כשהכרזתי בתחילת השנה ש"לא רעים בכלל" הוא אחד מהסרטים הכי טובים של דרימוורקס, לא ציפיתי בכלל שגם הסרט הבא שהם יוציאו – המשך לסרט שהוא ספינאוף להמשך של סרט – יהיה בכלל אופציה ריאלית למשהו באותה איכות. הרי זה "החתול של השרק", למען השם – זיכיון שבא לעולם רק כי הסתבר שמלא אנשים רצו לראות את זורו בתור חתול. כל מה שהיה צריך לעשות בסרט הנוכחי זה קצת אקשן, קצת אזכורים לתרבות פופולרית, אנימציה לא נוראית ויאללה הביתה. אבל משום מה, יוצרי הסרט החליטו לקחת את כל העסק הזה ברצינות ויצא להם סרט על התמודדות עם פחד ממוות ו/או פוסט טראומה. בסרט שנקרא "החתול של שרק".
מה שקורה זה שידידנו שהחתול במגפיים, או "פוס", מגלה אחרי עוד קרב מפואר למדי שבנק החיים החתולי שלו הצטמצם משמעותית והוא נשאר עם החיים האחרונים שלו. אם זה לא מספיק גרוע, צייד ראשים בדמות הזאב הגדול והרע מגיע משום מקום ומתגלה כיריב בלתי מנוצח שמצליח לכפכף את האגדה והחתול שהוא "חתול במגפיים". לאור הנסיבות, החתול פורש לחיי נוחות אצל אשת חתולים עד שזהבה (פלורנס פיו, משום מה) ושלושת הדובים (כולל אוליביה קולמן וריי וינסטון, משם מה) שולחות אותו להרפתקה שבסופה הוא עשוי להשיג בחזרה את החיים שלו. אל חתוליו בנדרס מצטרפים פריטו (הארווי גוליין, גיירמו מ"מה שאנחנו עושים בצללים") כדמות קומית וסלמה הייק מהסרט הקודם. עוד מעורב בסיפור: ג'ק הורנר – גיבור של שיר ילדים אנגלי שלא ממש מוכר מחוץ לאנגליה, שם הוא הפך במרוצת השנים למטאפורה פוליטית על חמדנות ואופורטוניזם, אז כאן הוא נבל מרושע ביותר בדיבוב מוצלח למדי של ג'ון מולייני, שלראשונה עושה תפקיד שמרגיש כמו יותר מ"היי, זה ג'ון מולייני".
אם בסרטי "שרק" עד כה עיקר ההומור נבע מאזכורים כאלה ואחרים – בין אם לאגדות, ובין אם לדברים מהמציאות – הרי שכמו "לא רעים בכלל", נראה שהפעם הכמות שלהם פחתה דרסטית. כן, בביתו של ג'ק הורנר אפשר לשחק ב"עצור את הפריים וזהה את הרפרנס ברקע", אבל זה שונה מהותית מאותם אזכורים שצעקו בפנים שלך "אני מסרט כלשהו!!! תצחק כי אתה מזהה!!!" בסרטי דרימוורקס ישנים יותר. כן יש, צריך לציין, הרבה יותר קללות. לא מפורשות – בכל זאת, סרט ילדים – אבל הצפצוף שתשמעו בסרט אינו טעות סאונד: שתי דמויות בסרט הזה באופן מפורש רומזות ל"שיט", ויש סצנה שהיא מטר קללות בלתי נגמר שאני פשוט מת לשמוע איך הוא נשמע לפני שהפך לצפצוף קוד מורס.
גם פריטו – דמות שלכאורה נבנית כעוד דמות קומית א-לה החמור של שרק, מתגלה כדמות הרבה יותר חיובית ועמוקה וכזאת שהסרט מכבד ולא מנצל סתם לבדיחות זולות. למען האמת, הסרט רומז בכבדות שזו הדמות שכולנו צריכים לשאוף להיות כמוה ולא משנה כמה מגניב החתול הג'ינג'י והחרב שלו.
