את סרט הביכורים של אורית פוקס רותם ראיתי בחורף 2021 בפסטיבל הקולנוע של טאלין. צפיתי בו לאחרונה שוב ורק הערכתי את היצירה הצנועה הזו יותר. העלילה עוסקת בשמונה נשים - יהודיות וערביות - הנפגשות לסדנת צילום וידיאו לצורך גמול השתלמות. דרך הדינמיקה ביניהן ודרך העבודות האישיות שהן משתפות יוצרת הבמאית פסיפס נשי מרתק ומופתי.
כמו ב"מוטלים בספק" הנהדר של אלירן אליה שבו הציץ הצופה לחייהם של אותם בני נוער שלמדו קולנוע דרך הסרטונים שהם צילמו בביתם ועם חבריהם - גם המשתתפות בסדנה שמעבירה המנחה רונה (דאנה איבגי בתפקיד טבעי שגורם לתחושה שהיא אינה משחקת כלל), חושפות בפני הצופה את עצמן. המבע הכפול שמושג דרך התבוננות בהתרחשויות בסדנה והצפייה בעבודות של משתתפות בסדנה, יוצרים אפקט (שנמשך לכל אורכו של הסרט) של סיפור בתור סיפור, שכבות חיים מתקלפות אחת לאחת. זהו אפקט מתעתע ובעיקר מרגש ומעורר מחשבה.
פרסומת
הרגעים היפים בסרט הם אלו שבהן משתתפות הסדנה צופות בעבודות של חברותיהן ואמיתות שונות צצות ועולות מעל לפני השטח. הבעל העסוק בעצמו, הכלב שהוא ידידה הנאמן של המשתתפת בסדנה הגרה על סירה, המים הנשפכים לתוך סיר בחצר בית (סצנה יפהפייה על גבול המופשטות). בלי להאכיל את הצופה בכפית, מצליחה פוקס רותם להעביר סיפורים אנושיים קטנים, סיפורים שמצטברים לשאלות על קיום אנושי, שאלות שניתן בקלות להזדהות איתן.מעבר לאיבגי המצוינת כהרגלה, כל השחקניות המגלמות את המשתתפות בסדנה משחקות באופן משוחרר ונדמה כי הן בכלל נון-אקטורס המספרות את סיפורם למסרטת הוידאו, לקבוצה ובעיקר לנו הצופים. במיוחד שווה לציין את ג'ואנה סעיד, שחייבת לקבל את פרס אופיר לשחקנית משנה, המרגשת עד דמעות כאישה שבעלה לא מרשה לה לללמוד נהיגה. יוליה טאגיל, שאני צופה לה עתיד מזהיר, מגלמת אם הנאבקת לשרוד עם ילדיה הקטנים ואמל מרקוס כעורכת דין דעתנית וזמרת מוכשרת.
מעבר לסרט המיטיב לחשוף לב וקרביים, זוהי גם יצירה פמיניסטית הגורמת לצופה להרהר במעמד האישה בימינו בחברה הערבית והיהודית. כל משתתפת נאבקת על מעמדה במשפחתה ובחברה שלה. שוב, פוקס רותם מצליחה שלא לגלוש לדידקטיות ולקלישאות במיצג הפמיניסטי שהיא מגישה לצופה והסרט אינו מרתיע, אלא מזמין ומחבק את הצופה.גם הסכסוך מופיע בסרט, בשמו של הסרט (שמשמעותו בערבית "סרט בנות") במיקום הסדנה ובזהות המשתתפות. ייתכן והעיסוק ביחסי יהודים וערביים הוא החלש הפשטני ביותר, אך גם כאן מצליחה הבמאית לנווט במים סוערים ובעיקר להעלות סוגיות כואבות כגון קשר בין נשים יהודיות לערביות, חיים בצל פיגועים ועוד. "סינמה סבאיא" הוא בראש ובראשונה סרט שנעשה מאהבה וניכר בפוקס רותם שהיא מחבבת את גיבורות סרטה. זהו סרט שהשלם בו עולה על סך חלקיו, יצירה אמיצה שמוסיפה כבוד לקולנוע הישראלי. לא להחמיץ.
הצצה ומבט חשוף על נשים בחברה הערבית. הסרט מתעד סדנא של נשים יהודיות וערביות שדנות באלימות, מיניות, גזענות וכו''.
סך הכל סרט נחמד עם רעיון מקורי.
שם:נועה קביליוגיל:2319/02/2023 14:39:40
10/10
סרט מעולה ומשחק ממש מצויין ובימוי ותסריט טוב ומוזיקה מצויינת!
זה סרט שמדבר על האדם הפשוט בעיקר על נשים, שמראה שלכל אחד ואחת מאיתנו יש קושי ה״חרא״ הזה ביום יום שכולנו מתמודדים איתו.
מראים בסרט שלכל אחד ואחת מאיתנו יש קשיים אצל חלק הם יותר קלים ואצל חלק יותר קשים.
וזה מלמד שאנחנו לא צריכים לשפוט אף אחד, יש כאלה שיראו את הקשיים וזה יהיה יותר גלוי אצלם ויש כאלה שיותר יסתירו ויעשו את עצמם כאילו הם מושלמים או כאילו הכל בסדר איתם, ומראים שכולנו בני אדם ולכולנו יש קושי ושכל המעמדות האלה שהחברה יצרה זה מיותר לגמרי!
שם:יהודהגיל:7127/11/2022 01:48:59
8/10
סרט חביב . שווה צפייה .
מצחיק וכואב כאחד - מתאים לכולם .
סרט נשים שפונה לכולםםםםם