קחו קאסט של חילונים, תתבלו עם נגיעות ערבי וקצת גייז, תלבישו אותם בחליפות וחצאיות – והרי לכם התחלה של בדיחה, שעל פניו נשמעת לא כל כך מוצלחת. ועל אף שמדובר בעוד סרט ישראלי קלאסי שמתמקד בעולם השידוכים החרדי, הפעם הבדיחה הזאת דווקא הצליחה להצחיק אולם שלם של צופים מכל קשת המגדרים והמגזרים.
הסרט החדש "בחורים טובים" של ארז תדמור הוא דרמה קומית-רומנטית, שהצליחה בשעה וחצי לעורר אצלי צחוק, בכי, אהבה והזדהות. למען ההגינות, אני חילונית אתאיסטית לגמרי, ולפני שנכנסתי לצפות בקולנוע בסרט החדש, גם אני חשבתי שאולי לא אצליח להתחבר לעלילה. אבל נוכחתי לדעת שהיא לא מקדשת את הדת, אלא דווקא את האהבה – וזה כבר פשוט אנושי.
מוטי ברנשטיין (עמית רהב), בחור ישיבה הנחשב לעילוי גדול בתורה, מגיע לתקופה בה עליו להתחיל לצאת לשידוכין. כמי שנחשב לשידוך הנחשק והרצוי ביותר במגזר החרדי, מוטי מתחיל להיפגש עם מיטב בנות המגזר בישראל ומחוצה לה, אך כשהוא נתקל בנחמי עזיזה ביטון (ליאנה עיון), הבחורה היחידה איתה הוא לא יוכל להשתדך בשל מוצאה המזרחי. הוא מבקש מברוך אוירבך (מאור שוויצר), רווק מזדקן ועוזרה האישי של השדכנית (עירית קפלן), לעזור לו להגיע אליה, אך נתקל בקשיים ונאלץ לצאת מהקופסא.
באופן שמרגיש מעט מיושן, אך ייתכן ועדיין רלוונטי גם ב-2022 בעולם החרדי, המכשול העומד בדרך בסיפור האהבה הזה הוא הפן העדתי. ועד כמה האשכנזי עיוור בפני האהבה למזרחית? עד כדי עיוורון של ממש. טוב, בעצם רק זיוף של עיוורון, אבל עדיין.
"בחורים טובים" שומר על כל מאפייני הקומדיה הרומנטית הקלאסית שכולנו אוהבים, שעוברת דרך רצון – אהבה – קונפליקט – פתרון. ועל אף המשחק המשובח של שני השחקנים הראשיים של הסרט, רהב ועיון, בעיני הכוכבים הגדולים והשיעור החשוב נלמד באמצעות דמויות המשנה, בין אם הטרגיות או הקומיות שביניהן.
דמותו של מאור שוויצר היא אמנם מייצגת צד שנתפס טרגי בעולם החרדי, של רווקות מאוחרת וכישלון בהקמת משפחה, אך מוצגת באופן מצחיק שהצליח לטשטש את כביכול החומרה של הסטטוס בו הוא נמצא. דמות נוספת, ולא פחות מגאונית, שלא הצלחתי שלא לדבר עליה היא דמות הבשלן הערבי של הישיבה המגולמת על ידי היתם עומרי. השילוב של המאפיינים הערביים הלא מוכחשים שהוא מביא איתו, יחד עם הסלנג החרדי המקובל, מוסיף עוד פן קומי שגרם לקהל להתגלגל מצחוק.
בשורה התחתונה, מדובר בסרט שעל אף ההיצמדות שלו לדפוסי ההתנהגות החרדיים וההומור שנצמד לסגנון הקהילה, הוא מצליח לגעת בכל מי שבתוכו ישנו רומנטיקן קטן וחסר תקנה. לכל מי שמוכן ללכת רחוק למען האהבה, ולכל מי שאוהב להתרפק על קירוב לבבות שתחילה נתפס כבלתי אפשרי. וגם למי שפשוט אוהב לצחוק.