אולי הגישה השונה הזאת להומור באה בגלל שהסרט הזה הוא קצת פחות קומדיה, וקצת יותר "סרט על מישהו שמנסה לברוח מהמוות". החתול והמגפיים נאלצים בסרט הזה להתמודד עם היותם בני תמותה, וזהו תהליך רציני שהסרט מכבד את כל התהליכים שלו. מהניסיון לבדלנות ועד לניסיון להדחקה, דרך חוסר היכולת לדבר על זה עם אחרים ועד לסצנות אימה בהן המוות רודף אחרי הגיבור שלנו באופן ממש מילולי. בסרט. של. דרימוורקס.
כן, אני לא רוצה להכריז רשמית על שום דבר – בטח לא על אולפן שהסרטים הבאים שלו הם "טרולים 3" ו"קונג פו פנדה 4" – אבל נראה שלפחות ב-2022, מישהו באולפן הזה התעשת והחליט להחזיר אותו לימים הנהדרים שהיו לאולפן. והמישהו הזה הוא ככל הנראה הבחור שראה את "ממד העכביש", ואז רץ למחלקת האנימציה ואמר "איך אתם יכולים לעשות כמה שיותר כאלה?". אם ב"לא רעים בכלל" התשובה הייתה "לא מעט", בגלל שאלה היו עיצובי דמויות חדשים מהניילון, הפעם התשובה מורכבת יותר. אי אפשר היה לזרוק את העיצוב של העולם והדמויות מהחלון, ולכן במקום זה שמרו אותם, אבל הפכו את סצנות האקשן למשהו דינמי, כיפי, קופצני ובולט הרבה יותר. סצנות האקשן כאן הן פשוט כיפיות. זה לא רק הדמיון העשיר של התסריט, שנותן לדמויות בכל פעם מצבים שונים וכלי נשק שונים להתמודד איתם – התנועה והדגשים שלה מעלים את סצנות האקשן ברמה או שתיים והן ראויות להיכנס לכל רשימת "סצנות האקשן של השנה" שמכבדת את עצמה.
השילוב של אנימציה כיפית, תסריט חכם, משחק טוב (זה לא חדש, אבל אנטוניו בנדרס ממש טוב כחתול במגפיים הזה, כן?) והימנעות כמעט מוחלטת מכל השטיקים של דרימוורקס הופכים את "החתול של שרק: משאלה אחרונה ודי" (שם בלתי ניתן להגייה בקול רם) לאחת מההפתעות הכי גדולות של השנה, שראויה להתחרות על מקום גבוה ברשימת "סרטי האנימציה של השנה" וגם ברשימת הסרטים המוצלחים של דרימוורקס. אז לכל מי שמעוניין לראות סרט על התמודדות עם המוות – אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל, אמממ, רוצים לראות את הסרט החדש של דרימוורקס?
אני חייב רק לשאול: מה חשבת על הקרודים 2?
כי מאחר ומדובר באותו במאי, ומאחר והקרודים 2 זכה לשבחי הביקורות אך בעיני הוא הסרט הגרוע ביותר של דרימוורקס אי פעם, אני חייב להבין האם הסרט הזה יכול להיות טוב למי שממש אבל ממש לא סובל את הקרודים 2? או שזה סרט טוב באותה המידה שאנשים משום מה מחשיבים את הקרודים 2 ל״טוב״?
אשמח לשמוע, כי חיפשתי ואין שום ביקורת פה באתר או תגובה שלך בעמוד הסרט על הקרודים 2.
המחשבה העמוקה היא שלא ראיתי אותו
(ל"ת)
באסה
אז אם במקרה יזדמן לפה מישהו ששונא את הקרודים 2 ובמקרה ילך לראות את הסרט הזה וגם במקרה יאהב אותו, אשמח שיכתוב פה.
אני אהבתי ממש את הקרודים 2
בעיניי הוא היה אפילו יותר טוב מהראשון.
אהבתי את ההרחבה של העולם, את ההצגה של דמויות אנושיות נוספות (עם מדבבים נפלאים), ובעיקר את ההומור. זה סרט שגרם לי לשכב על הרצפה מרוב צחוק, בעיקר בשליש האחרון שלו. אולי לא היו לו מסרים עמוקים במיוחד והוא לא לקח את עצמו יותר מדי ברצינות, אבל אני שמחה שיש גם סרטי אנימציה כאלה. לא הכל תמיד חייב להיות רציני.
"יותר טוב מהראשון" לא אומר כלום
במקרה של הקרודים: כמו אצל אנגרי בירדס, הראשון היה גרוע ברמה שקשה היה לרדת נמוך יותר אז השתפרו בלית ברירה… זה, ופיטר דינקלג' הוא מדבב מוצלח שרק במקרה לא הצליח להציל את אנגרי בירדס הראשון.
"החתול של שרק" הראשון, לעומת זאת, כבר עמד ברמה הזו, ואם השני (שלא ראיתי) הצליח להתעלות מעליו זה אומר שיש מאחוריו אנשים שאשכרה רוצים לעשות סרט טוב…
אני אוהבת גם את הסרט הראשון של הקרודים. זה פרנצ'ייז מוצלח בעיני
(ל"ת)
למה אתה חושב שהקרודים הראשון היה גרוע?
מדובר לדעתי באחד מסרטי האנימציה הטובים באותה שנה, סרט צבעוני, מלא דמיון, מצחיק, מקורי, סוחף, ועם אקשן נהדר.
השני מצחיק יותר ברגעים מסוימים, אבל מלבד זאת הוא פחות טוב בכל שאר הפרמטרים.
צריך להשלים את הסרט הקודם?
בתור מישהו שצפה אי-אז ב3 השרקים הראשונים, הסרט דורש ידע מוקדם כלשהו מהסרקים האחרונים/ החתול של שרק 1?
לא ממש
כל המידע שצריך לדעת מוצג בתוך הסרט עצמו, ויש כמה אזכורים ברקע או לשתי שניות לסרטים קודמים. אבל אפשר לבוא נקי.
יש בביקורת קטע שגובל לדעתי בספוילר
הקטע שבו מגלים שהזאב הרע הוא בעצם המוות במובן המילולי היה אמור להיות קטע מאוד מפתיע, אבל העובדה שבביקורת כתוב ש״המוות רודף אחרי הגיבור שלנו באופן ממש מילולי״ גרמה לכך שראיתי את הטוויסט הזה מרחוק ולא ממש הופתעתי כשהוא הגיע.
לדעתי האישית כדאי להוריד את השורה הזאת מהביקורת.
סרט חביב ונחמד ולא מעבר
אז לשמחתי זה לא זבל כמו הקרודים 2, בהחלט מדובר בסרט מהנה ונחמד, אבל ממש לא היצירת מופת שעשו ממנו.
אחת הבעיות הגדולות של הסרט היא שהוא לא מי יודע מה מצחיק, ובשביל סרט שבעיקרו הוא קומדיה זה לא דבר טוב.
בנוסף, יש חוסר אחידות בולט במיוחד בסרט, כאילו קטעים מסוימים בוימו ע״י במאי מבריק במיוחד וקטעים אחרים בוימו ע״י במאי בינוני כזה. היו רגעים שממש התפעלתי מהם ומאיך שהם מבוימים מצוין (בעיקר קטעים עם הזאב), בעוד קטעים אחרים היו פשוט משעממים וחסרי עניין.
האקשן סבבה כזה, אבל לא ברמה של ממד העכביש, ובקטעים מסוימים הייתה לי הרגשה שאפשר היה ללכת עם זה יותר רחוק ולעשות את זה טוב יותר.
יש נאמבר מוזיקלי מאוד מוצלח בסרט, מה שמהווה את אחד מנקודות החוזקה שלו.
ולסיום, הצבעים החזקים והסטייל החזותי הזה הם לא ממש ספל התה שלי, זה מרגיש יותר מדי צעקני לטעמי.
בקיצור: סרט נחמד ומוצלח, אבל לא משתווה לסרט השני של דרימוורקס מהשנה: לא רעים בכלל.
