האחרונים מבינינו: ביקורת פרק הפתיחה

"האחרונים מבינינו" (The Last of Us) נחשב לאחד ממשחקי הפלייסטיישן הטובים בכל הזמנים והמצליחים ביותר בעשור האחרון. בתוך שבוע מיציאתו, הוא מכר מעל 1.3 מיליוני עותקים ו-20 מיליון במצטבר עד היום. בין האלמנטים המבדלים אותו ממשחקים אחרים היו הסגנון הקולנועי, פיתוח דמויות ואלמנטים דרמטיים בעלילה. בעקבותיו הגיעו מיני סדרה של ספרי קומיקס, משחק המשך ומשחקי קופסה. לפני הסדרה, שהפרק הראשון שלה יצא השבוע ב-HBO MAX, בוצעו מספר ניסיונות להפיק סרטים המבוססים על המשחק שלא יצאו לפועל. עד כדי כך המשחק פופולרי והאינטרס בהצלחת הסדרה גבוה, שרבים מייחסים לו את ההתייקרות בשירות הסטרימינג של HBO ימים ספורים לפני עליית הפרק.

"האחרונים מבינינו" נכנסת לטריטוריה שרבים וטובים ניסו ונכשלו בה לפני. "האחים מריו", "טומב ריידר", "אנצ'רטד", "הנסיך הפרסי", "וורקרפט", "דום", "היטמן", "מקס פיין" – כולם כשלו בלדלג ממדיום הנשלט על ידי ג'ויסטיק לזה שנשלט על ידי השלט. אפילו הבולטים לטובה, כמו "מורטל קומבט", "האויב שבפנים" ו"סוניק" לא סיפקו ערך מוסף מעבר לבידור זול. לכן הביקורות שכבר מכתירות את הסדרה החדשה של HBO כאדפטציית משחק המחשב הטובה ביותר בכל הזמנים, עדיין לא אומרות הרבה.

כמו בניסיונות הקודמים ליצור גרסת לייב-אקשן למשחק, גם הפעם יוצר המשחק עצמו, הישראלי-אמריקאי ניל דרוקמן, הוא שותף פעיל ביצירת, כתיבת ובימוי הסדרה. אליו מצטרף קרייג מאזין, היוצר של "צ'רנוביל" עטורת השבחים. למרות המעורבות של דרוקמן, הסדרה לא נאמנה באופן אדוק למשחק. אמנם השלד העלילתי נשאר זהה, אבל אלמנטים רבים השתנו, ביניהם הדרך בה המגפה מתפשטת והמראה החיצוני של חלק מהדמויות, שגרם לחוסר שביעות רצון של המעריצים עוד מאז יציאת הטריילר.

כמו המשחק, הפרק הראשון מתמקד מתחילתו בשרה (ניקו פרקר, בתה של השחקנית תנדי ניוטון), נערה בת כ-12, ומתנהל מנקודת מבטה בזמן שבעולם מתפרצת מגפה מבוססת נגיף פטרייתי, בשנת 2003. פעילות הנגיף מוסברת בפתיחת הפרק בראיון משנות ה-60 עם מומחה למגפות, המתאר תופעה שעלולה לתרום להתפתחותו וידועה בימינו כהתחממות גלובלית. מטרת נגיף שכזה היא להשתלט על מוחות כלל אוכלוסיית העולם ולהפוך את בני האדם ליצורים דמויי זומבים. שרה רואה את השינויים בסביבתה ושומעת בחצי אוזן את החדשות, כיאה לבני גילה, עד שהמגפה מגיעה אל דלת ביתה. כמו בכל סרט זומבים, שרה וקרוביה מנסים לברוח בסצנת מרדף מרהיבה ומותחת, עד שהם מבינים שאין לאן. כך, בתום חצי השעה הראשונה של הפרק, הצופים כמו הגיימרים לפני 10 שנים, חוטפים מ"האחרונים מבינינו" את הסטירה הראשונה בטוויסט בסגנון "פסיכו". בקפיצה 20 שנה קדימה, אנחנו נמצאים בעולם פוסט אפוקליפטי כשהאנושות מתמודדת עם השלכות המגפה. השלטונות נוקטים בשיטה מיליטריסטית, מטילים סנקציות, בידודים וסגרים על התושבים. מול המשטר ניצב ארגון ה"גחליליות" המחתרתי. הסלוגן שלהם, "כשאתה אבוד באפלה, חפש את האור", מתנוסס על כתבי גרפיטי רבים ברחבי הגטאות של העולם החדש. גיבורי הסדרה, המבריחים ג'ואל (פדרו פסקל, "מנדלוריאן", "משחקי הכס") וטס (אנה טורב, "פרינג'") מקבלים משימה לא צפויה להבריח ילדה בשם אלי (בלה רמזי, "משחקי הכס"), לה ערך משמעותי להצלחת המאבק, אל מחוץ לעיר ולהעבירה לידי "הגחליליות".

הפרק הראשון מספק הקדמה יציבה למה שעתיד לבוא, וכפי שמי ששיחק במשחק יודע – מדובר בהרבה אקשן. לצד זומבים ומפלצות בשלבי הידבקות שונים נראה גם מסע פיזי ונפשי של הדמויות, התמודדות עם אובדן לצד הישרדות ועוד תמונות מרהיבות וקשות כאחד של העולם שנחרב יחד עם האנושות. סגנון הצילום, המוזיקה, עיצוב העולם העתידני – כולם משחזרים במדויק את אווירת המשחק המלנכולית שמשקפת את הלך הרוח של ג'ואל. הסדרה לא נרתעת מלשחוט את הפרות הקדושות של הוליווד ומציגה בלי להסתיר את המוות כחלק מהמציאות החדשה, כולל מוות וגופות של ילדים.

למרות האיכות, ההסברים המדעיים והאווירה של "האחרונים מבינינו" שהפכה לסדרה עם התקציב הגבוה בכל הזמנים של 10 מיליון דולר לפרק, עדיין לא ניתן להתעלם מהפיל שבחדר ומהשאלה למה האנושות צריכה עוד סרט או סדרה על זומבים, במיוחד חודשים ספורים אחרי שהשתחררה סוף סוף חלקית מ"המתים המהלכים". חובת ההוכחה היא על דרוקמן ומאזין.

הסדרה "האחרונים מבינינו" זמינה לשידור בגופי השידור השונים בישראל. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן