (באדיבות דרומהפקות)

ורדי מכניס את צופיו, צעד, צעד אל תוך עולם הדמויות. אנו לומדים להכיר את סביבתם וחייהם האישיים, כך שסצנת האונס פוגעת כאגרוף בבטן, מעלה אספקט אחד מרבים העוסק בקושי להבחין בין טוב לרע, כמצוטט בסרט "פלאות": "בשביל להיות צדיק לא צריך חליפה וזקן". עליי להוריד את הכובע בפני ורדי, על הנחישות והאומץ בהתעסקות בנושא טאבו בחברה החרדית, סצנת המפגש בין פייגי לבחורה בכיסא גלגלים, כתובה להפליא ומעלה שאלות רבות על אמונה והשגחה אלוהית. כמו כן, ורדי  אינו שוכח שעוד לפני האמירה/המסר הנוקב על הקהילה, ניצבים אנשים בשר ודם.

צוות השחקנים מעניק הופעות יוצאות מן הכלל, זאת השחקנית מילי עשת בתפקיד פייגי שגונבת את ההצגה. למרות שהופיעה לראשונה ב-2009 עם הסרט, "אילי ובן". הכרותיי הראשונה עם עשת הייתה ב-2016 עם היצירה, "מעבר להרים ולגבעות", אשר השאירה רושם חיובי, בייחוד עם צפיתם וזוכרים את שוט הסיום. הופעתה ב"עקרה"  הינה מופנמת ומרגשת, לא כל אחד מסוגל היה להביע את מסע הייסורים שעוברת פייגי כמו עשת. יואב רוטמן בתפקיד בן זוגה, נפתלי. לוקח זמן להתרגל/להתרכך לדמותו, אם זאת כפי שצוין לעייל, מבין ורדי שמדובר באנשים מורכבים. סצנת הכפרה, מציגה את נפתלי באור חדש, ניתן להבין את ההתחוללות בראשו, הקריעה בין עולם הדת לאישה שאוהב.

אל מול האלמנטים הקולנועיים (אליהם ניתן לסלוח). "עקרה" הינה חוויה מרגשת ומעוררת מחשבה.

(אור פז)

כתיבת תגובה