טיסה מס' 370 של מלזיה אירליינס יצאה במרץ 2014 מקואלה לומפור, אבל לא הגיעה לבייג'ינג. למעשה, היא נעלמה בדרך מהמכ"ם. העולם בהה בתדהמה על המסכים: כיצד יכול במאה ה-21 מטוס שלם להיעלם, בלי שאף מערכת תזהה מה בעצם קרה לו בכלל? התעלומה העצובה נפתרה יותר משנה לאחר מכן, כששברים מכלי התעופה נמצאו בים.
ומה אם זה היה קורה למטוס שיצא מישראל? זאת נקודת המוצא של "בוגד", הסדרה החדשה של הוט שכתבו רון לשם ועמית כהן, שכל אחד מהם אתם מכירים משלל פרויקטים בטלוויזיה בנפרד, וביחד הם היו שותפים גם ל"שטח הפקר" וכמובן ל"שעת נעילה". לצד התסריטאים הכוכבים, מביים אסף פולונסקי ("שבוע ויום"). במוקד הסדרה נמצאת, אם כן, אחת החרדות הישראליות האולטימטיביות: מטוס שהמריא מנתב"ג ונעלם בדרך להודו, וכעת כולם - שירותי הביטחון וכמובן המשפחות עצמן, מנסים להבין מה עלה בגורלם, כשהחרדות הישראליות הולכות לכל כיוון, מבגידה ועד טעות אנוש פטאלית.
הגיבור העיקרי הוא דן מלכה (עוז זהבי), פרח ביון אמביציוזי בשב"כ שמשמש גם כמספר. המפקדת הבכירה בחמ"ל בשדה, בעלת השם המשונה דוצי (אורנה בנאי), מצמידה אותו לג'ורג'י (ליאור אשכנזי), איש שב"כ לשעבר שהתעוור בשירות, שלמרבה האימה אשתו ושני ילדיו נמצאים על הטיסה. הוא מתעקש להצטרף לצוות החקירה, ולמעשה מכאן ואילך הוא רודה במלכה שנאלץ לסייע לו בכל דרישה. בין השניים, סביר להניח, תתפתח לאורך מסעם איזו מערכת יחסים דמוית "ניחוח אישה", אבל בשני הפרקים הראשונים שנשלחו לעיתונאים זה בעיקר מפגן של העלבות.
הם לא היחידים שמחפשים תשובות. רווית (ניב סולטן, אחת עם רקורד של סדרות ביון ישראליות שמתרחשות בהן דרמות על מטוסים), מגלמת צעירה מזרחית מטבריה שאחיה (עדי אלון), צל"שניק מאחד המבצעים ברצועת עזה, נמצא על המטוס. רווית מגלה לתדהמתה שאחיה התאהב בבת זוג ערביה, וכי הוא חבר לקבוצה פוסט-קולוניאלית רדיקלית. בינתיים, מעצבת שמלות הכלה מיקי טסה (נטע פלוטניק), שבעלה היה על המטוס, נאלצת להתמודד עם העובדה שגם גרושתו נסעה יחד איתו, וזה אפילו לא הסוד היחיד שעולה לפתע. בזירה שלישית, נוה צור ("שישו ושמחו") נותר מאחור כשאביו נמצא על הטיסה.
עלילת "בוגד" מתחלקת בין החקירה הראשית, עם כל השטיקים של סדרות ביון, הצלבות מאגרים, חקירות וכן הלאה, לבין המלודרמה שמסתתרת בתוך הסיפורים הקטנים, מהם מעניינים יותר, ומהם מעניינים פחות. נדמה שהכוח העיקרי של הסדרה הוא בסיפור הגדול: בעוד שמרגע שהמטוס נעלם הנוסעים נעדרים למעשה גם מהסדרה, מערכת היחסים של הדמויות עם הריק הגדול הזה מעצבת עמוד שדרה רגשי משמעותי לסדרה, עם דיון טלוויזיוני מעניין בייצוגים של אבל ודרכי התמודדות איתו. יחד איתם אנחנו מודאגים, תוהים, ומנסים לפצח את החידות הקטנות שהנעדרים השאירו מאחור, אם יש בכלל פיתרונות.
גם ויזאולית "בוגד" היא סדרה נאה. כמו בסדרות אחרות של לשם-כהן ושות', ערכי ההפקה הם גבוהים מאוד, הצילום טוב, והלוקיישנים מעוצבים בקפידה. זאת טלוויזיה בסטנדרטים גבוהים, הגם ששורה עליה רוח של גנריות.
הבעיות מתחילות כשיורדים לרזולוציות קטנות יותר, בעיקר סביב התסריט, והן אמנם אפיינו גם את "שעת נעילה". כמה מאבני היסוד של העלילה נוגעים ברעיונות מעניינים כמו יחסי אשכנזים-מזרחים, מוגבלות או שותפות יהודית-ערבית - אלא שהעיסוק בהם הוא שטחי ופלקטי, על גבול הקלישאה הלא-אמינה.
זה נכון גם כשבוחנים את המשחק. כשלעצמם, רבים מהשחקנים כאן ממחישים יכולות משחק לא רעות בכלל, וכל אחד מהם טוב בנפרד: נטע פלוטניק מצוינת, המונולוגים של עוז זהבי נאים, ליאור אשכנזי משכנע כתמיד, וכן הלאה. הבעיה היא, למרבה הצער, שביחד זה לא עובד בשום צורה. הכימיה בין זהבי, אשכנזי ובנאי, ולא רק ביניהם, מזעזעת. זה מרגיש כך גם בעוד מפגשים של דמויות, למשל בפגישה המקריפה של מיקי עם שותפו לעסקים של בן זוגה הנעדר, דמות קיצונית שמגלם שי אביבי. כך נעה המטוטלת של הסדרה מרגעים מעניינים לרגעים מביכים כמעט ללא הרף.
לסיכומו של דבר, "בוגד" לא ממש ממריאה אבל גם לא מתרסקת. היא מספקת מותחן ישראלי סביר ומהנה אך גם כזה שלא מחדש דבר. מעניין יהיה לעקוב ולראות אם היא תצליח לארוג את כל הקצוות הפרומים האלה באופן מעניין מספיק לאמירה גדולה יותר, ובינתיים לתהות: למי מהדמויות מכוון באמת שם הסדרה.
ההתחלה של "בוגד" זמינה בהוט VOD וב-NEXT TV, ופרקים חדשים ישודרו מדי יום חמישי בערוץ HOT3.