אני מקווה שהאוסקר לא יהיו כמו גלובוס הזהב שבחרו לתת לחתול מועמדות לאנימציה ולהשאיר את לא רעים בכלל בחוץ.
אם האוסקר רוצים שיתנו לשניהם מועמדות, אבל שלא יתנו מועמדות לחתול על חשבון לא רעים כי לא רעים הוא בפירוש הסרט שמגיע לו יותר את המועמדות מהשניים.
*מבין השניים
(ל"ת)
גם בתוך סדרת סרטי שרק עצמה היה כבר דבר כזה
עוץ לי גוץ לי מופיע לרגע בשרק השלישי והוא נראה אחרת לגמרי מאיך שהוא נראה לאחר מכן כשהוא מככב בשרק לנצח.
סרט מבריק.
מי צריך את ספירת הפוליגנים והתאורה הריאליסטית של דיסני-פיקסאר כשסרט כזה אוכל את התוצר הזה בלי מלח בעזרת עיצוב מהמם ויצירתי?
הסרט הזה פשוט מרהיב ויזואלית, נוטף סטייל ייחודי ומצליח לתפקד יפה גם כסטנד אלון ועל הדרך לספר סיפור הולסום וחמוד בטירוף.
אגב, הליהוק של הארווי גאלן לצ׳יוואווה שמעריץ את החתול לא פחות מגאוני. במה אנחנו עושים בצללים גאלן משחק את גיירמו, שדמות הערפד הקולנועית האהובה עליו הוא הערפד ארמאן.
בדיוק כתבתי נקודה מאד דומה לפסקה הראשונה שלך בדף ביקורת של אווטאר.
(ל"ת)
עלו החודש שני סרטים שעונים על הרשימה הבאה
-סרט שני בסדרה אחרי יותר מעשור
-עם אנימציה מרהיבה וחדשנית
-וסצנות אקשן אדירות
-עם שינויים בקצב הפריימים
-ושאחת התמות בו היא משפחה.
מהתגובות פה אני מהאנשים שהכי אהבו את "אווטאר: דרך המים", אבל "החתול במגפיים: המשאלה האחרונה" הוא לגמרי הטוב מביניהם.
מה השם הזה 'החתול של שרק'? למה לא לתרגם החתול במגפיים, כמו המקור?
הוא לא של שרק, הוא לא חתול 'של' מישהו.
שרק בכלל נמצא בסרט?
(בקודם הוא לא היה)
כי המפיצים חשוב שלשים את השם שרק ימכור יותר דהה
(ל"ת)
יש פלאשבק קצרצר עם תמונה עמומה של שרק ופיונה, לא משהו רציני.
(ל"ת)
כפילות סרטים
כש"החתול של שרק" יצא בארץ, יונייטד וסרטי שובל החליטו לרכב על הגל ולהקרין סרט צרפתי שיצא שנתיים לפני כן, על חתול דומה בצורה מחשידה, גם כן עם מגפיים, שסיפר סיפור יותר קרוב לאגדת האחים גרים, וקראו לו "החתול במגפיים – הסיפור האמיתי", ולרוב בחומר השיווקי פשוט שווק כ"החתול במגפיים".
לאחר מכן, כשהגיע הזמן להפיץ את החתול במגפיים החדש, של שרק, לא רצו ליצור בלבול עם הג'אנק הצרפתי ששוחרר באותה שנה, ושינו את השם ל"חתול של שרק". 12 שנה לאחר מכן, העדיפו להישאר עם האזכור לשרק מאשר ליצור אפילו יותר בלבול
יש משהו סחבקי ישראלי בשם הזה שאני מחבב. החתול של שרק נשמע כאילו איזה מבוגר אומר יאללה ניקח את הילד לחצול של שרק כי אין לו כןח להיזכר בשם האמיתי של הסרט.
כאילו זה לא באמת שפ טוב, אבל אני די מחבב אותו.
אתם זוכרים שקונג פו פנדה 2+3 קיימים נכון??
אני (בערך) יכול להבין את הביקורות המהללות על הסיפור אבל מבחינת אנימציה וסצנות אקשן אין שום דבר בליין אפ של דריימורקס שעוקף אותם (בית והדרקון הראשון שלי 1+2 מתקרבים)
זה לא שהניתוח לא נכון אבל.......
