קולנוע - עולים השבוע: "שאיפה לחיים" ועוד

הקומדיה "שאיפה לחיים" - סרטם של מתן גוגנהיים ואסף אביר, "מכתב אהבה" הצרפתי ועוד

"שאיפה לחיים" (ישראל 2020) ****

קומדיה. סרטם של מתן גוגנהיים ואסף אבירי. דב (שלמה בראבא) הוא אזרח ותיק אלמן בן 79 שבני משפחתו, ובראשם נכדו גידי (אבי קורניק) החליטו בשבילו שיעבור לדיור מוגן "מגדלי הים התיכון", בניגוד לרצונו. הם פשוט רוצים למכור את הנכס המשפחתי, הבית בו התגורר, ולגזור עליו קופון. והוא אמנם קשיש במצב טוב מאוד, נטול בעיות רפואיות, אבל לא בעמדה שיוכל להתווכח איתם, שכן גם איבד את כספי הפנסיה שלו מעבודתו בדואר והוא תלוי בהם כלכלית. דב נכנס למוסד המכובד, בו לכל אחד יש יחידת דיור מושקעת, כשהוא מלא מרירות וטענות נגד כל העולם. פגישה עם הרופאה האחראית במקום לא משפרת את מצב רוחו.

דב, אנטגוניסט מרדן שמחפש דרך לאתגר את המערכת, מגלה שרוב שכניו לדיור המוגן מקבלים בהשלמה, בחיוך ובקלילות, את מצבם, וגם רואה שהם מעשנים, שומו שמיים, קנאביס רפואי. ואז מפגישים אותו עם יהודה (דבל'ה גליקמן), שאמנם מוגבל לכסא גלגלים, אבל שופע כריזמה, הומור וציניות, והפך לגורו שמלמד את דיירי המקום איך לצרוך קנאביס. הוא גם מנהל רשת של הפצת קנאביס במקום, בחסות המדינה, שכן לכל אזרח ותיק מעל גיל 75 מגיעה הקצבת קנאביס חודשית. דב אמנם לא מעשן, אבל בעקבות טעימה לא מודעת של עוגיות קנאביס שהוגשו לו הוא מתחיל להבין את משמעות העליצות הקבועה של דיירי המקום, ואז עולה במוחו רעיון: לפתוח רשת הפצה חיצונית של קנאביס, למכור כמה שיותר מנות שיאסוף במקום לצרכנים חיצוניים ובכסף שירוויח ירכוש מחדש את ביתו הישן ויחזור אליו. הוא רותם לעניין את יהודה וגם דנה (ג'וי ריגר), בת זוגו של נכדו ועורכת דין במקצועה, שמאוד מזדהה איתו, מתנדבת לסייע לו. וכך מצליח הפנסיונר היצירתי ובעל היוזמה לפתוח רשת הפצת סמים מצליחה. עם גדי יגיל, נירה רבינוביץ', אבי קושניר, אודליה מורה-מטלון, אלון נוימן. 90 דקות. שאיפה לחיים

https://www.youtube.com/watch?v=XI0D25jnV28&t=1s

בקולנוע שלנו לא נעשו יותר מדי סרטים שעוסקים בבבני הגיל השלישי ובבעיותיהם. אפשר לציין את הקומדיה השחורה "מיתה טובה", של שרון מימון וטל גרניט. אפשר להזכיר גם את הדרמה מכמירת הלב "חיותה וברל", של עמיר מנור. נאזכר גם את קומדיית הפשע הגריאטרית "לצוד פילים", של רשף לוי. ויש גם את "עמק תפארת", של הדר פרידליך. זו פלוס מינוס ספירת המלאי שלי (את "קריוקי", שאף הוא עוסק באנשים מבוגרים, אני לא מכליל כאן, כי הוא לא בדיוק שייך לז'אנר הזה). ולכן אני רואה ב"שאיפה לחיים" סוג של מרענן רשמי השורה התחתונה היא שמדובר בהזייה מוחלטת. בקומדיית סוטול שלא תרצו לצאת ממנה... שילוב של פנסיונרים חסרי מנוח, רפורמת גראס המעניקה לבני 75 ומעלה קצבת קנאביס רפואי קבועה (על פי הסרט כמובן), שניים מכוכבי "זהו זה", שלמה בראבא ודבל'ה גליקמן, ולקראת הסוף מצטרף עוד אחד, אבי קושניר. וכתוספת, קומיקאי מצחיקן מקשיש נוסף עם המון קבלות, גדי יגיל, ולצידו עוד תושבת שיכון ותיקים עם רקורד מפואר, נירה רבינוביץ'. וגם כוכבת לוהטת צעירה, ג'וי ריגר. נדמה לי שכבר המינון הזה של תוכן ושחקנים יוצר נוסחה מנצחת. הסרט כתוב בשנינות בדרך כלל, עם הרבה קריצות למצבם של התושבים הוותיקים, לצרכני הקנאביס הצעירים ולמה שביניהם.

הבמאים הצעירים מתן גוגנהיים, שאת סרטו הקודם, "פרדייז קרוז" (2013) אהבתי, ואסף אבירי, אמנם הרכיבו את הטריפ האישי שלהם, באופן שבו הם תופשים את הנושא, אבל הם עושים הרבה כבוד לבני הדור השלישי ומציגים אותם ככאלה שגם כשהם בבית אבות הם לא מאבדים את יצר החיים ועדיין יש להם את היכולת להנות מדברים קטנים כגדולים, שלא לדבר על החלום הטבעי והמובן של הגיבור דב לשוב ולגור בבית ממנו נושל. אמנם בחלק המסיים את העלילה הדברים קורים מהר מדי, בלי הכנה מספקת, כאילו הבמאים נחפזו, הן בכתיבה והן בביצוע, לפתור את הפלוט ולסיים את העבודה, אבל מעבר לכך זוהי קומדיה נהדרת.

שאיפה לחיים, צילום: שי פלג, באדיבות סרטי יונייטד קינג

"מכתב אהבה" (צרפת 2021) ****

דרמה. סרטו של ג'רום בונל. לאחר עוד לילה של שתייה, מגיע ג'ונאס (גרגורי מונטל) לדירתה של אהובתו לשעבר לאה (אנאיס דמוסטייר), בה הוא עדיין מאוהב בטירוף. הוא מנסה לחזור אליה, אלא שלרוע מזלו היא דוחה אותו בנחרצות. מאוכזב ושבור לב מתמקם ג'ונאס בבית קפה מעברו השני של הרחוב, המשקיף לעבר חלונה שבקומה גבוהה יותר. תוך כדי שהוא עוקב אחריה באובססיביות, רואה מתי היא לוקחת את בתה הקטנה לגן ומחזירה אותה וכו' - הוא מתחיל לכתוב לה מכתב ארוך, רגשי וחשוף, שבו ינסה לבטא בפניה את עומק אהבתו הגדולה אליה (במקור שם הסרט הוא "לאה יקרה"). זאת בתקווה שיצליח לחדור את החומה שמאחוריה התבצרה בכל הקשור אליו. התהליך שאמור להיות קצר הולך ומתארך. ג'ונאס מסתבך עם עצמו, מוחק, מוסיף דפים, מנסח מחדש. בעל המקום, מתייה (גרגורי גדבואה) מתחיל לגלות עניין בתהליך, קורא את הדברים ושלא מדעת גם מתחיל לייעץ לו, ירצה או לא. בחלוף הימים מתוודע גיבורנו לנפשות פועלות נוספות ברחוב, כמו צעיר מעורער בנפשו שמתקוטט ללא הרף עם אמו, אחותו של בעל המסעדה לובנה (נאדייג' ביסון-דיאגנה), לה הוא מסייע לסחוב ספה לדירתה החדשה ולמאהב העכשווי של לאה, נינו (פבלו פאולי), המעורר את קנאתו. אנחנו גם מתוודעים לאשתו לשעבר הארייט (ליאה דרוקר), שגם איתה הוא בודק אופציית קאמבק. איך ייפתרו כל הקונפליקטים של ג'ונאס? 89 דקות. מכתב אהבה

https://www.youtube.com/watch?v=DOX9MhP1WFY

מעבר לכל, הבמאי ג'רום בונל מרכיב כאן פאזל אנושי מרתק בקטע רחוב קטן בשכונה פריזאית. פסיפס של דמויות, כל אחד והמוטיבציות שלו והדרך בה הם נפגשים, או לא, והקשר שלהם לקונפליקט המרכזי של הגיבור. מעבר לכך שהפוקוס הוא על המכתב שג'ונאס מנסה לכתוב לאישה בה הוא חושק ולא מוכן לוותר עליה למרות שהיא כבר לא מעוניינת בו, מתפתחים כאן עוד זרמים תת קרקעיים ותת-הכרתיים. הבמאי בעצם יוצר שכונה עם מגוון של טיפוסים שמנהלים אינדיבידואתית את חייהם, אך באופן בלתי נמנע סיפוריהם מתערבבים בקטנה האחד בשל האחר. הקשר שבין ג'ונאס ולאה מורכב, שברירי ואניגמטי. הקשר שנרקם בינו ובין בעל המסעדה מתייה לעומת זאת הוא הקרקע האיתנה והיציבה שהוא יודע שתמיד יוכל לדרוך עליה ולא ליפול.

בונל בונה מתווה הפכפך של קשרים רגשיים. מצד אחד, אנחנו עוקבים בדבקות אחר הנראטיב הזה של ג'ונאס לסיים את מכתב האהבה הארוך שלו, שבעצם הוא סיכום מקיף של חיי הרגש שלו. ומצד שני, מתרחשים בסביבתו אירועים כאילו איזוטריים, אבל מספיק גדולים כדי לשנות את כל התמונה. זה מה שיפה בסרט הזה: מה שנתפש כוודאי בהתחלה מבחינת הגיבור עשוי או עלול להיות שונה לחלוטין מכך בסוף. ובמקביל יש כאן גם שיר אהבה לחיי הקהילה, למעורבות לא כפייתית של זה בחיי זה. באקט מסוים שהוא מבצע ברגע של התבוננות ואכפתיות, הופך ג'ונאס לגיבור לרגע, מה שבעצם משנה את המרקם החברתי שהוא חלק ממנו, וכעת עשויה להיפתח בפניו אפשרות רומנטית נוספת, שונה מזו שעליה הוא היה נעול.

מכתב אהבה, תמונה באדיבות קולנוע חדש

"אהבה ראשונה" (ארה"ב 2022) *

דרמה. סרטו של איי.ג'יי אדוארדס. אן (סידני פארק) היא תלמידת תיכון מצטיינת, מלכת הכיתה. היא נקראת למנהל באמצע השיעור. השליח שנשלח להביא אותה למנהל הוא ג'ים (הירו פינס טיפין) תלמיד בכיתתה. שניהם בשנת הלימודים האחרונה לפני המעבר לקולג׳. בדרך למשרד המנהל, ג׳ים עוצר אותה ומגלה לה שאת ההזמנה למנהל הוא כתב. הוא פשוט חייב להכיר אותה. מהרגע הזה דרכיהם כמעט לא נפרדות והם מבלים את רוב הזמן שנותר להם לסיום השנה האחרונה יחד. שניהם נרשמים ללימודים בקולג׳ ושניהם מתקבלים אלא שלקולג'ים שונים. ג׳ים ילמד באל.איי ואן בניו יורק. במצב שנוצר נראה כי עליהם להיפרד. מה גם שג׳ים חווה משבר מתמשך במשפחתו, אביו גרג (ג'פרי דונובן) פוטר מעבודתו ואמו קיי (דיאן קרוגר) מתוסכלת מהסיטואציה. ואילו אמה של אן לוחצת עליה להינות מהחיים ולעזוב את ג'ים. 96 דקות. אהבה ראשונה

https://www.youtube.com/watch?v=3aled3K5Cmo

מה שבטוח הוא שלהירו פינס טיפין היה קל מאוד להיכנס לפרויקט הזה, אחרי שכיכב בסדרת הקיטש הרומנטית "אחרי ש...", שהניבה עד עתה ארבעה סרטים, מצליחים מאוד, כפי שהבנתי, לפחות בקרב קהל היעד שלהם. הסרט הזה הוא ממש קופי, תעתיק מדויק שעובד בדיוק על פי אותה נוסחה, אלא שהוא עוד יותר שטחי ופשטני. בן פוגש בת, מתחיל איתה בצורה הכי פשוטה ונאיבית, בלי טיפת תחכום. והיא מסכימה והקשר שנרקם ביניהם הופך לרומן סכריני מתמשך, עם פה ושם עליות, מורדות וטוויסטים קטנים בעלילה, כדי שיתפתח קונפליקט כלשהו בסיפור הקלוש הזה. אני מתקשה להאמין שהנוסחה הקלישאית והחבוטה הזו עובדת שוב ושוב ושוב אצל בנות, ואולי גם בני, נעורים, שמוציאים ממחטות ומתייפחים בסצנות הנכונות. ומה שאני רואה על המסך מביך, אפילו מביש. הכל מתנהל באיטיות מרגיזה, הם אומרים את המשפטים הכי נדושים, אפילו לא רומנטיקה בגרוש. ולעזאזל – מישהו כתב להם את הטקסטים האלה. וזה כל כך נחות. האם באמת יש כל כך הרבה בני נוער שמוכנים להיענות לפורמולה הזאת?!

אהבה ראשונה, תמונה באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

"לוחמת" (ארה"ב 2022)

אקשן. סרטה של ג'ינה פרינס בייטווד. העלילה מגוללת את סיפורה של "אגוז'י", יחידה של נשים לוחמות שהגנו על הממלכה של דהומיי במערב אפריקה, במאה ה-19, בתחכום ובאומץ בלתי רגילים שהעולם לא ראה עד אז. במרכז העלילה המסע האפי הרגשי של הגנרלית מניסקה (ויולה דייוויס), שאימנה את הדור הצעיר של לוחמות מתנדבות והכינה אותן לקרובות הקשים שנכונו להן נגד אויבים גברים שהיו נחושים להרוס את מורשת ואורח החיים שלהן. מניסקה והנשים שאימנה היו חדורות מוטיבציה והבינו שיש דברים ששווה להילחם עליהם. 135 דקות. לוחמת

לוחמת, תמונה באדיבות פורום פילם

https://www.youtube.com/watch?v=tD0Aj4Cb6ho

"משולש העצבות" (שוודיה 2022)

דרמה. סרטו של רובן אוסטלנד. הדוגמן קארל (האריס דיקינסון) יוצא לארוחת ערב במסעדת יוקרה עם דוגמנית צמרת, יאיא (שארלבי דין) שמרוויחה הרבה יותר ממנו. כשמוגש להם החשבון, היא נזהרת שלא ליטול אותו. הוא מעיר לה שהיא עושה זאת בקביעות למרות שהכנסתה עולה על שלו. מכאן נפתחת שיחה מפותלת וארוכה על מערכת היחסים בין המינים. אחר כך הזוג לשייט באניית פאר שכל נוסעיה נמנים עם האלפיון העליון של החברה, וכל עובדיה משרתים את האדונים. הקברניט הוא אמריקאי שתוי ומרקסיסט מושבע שמנהל דו-קרב ציטוטים עם אוליגרך עב הכרס, שהוא הבעלים של האנייה למעשה. שודדי ים, מאלה שפוקדים את חופי מזרח אפריקה, מטביעים את הספינה המפוארת, והניצולים המעטים נוחתים על אי שומם שם הולכת ומתפתחת חברה חדשה, שבה מי שיודע להסתדר בתנאי "הישרדות" הוא זה ששולט, וכל החברים האחרים הופכים לכנועי הסדר החדש. עם וודי הרלסון. 142 דקות. משולש העצבות

משולש העצבות, תמונה באדיבות בתי קולנוע לב

https://www.youtube.com/watch?v=JHWiOQarHms&t=7s

"אין גברים כאלה" (ארה"ב 2022)

קומדיה. סרטו של ניקולס סטולר. בובי לייבר (בילי אייכנר) הוא בחור ניו-יורקי שמנחה פודקאסט שעוסק בנושאים ובבעיות שמטרידים הומוסקסואלים. כאשר הוא פוגש במועדון את ארון (לוק מקפרלן). הם מחליטים שלכאורה הם לא מתאימים זה לזה, אך נסחפים למערכת יחסים שבסופו של יום תכלול דייטים, סקס, מריבות ופגישות עם המשפחות שלהם. השאלה היא מה יהיה בסופו של דבר גורלו של הרומן הזה. עם טי.אס מדיסון, מוניקה ריימונד, ג'יירמו דיאז. 115 דקות. אין גברים כאלה

https://www.youtube.com/watch?v=8zGicipTnwU

"טד החוקר החופר חוזר" (ספרד 2022)

אנימציה. סרטו של אנריקה גאטו. חלומו הגדול של טד הוא שחבריו הארכיאולוגים יעריכו אותו. אלא תכונותיו השלומיאליות מפריעות לחלום הזה להתגשם. כאשר טד הורס בטעות סרקופג נדיר, מוטל כישוף המסכן את חיי חבריו. הניסיון להציל את מומיה, ג'ף ובלזוני, יוביל את טד ושרה להרפתקה שתיקח אותם לכל קצוות העולם, וזאת על מנת למצוא דרך שתאפשר לעצור את הכישוף של אבן האזמרגד. 90 דקות.

"ראביט: גיבור של כולם" (גרמניה 2022)

אנימציה. סרטו של אוטה פון מונצ'ו-פול. מקס הצליח לממש את משאלת הלב הגדולה של חייו: להיות הארנב העירוני הראשון שנבחר לכיתת האמן היוקרתית באקדמיה לארנבים. הוא וחבריו מחפשים אחר כוח העל הייחודי שלהם, על מנת להגן על ביצת הזהב הקסומה, שמשמשת כמקור הכוח והחיבה לארנבים בכל העולם. יום אחד, הבלתי אפשרי והגרוע מכל מתרחש: ביצת הזהב הופכת לשחורה ומעמדם של הארנבים האהובים נמצא בסכנה. מי שגרם לכך הוא ליאו, מנהיג כנופיית השועלים התככן והמרושע, ומקס מבין כי מוטל עליו לעשות הכל כדי להציל את המצב. האופציה היחידה שלו לעשות זאת היא באמצעות שיתוף פעולה עם פרדיננד, שועל צעיר, המציע את עזרתו. השאלה הגדולה היא האם באמת ניתן לסמוך על השועל שהוא לכאורה אויב. 76 דקות.

"משפחה בהחלפה 2" (גרמניה-אנגליה 2021)

אנימציה. סרטו של הולגר טאפה. מפלצות מפורסמות, בהן באבא יאגה ודרקולה, נחטפות אחת בעקבות השנייה. מקס ומשפחתו מתגייסים למשימה להציל אותן ולגלות מה עומד מאחורי החטיפות המסתוריות האלה. לשם כך עליהם להפוך שוב לערפד, מפלצת, מומיה ואיש זאב. יחד עם שלושת ערפדי המחמד שלהם תזמן להם ההרפתקה החדשה ומפלצות חדשות. הם גם ירדפו אחר ציידת המפלצות מילה סטאר ולבסוף יבינו שאף אחד לא מושלם, ושזה בסדר גמור. 83 דקות.

"ספיידרמן אין דרך הביתה" (ארה"ב 2021)

הוצאה מחודשת של להיט הענק של סוני ומארוול מ-2021. הגרסה הנוכחית תכלול קטעים חדשים שלא נראו על המסך, בכלל זה חומרים מצולמים נוספים מהמפגש הסנסציוני של שלושת הספיידרמנים, כלומר השחקנים שגילמו את גיבור העל לדורותיו: טום הולנד, טובי מגווייר ואנדרו גארפילד. זו הולכת להיות חגיגה למעריצים.