"גברת האריס נוסעת לפריז" הינו מבוסס על ספר קצר בעל אותו השם, היצירה יצאה אל האור ב-1958, אורכה כ-157 עמודים. זהו ניכר במהלך השעה וחמישים וחמש דקות, התסריט חסר כל בשר או עומק, תפניותיו צפויות, נגרר מעבר למידתו הרצויה, חסר כל סאב-טקסט ודחוס בכל כך הרבה מתוקות שיגרום לצופים הציניים לגלגל את ענייהם. אך אולי זה מה שצריכים החולמים שמבניהם, אגדה מלאת אופטימיות, כזאת המאמינה בטוב לב האנשים. במה שלוקה "גברת האריס.." בנרטיב, מפצה דיי בהרבה תודות שמחתו המדבקת, קשה להישאר אדישים כלפיו ובהחלט מעלה עניין כלפי היצירות הספרתיות מהן הגיחה גברת האריס.
עלילתו עוסקת אך לא בגברת האריס, עובדת ניקיון בלונדון של שנות החמישים. בהיותה נמצאת בדירת לקוחה, מתאהבת על מעל הראש בשמלה מפוארת מכריסטיאן דיור. האריס מחליטה לנסוע לפריז ולרכוש בכל חסכונותיה שמלה שכזו לעצמה. על אף עלילתו הדלה, ניכר שמקדמת המצלמה הושקע מאמץ רב בכדי להקים את עולמה של האריס. בייחוד הלבוש, כנאה מיצירה העוסקת בחברת ענק כמו דיור. באחת הסצנות המרכזיות בו האריס צופה בתערוכת אופנה, ניכר לראות ולהבין את התלהבותה סביב הלבוש.
לסלי מנוויל בתפקיד האריס מופלאה, על אף המעט עימה עובדת. קל להתחבב אל דמותה, טוב ליבה והנאיביות מהווים כחולשה וחוזקתה האישי. כניכר מדמות האריס, קלאודין (איזבל הופר), מנקי הרחוב המוחאים ברקע. זהו הינו מכתב אהבה לבלתי נראים, אלו העובדים מאחורי אישיות גדולות, עומדים על רגליהם יום ולילה בכדי לספק שכר הוגן על מאמציהם. המעט שמעוניינים שיראו אותם, אך בסוף היום זה אינו הבגד שעושה את האדם, אלא ההפך. מסר הבולט בעת הדיאלוגים והאינטראקציות בין הדמויות.
הסרט אינו צריך היה להימשך כשעתיים, בעיקר נגרר לקראת סיומו, תפנית אחרונה לסיפור הרגישה מאולצת ובעיקר לא תרמה הרבה ממה שידענו לפני התרחשותה. עם זאת, למרות מגרעותיו, קשה שלא להתמסר אל האופטימיות הנובעת מהיצירה, אינו בהכרח מחייב נסיעה אל הקולנוע וניתן להנות ממנו מנוחיות בייתיכם.
(אור פז)
Film Castle 