7 במרץ 2010 בשעה 1:00

ביקורת טלויזיה: חטופים

מימין: עדי עזרוני, יעל אבקסיס ומילי אביטל. מתוך חטופים. צילום: יחיאל ינאי.

כבר בדקותיו הראשונות של פרק הפתיחה בסדרה "חטופים", מיד עם הופעתה של הכרזה הערוכה שקוראת לשובם הביתה של החטופים, קצפתי על הסדרה ועל כל הנוגעים בה. דבר אחד הוא לשאוב רעיונות מנושא טעון כל כך שטרם בא עליו סופו, ודבר אחר הוא להשתמש בפרטים ממשיים מתוכו. נסיונו של גידי רף, להתיישב עם המאורעות האמיתיים שהובילו אותו ליצור, לכתוב ולביים את הסדרה, הם לחלוטין מכוערים ומקוממים. למרבה הפליאה, חוסר הרגש של היוצר כלפי משפחות אלדד רגב, אהוד גולדווסר וגלעד שליט, לא מעיד על שאר העיצוב המוצלח של הסדרה, כמו גם על ביצועיהם של השחקנים המוכשרים המעטרים אותה.

רף שב ארצה אחרי קריירה לא מזהירה מדי בהוליווד, שם פסגת הרזומה שלו נרשמה כאשר עבד כעוזר של הבמאי דאג לימן ב"מר וגברת סמית'". מספר שנים מאוחר יותר עזר לו לימן בהפקת סרטו השני, "טיוטה לרצח", סרט שספק אם היה זוכה ליחס זהה בארץ אלמלא היה חתום עליו ישראלי יורד, ושמותיהם של לימן ושל אבי ארד בהפקה. את סרטו השלישי, "רכבת האימה", הפיקו שלישית הישראלים היורדים אבי לרנר, בועז דוידזון ודני דימבורט, ושוב הגיע לאקרנים בארץ כנראה רק בזכותם.

התסריט של רף מתהלך באדיקות בתלם הז'אנר, וזה לאו דווקא דבר רע. גם בבימוי כמו בתסריט, מביא איתו רף את הסגנון והאסטתיקה האמריקאים, מה שדי יוצא דופן בנוף המקומי. ברור לחלוטין שרק אולפני הרצליה והזכיינית קשת יוכלו לעמוד בדרישות שמציב הדימיון לאמריקה, ומה לעשות, הם דאגו שזה גם יצא טוב.

העלילה מספרת על ניסיונם של שני חיילים ישראלים ששבים ארצה אחרי 17 שנות שבי, להשתלב בחיים החדשים של משפחותיהם אשר התקדמו בלעדיהם: נמרוד קליין (יורם טולדנו) שב לחיק המשפחה שלו, שגדלה בילד אחד נוסף אותו כלל לא הכיר; ואורי זך (ישי גולן) חוזר לאישתו (מילי אביטל), שבכלל החליפה אותו בעד אחיו (מיקי לאון). נמרוד, המבוגר יותר, מנסה לזרז את 'חזרתו לעניינים', ומנסה לספוג כמה שיותר מההווה אליו חזר. התוצאה היא כמובן הרסנית לנפש שלו, והפלאשבקים מן השבי מכים בו בעוצמה. אורי מצידו, דווקא מנסה להשיב את חייו לסדרם עוד מלפני שנפל בשבי, וזאת על אף שהוא יודע שאישתו ואחיו נשואים הם, וכי הם מסתירים זאת ממנו.

אך שני החיילים הללו הם אינם היחידים ששבו ארצה. גם עמיאל בן חורין (אסי כהן) שב הביתה, רק בארון קבורה. אחותה המיוסרת (עדי עזרוני) מתקשה להתמודד עם האובדן, ומתחילה לדמיין אותו לצידה, תומך בה במעשיה. בהמשך הדרך, ינסה הפסיכולוג הצבאי (גל זייד) לרדת לשורש העניינים מול שני החיילים שכן שבו בחיים, וינסה לפענח מה בדיוק קרה להם בשבי ומי החזיקו אותם.

מתוך חטופים. צילום: ורד אדיר.

שורת השחקנים המככבים בסדרה בצורה מוצלחת בהחלט, גם הם סיבה לא לנפנף את הסדרה על סמך הבוטות שלה ביחס לאירועים האמיתיים עליה היא נסמכת. טולדנו כהרגלו מצוין, ובולט לטובה הסגנון החיצוני שאימץ לעצמו כאשר השיל ממשקלו, גידל את גבותיו וגילח את ראשו. גם זייד, שאינני רגיל להחמיא להופעותיו ממול המסך, עושה עבודה נפלאה בסדרה (מעט ממנה בפרק הראשון ויותר בפרקים הבאים). בגזרה הנשית, עזרוני היא חביבה ויפיפיה, אך כמובן שאורות הזרקור מופנים למילי אביטל, וליעל אבקסיס המגלמת את אישתו של נמרוד. שתיהן מעניקות הופעות מוצלחות ואמינות.

אם בסדרת מתח אמריקאית דוברת עברית חפצה נפשכם, ואינכם רואים פגיעה אישית בעיקשותה של הסדרה להיראות רלבנטית במיוחד, הרי ש"חטופים" תספק אתכם בהחלט. בסך הכל מדובר בסדרה לא רעה שנשענת על שחקנים טובים, ועיצוב מוצלח – הן באיפור ובתפאורה, והן בצילום ובפסקול.

זכרו: נכון להיום, גלעד שליט נמצא בשבי כבר 1351 ימים.

דירוג: