"מי מפחד מסנטה": מעשיית חג מולד מדממת ומבדרת

"Violent Night", שמו של הסרט באנגלית, הוא משחק מילים על חשבון "Silent Night" – שיר חג מולד שנכתב ב-1818 באוסטריה והפך לאחד משירי החג האהובים ביותר (ב-2011 הוא הוכרז על ידי אונסקו כבעל מורשת תרבותית לא מוחשית). אבל דווקא השיר הזה לא נשמע בפסקול של "מי מפחד מסנטה?", המרוצף בשירי חג מולד אחרים, וגם בווריאציות אגרסיביות על יצירות נוספות המזוהות עם החג הנוצרי, כמו "מפצח האגוזים" של צ'ייקובסקי.

הסרט כולו הוא שעשוע מדמם עם טקסטים מוכרים ואהובים על חג המולד. אפשר לנחש איך נשמע הפיץ' שצמד התסריטאים, פט קייסי וג'וש מילר, הגישו לאולפני יוניברסל: "זה שילוב של 'מת לחיות' (הראשון והשני) ו'שכחו אותי בבית', עם ילדה שחורה במקום מקולי קלקין וסנטה קלאוס במקום ג'ון מקליין, מתובל בדם וברכיבים מ'מזמור חג המולד' של צ'רלס דיקנס". כלומר, "מי מפחד מסנטה?" הוא גם פנטזיית חג מולד במלוא מובן המילה, כולל המסרים מחממי הלב (עם קריצה) על משפחתיות הרמונית, וגם קומדיית אקשן אלימה מאוד המשיקה לסרט אימה (שזה תחום ההתמחות של הבמאי הנורבגי טומי וירקולה). זה עובד לא רע, בעיקר בשל השחקן הראשי.

פתאום בגיל 47, אחרי שגילם תפקידי משנה בעשרות סרטים וסדרות טלוויזיה, דיוויד הארבור הפך לכוכב. מה שהביא אותו לשם הוא תפקידו בתור השוטר ג'ים הופר בסדרה "דברים מוזרים". כאן הוא מגלם את סנטה קלאוס, אותה דמות חביבה מאגדות הילדים של חג המולד, שאחרי יותר מאלף שנים של אספקת מתנות לילדים שהתנהגו יפה במהלך השנה הוא כבר שבוז ונוטה לשתיית יתר. בליל חג מולד הוא מגיע לבית גדול של משפחה עשירה מאוד, שם מחכה לו טרודי הקטנה, שיותר מכל רוצה שהוריה הפרודים יחזרו זה לזרועות זה. סבתא גרטרוד (בברלי דיאנג'לו) היא אשת עסקים מושחתת ששני צאצאיה – ג'ייסון (אלכס האסל), שהוא אבא של טרודי, ואלבה (אדי פטרסון מ"משפחת ג'מסטון") – מתחרים על תשומת לבה, בתקווה לרשת ממנה את ניהול עסקי המשפחה. שרטוט זריז של הדמויות, כולל בעלה השחקן הלא מאוד מצליח של אלבה (קאם ג'יגנדה), מסמן לנו שזו משפחה של אנשים צבועים ותאבי בצע שזקוקים לניעור.

את הניעור הזה מספקת חבורת שודדים, המונהגת על ידי גבר ששונא את חג המולד בגלל זיכרון ילדות כאוב. הוא מציג את עצמו כסקרוג' – כשם הנבל מהסיפור של דיקנס – אך ג'ון לגוויזמו, שמופיע כרגע גם ב"התפריט", אינו מצליח לעצב דמות מעניינת במיוחד. כשהיריות מתחילות, האיילים שחנו על הגג בורחים עם המזחלת, וסנטה, שבסך הכל רצה לנוח ולשתות קצת וויסקי איכותי, מוצא עצמו נאלץ להתמודד עם השודדים, בעיקר משום שטרודי מבקשת כל כך יפה. מתברר שהאיש בחליפה האדומה וכובע הגמדים יודע להרביץ. הוא מיומן במיוחד עם פטיש גדול, שבאמצעותו הוא מרוצץ ראשים, וזה משום שיש לו סיפור מקור (לא מאוד מפותח), שמסמן אותו כסוג של גיבור-על, דמוי תור השמן ב"הנוקמים: סוף המשחק".

אלים, מוגזם ודי כיפי. "מי מפחד מסנטה"

זה אינו הסרט הראשון שמחבל בדמותו של סנטה קלאוס כסבא טוב. קדמו לו, לדוגמה, "סנטה בשקל" מ-2003, עם בילי בוב ת'ורנטון כמובטל שמתחפש לסנטה קלאוס כדי לשדוד קניונים, וסדרת סרטי האימה "Silent Night, Deadly Night" שבהם רוצחים סדרתיים ביצעו את זממם מחופשים לסנטה. אבל למיטב זכרוני זה הסרט הראשון שמעז לפרום את דמותו של סנטה האמיתי, זה שמגיע מהשמיים, ולא גרסה ארצית שלו. זאת בדיחה מוצלחת למדי, הבעיה היא שהיא נמתחת על פני סרט באורך של 112 דקות שיש בו יותר אלימות מאשר בדיחות, והמהלכים העלילתיים שנועדו להפתיע לא באמת מפתיעים כשאנחנו זוכרים את הסרטים שהוזכרו למעלה. אבל הארבור מגלם היטב את דמות הענק השבוז שמוצא מחדש את טעם החיים, והוא משרה על הסרט סוג של חמצמצות טעימה למדי.

פרט לסנטה ולילדה (ואמא שלה, בגילומה של אלקסיס לאודר) כל שאר הדמויות בסרט, כולל בנה הקטן של אלבה, אנטיפתיות בדרגות שונות (חלקן באופן מצחיק, רובן לא). ג'ייסון, אביה של טרודי, מוצג כרכיכה, אך בשם ערכי המשפחתיות של חג המולד, הוא זוכה לגאולה שלא ממש מגיעה לו. בסופו של דבר משפחת המליארדרים תישאר מאוד עשירה גם בסוף הסרט, כך שהוא לגמרי לא מתחייב למוסר ההשכל שלו, שכולל לכאורה מסר נגד תאוות בצע (מבעירים שם חצי מיליון דולר). אבל בעצם גם סרט חג המולד הכי קלאסי שיש, "איזה חיים נפלאים" מ-1946 של פרנק קפרה, מסתיים עם ערמה של דולרים על השולחן. המסר הרשמי הוא שאדם "עשיר" הוא זה שצבר חברים טובים, אבל קשה להתעלם מכך שבאמריקה הקפיטליסטית אותה חברות מופלאה מתגלמת בדימוי של כסף. מכאן שאקורד הסיום של "מי מפחד מסנטה?" הוא רק הדהוד של אותו מסר קפיטליסטי מתמשך.

3.5 כוכבים. Violent Night בימוי: טומי וירקולה. עם דיוויד הארבור, בברלי דיאנג'לו, ג'ון לגוויזמו. ארה"ב 2022, 112 דק'