אחרי שממש נהנתי כשראיתי אותו בקולנו יצא לי שניה לחשוב אליו ולהגיד… זהו זה? כל מה שהיה לך לומר? הסרט בסך הכל מאוד כיפי והוא גמור יותר מהסרט הראשון אך מבחינת המסר של הסרט הוא מחוויר לעומת הסרט הראשון בגלל ש:
1. המסע של חתול בסרט הזה היא גירסה מוגמרת ורדודה יותר של מה שהמפטי דמפטי עבר בסרט הראשון וחתול ידע כבר מתחילת הסרט הראשון. אתה לא יכול להיות גדול מהחיים לבדך. גם להמפתי דמפתי היו שאיפות גדולות להיות אגדה ושיזכר כממציא דגול וגיבור. אבל כאשר זה לא עבד הוא נהיה מריר והתחיל להפוך לפושע מה שהרחיק וסיבך את חברו הטוב ביותר, חתול בצרות. חתול מייד הכיר בערך של חברות ומשפחה מהסצינה הראשונה של הסרט, חתול מייצג את ההשלכות של המעשים של המפטי והסיבה שהוא רוצה להפוך לאגדה היא שהוא רוצה לעזור לקהילות אחרות כמו אלו שקיבלו אותו יתום בסרט הראשון ולא בשביל להיות פופולארי (מה שהוא ניסה לדחות על הסף למען המפטי). במשאלה האחרונה הפכו את חתול להמפטי מבלי לתת איזכור בסרט שזה מה שקרה אחרי שנים בדרכים וזהו שילמד לקח שהוא ידע אותו מראש. מה גם שהסרט הראשון לא היה צריך 4 דמויות צד כדי להדגיש את האגו של המפתי בסרט הראשוןת אלא רק להראו את החברות בעבר ובהווה בינו לבין חתול, זהו לא היה צריך להביא את המוות בשביל שהמפתי יפחד מבדידותו, לא היה צריך לשים לו בצד כלב כדי שיבין איך הוא איבד את תמימותו, לא היה צריך לשים נבל חד מימדי כדי להראות לנו כמה אנוכי הוא ובהחלט לא היה צריך להשתמש בקיטי כדי להסביר לנו מה הוא איבד אנחנו יכולנו לראות את זה לבד מבלי שהסרט יצרח את המסר שלו בקולי קולות שוב ושוב ושוב.
המשך...
2. פיריטו….. אוי. אם לפריטו באמת הייתה פרספקטיבה אחרת על החיים לא הייתי מתלונן אבל אין לו הוא פשוט מוחק (בין עם זה מרצון או לא) את החלקים בנקודת ראות שלו שהוא לא רוצה לראות, או במילים אחרות הוא לא בוחר להסתכל על החיובי אלא להכחיש את השלילי וזה דבר מסוכן לו ולאחרים. הדוגמא הכי טובה לכך היא סצנה שהוא מספר על האחים שלו שהכו אותו קשרו אותו בגרב וזרקו אותו לנהר אז איך פריטו מתאר הם הוא מסתכל על נקודת הראות של האחים ומבין למה הם ראו אותו כנטל? האם הוא חושב שלפחות הוא קיבל הזדמנות ליצור משפחה חדשה למרות שהקודמת שלו הייתה נוראית? לא. במקום זה הוא מספר את הסיפור בתור בדיחה ומכחיש את הרוע של מעשה אחיו. מה זה היה צריך להיות? במקוםלתת לילדים או למבוגרים מודל לחיקוי משהו שבאמת מעורר השראה הפכתם את פיריטו ל"דאג" מלמעלה עם פחות מודעות עצמית. הדבר הכי גרוע שכן קיבלנו את הדמות שפריטו הייתה צריכה להיות, קוראים לה ריימוד מהכול בכל מקום בבת אחת. עם הדניאלס הצליחו לדחוס את זה בין 5000 בדיחות וסצנות אקשן מדוע החתול במגפיים לא מסוגל לעשות את אותו הדבר?
מישהו בהפקה לקח את המושג "ignorance is bliss" יותר מדי רחוק ויצר דמות שמסכנת את עצמה ואחרים במקום דמות מעוררת השראה. דריימורקס היו מלכים בליצור סיפורים מפירוק המושג "ignorance is bliss" אפילו בית מ 2015 עשה עבודה יותר טובה בזה מה קרה כאן?
זה לא שלמשאלה האחרונה חסרים יתרונות: האנימציה, הסצנות עם זהבה ושלושת הדובים, כל הבדיחות שלא כוללות את פריטו מצחיקות מספיק בשביל סרט ראשון לילדים אבל בהשוואה לרוב סרטי האולפן מבחינת כתיבה הוא מחויר בהשוואה ומבחינתי אינו יצירת מופת אלא רק סרט טוב יכל להיות טוב מאוד עם כמה שינוים.
אהה.... מוות נכון.....
לא אכפת לי ממנו הוא מכשיר עלילתי ותו לא. הסצינה בסוף שהוא מתלוננן על זה שחתול למד את מוסר ההשכל של הסרט ניפצה את הקיר הרביעי של הסרט לרסיסים מבלי להתכוון והיא הייתה קורעת מצחוק. אפילו שמתי לב אליה כסצנה גרועה בקולנוע זה כמה היא לא מתאימה. זה מסכם את התחושות שלי לגביו (וגם לגבי ג'ק) לא מצחיק או מפחיד ומצליח רק לנפץ לא במכוון את הקיר הרביעי. אבל זו כבר דעה אישית
תגובה מעמיקה נתת...
הנה התייחסות-
1. לא ראיתי את הסרט הראשון אז לא יכולה להתייחס להשוואה. בכל אופן לא מפריע לי אם הסיפור סופר בעבר כל עוד הוא מסופר טוב ויש לו ערך בפני עצמו.
2. האם פריטו הוא אידאל שכולם צריכים לשאוף אליו? לא יודעת, אולי יש סוגים שונים של אידאלים לסוגים שונים של אנשים. לכל אחד יש את הגרסה הטובה ביותר שאליה הוא יכול להגיע ולא לגרסה של מישהו אחר.
לטענתך הוא מסכן את עצמו ואחרים, באיזה אופן בסרט? בנוסף אני לא חושבת שהוא סיפר בהומור על מה שעשו לו, הוא פשוט סיפר בלי רגש טינה.
נכון שבעולם שאינו מתוקן עדיין, יש חשיבות להתמודדות עם הרע ולא להכחשה שלו, אבל יש דרכים שונות להתמודד איתו.
יש גישה של להרבות טוב במקום להלחם ברע.
אם ראית את האלמנט החמישי , אתה זוכר מה קורה כשפוגעים ישירות ברע (ספוילר: הוא מתעצם)
לא יודעת אם יש דרך אחת נכונה, כנראה שיש אנשים שונים בעולם בדיוק בשביל לתקן אותו כל אחד בדרכו.
לדעתי האידאל של פריטו הוא מאוד לא טריוויאלי ולא קל להשגה, אבל העובדה שהסרט מציג גם אותו ולא רק הגיבור שנלחם ברע כמו בכל שאר הסרטים/סדרות היא מרעננת וחיובית בעיני.
והוא לא רק איזה דמות דמיונית בלתי אפשרית, ישנם אנשים, לרוב כבר בגיל שיבה שעברו חיים של מלחמות רעב ומצוקות שאיכשהו שופעים הומור, אופטימיות ועין טובה ואתה נדהם איך זה אפשרי… ולא תגיד שהם מנותקים מהמציאות, הם יוצרים את המציאות שלהם.
זה לא אומר שהם לא באמת סבלו כשכל האסונות קרו, אבל מה שנהיה מהם לאחר הכל הוא מה שהם בחרו להיות.
3. לגבי הזאב, בזכותך למדתי על שבירת הקיר הרביעי אז תודה, בכל מקרה לא ממש הבנתי איך זה קורה פה בסרט.
תגובה
1. זאת לא הבעיה שלי. הבעיה שלי שיש במשאלה האחרונה המון אלמנטים שמבחינתי הם אינם נחוצים לעלילה שהוא רוצה לספר.
2. טיעון יפה, נראה שאתה צודק לגבי זה פיריטו עצמו חמוד והכול (אני מת על כלבים בכללי). אולי הבעיה זה הגישה המטיפה של הסרט. אני מזכיר לך שזה הסרט שבו המפה נתנה לקיטי נהר של רעל ולפריטו היא נתנה זרי פרחים ""קטלניים" וכביש אבנים זהובות. יכול להיות שמה שהפריע לי בסצנה הזאת שמטרתה הייתה להטיף לקיטית לחתול ולקהל מוסר "הא אתם חושבים שלכם יש קשיים בחיים תראו את פריטו, הוא הומלס שאחיו ניסו להרוג אותו, הוא """מודע""" (???) לזה ובכל זאת יש לו גישה חיובית מה התירוץ שלכם?" ויכול להיות שלקחתי אז זה אישית בעיקר בגלל שאני חושב שזו גישה מאוד שיפוטית ולא מקדמת .
מה גם שנראה שהתעלמת מזה שהזכרתי את ריימוד בתגובה שהוא הדוגמה הראשית של להרבות בטוב במקום ברע אז דיי ברור שהבעיה שלי היא הביצוע של הסרט הזה ולא עם אם הקונצפט של ריבוי טוב
(אם לא ראית את הסרט לינק נמצא בשאר הפסקאות )
נ.ב: לחתול ולפריטו אין את אותו מנגנון ההתמודדות? שניהם משתמשים באנשים אחרים כדי למלא את החור שלהם בלב ההבדל בניהם שחתול משתמש באהדה של אנשים ופריטו בקונצפט של חברות, לא בחברות רק הקונצפט. בתחילת הסרט לפיריטו אין באמת חברים והוא לא נראה מאושר לגבי זה (הפעם היחידה שהוא נראה מודע לסביבה שלו וגם זה בקושי) ובמהלך הסרט הוא דוחף לחתול וקיטי את ערך החברות שוב ושוב ושוב עד לנקודה שזה מתחיל לעצבן גם אותם. עם לסרט באמת היה אכפת מפריטו כדמות ולא כפיסת פה
3. הנה כמה ציטוטים מהסרט שתבין למה אני מתכוון.
קיטי:"כשחשבתי שאמרת שהמוות רודף אחריך חשבתי שהייתה מלודרמתי"
קריקט:"your an irredeemable monster"
ג'ק: "oh yeah took you long enough"
מוות: "אני מוות, ואני לא מתכוון לזה באופן, מטאפורי, רטורי, פואטי או בכל דרך פלצנית אחרת, אני המוות וזהו"
הציטוטים האלו לא שוברים את הקיר הרביעי באופן ישיר אבל הם מזכירים לנו כל הזמן שאנחנו רואים סיפורת ולא מסתכלים על חלון לעולם אחר. רוב הזמן זה לא כל כך מפריע אבל במקרה של ג'ק ומוות הסרט לוקח נבלים שהיו יכולים להיות מאוד מפחידים ומצחיקים (האנימציה של הסצנות של מוות ממש מפחידה. הדמות מוות, לא ממש) אם הסרט לא היה מזכיר לנו כל הזמן מה הוא התפקיד שלהם בסיפור.
זה עדיין סרט טוב
ראיתי אותו בקולנוע ומאוד נהנתי אלו פשוט דברים שהיו הפכים אותו מטוב ליצירת מופת שרוב המבקרים מדברים אליה.
נסכים שזה סרט טוב,
חג שמח!
"יכל להיות טוב מאוד עם כמה שינוים."
אילו?
חוץ ממה שכתבתי למעלה
הדיאלוגים. 3/4 מהסרט צריך שכתוב מחדש. לא הסרט מרגיש שיש צורך להגיד את המילים "חבר" ו"אגדה" ודומיהם כל 5 דקות???