המסע שלי עם האריס ביקורת סרט

Best sellers Movie Review

ליטן לשינר על "המסע שלי עם האריס":
"סרט צפוי שנקודת החוזקה שלו היא צמד כוכבים עם כימיה מעולה"

סרט ארכיון שתף/י

משחק מייקל קיין, אוברי פלאזה, סקוט ספידמן במאי/ת לינה רוסלר

דרמה

ביקורת סרט להמסע שלי עם האריס מאת ליטן לשינר | כתבת קולנוע, טלוויזיה ורכילות

ציון המבקר

"שובה לב"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

7.8/10

היכן תצפו?

בקולנוע

70.0% בבית

20.0% לא אצפה

10.0%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

לפני שנתיים יצא לבתי הקולנוע הסרט "האב", שעימת את כלל הדורות שצפו בו עם האמת הכואבת של הזקנה והשלכותיה. השנה, יהיו אלה מייקל קיין ואוברי פלזה בסרטה החדש של לינה רוסלר שיעמתו אותנו עם ההשלכות של הגיל שלא נוכל לחמוק ממנו, בסרט שמסתכל על הנושא בזווית קצת שונה, קצת יותר אופטימית אבל גם הרבה פחות חזקה. למזלו של הסרט הזה, שני השחקנים הראשיים בעלי כימיה מספיק טובה בשביל לתמוך בתסריט חלש, צפוי וחסר מקוריות.כמעט שנתיים אחרי בכורתו העולמית ובתזמון מושלם עם סיום העונה החדשה של "הלוטוס הלבן", הסרט "המסע שלי עם האריס" מגיע אל בתי הקולנוע בישראל ומביא למסך הגדול את הגירל קראש הנוכחית של כולם - אוברי פלזה שמגלמת את לוסי סטנדברידג', בחורה שאפתנית ומבריקה שירשה מאביה חברת הוצאה לאור בוטיקית מצליחה במיוחד. אך נראה כי כל צעד שהיא עושה בנעליים הגדולות שהותיר לה אביה, גורם לה למעוד פעם אחר פעם, עד למצב של מכירת החברה לאויב הגדול ביותר שלה (סקוט ספידמן).

כשהיא נואשת להצלחה, בניסיון אחרון להכניס כסף לחברה, היא מגלה שהסופר המצליח שידוע בזכות הפרובוקציות שלו, האריס שאו (מייקל קיין), חתם על חוזה עם אביה לפני מספר שנים, חוזה שטרם מומש ובעצם מחייב אותו להוציא עוד ספר. יחד עם העוזרת הנאמנה שלה (אלן וונג), סטנדברידג' נוסעת לביתו של הסופר בפרברים כדי לקבל את הצ'אנס שלה להציל את המורשת של אביה ולהוכיח שהיא אכן היורשת הראויה לו. על הדלת תלוי פתק שקורא "לכו מפה" ואת פניהן הוא מקבל עם סירוב, רובה ציד ואיומים. בסופו של דבר שאו ולוסי מוציאים את הספר ולמרות עקשנותו של הזקן, הם יוצאים יחד למסע מכירות בארה"ב שיעמת את שניהם עם כל פחדי העבר במטרה להתקדם אל העתיד.שאו הוא ייצוג של הדור הישן, כזה שלא באמת מקשיב לפוליטיקלי קורקט וקשה לחשוב על קבוצת מיעוט שהוא לא אמר משהו נגדה. לעומתו יש את לוסי, שמודדת כל דבר באמצעות האשטאגים וויראליות אבל דווקא האמירות הוולגריות שלו הן אלה שמצליחות להשיג את התהילה והפרסום עליהם היא חולמת. למה? בכנות, אי אפשר לדעת וזו נקודה מעניינת לדון בה בסרט.

באופן לא ברור דור ה-Z מאוד אוהב שצוחקים עליו. זה דור שיצעק על כמה שהוא לא אוהב שמזלזלים בו ועדיין יבחר באותם אייקונים תרבותיים או מוצרים שכן עושים את זה. זו בדיחה על חשבונו ולעיתים לא נראה שהוא מודע לה. הבדיחה הזו היא קרקע נהדרת להדגים את הפער הזה בפיצ'ר הביכורים של לינה רוסלר שמציגה קהל שמוכן לשרוף ספרים וקורא לזה מחווה אמנותית או מנסה למצוא סיבה לכל דבר, גם איפה שאין. מלבד העובדה שזו תובנה נהדרת עבור התסריט לפרוח, הסרט הזה הוא גם מקום נפלא בשביל צמד הכוכבים להיות הם עצמם.לפלזה יש מערכת יחסי אהבה-שנאה עם המעריצים שלה וכך בדיוק היא מצליחה לתת להם את מה שהם רוצים. כשרוב הקהל שלה הוא "ג'ן זי" שאוהב שמסתכלים עליו לעתים בזלזול, פלזה יודעת מה עליה לבצע בכל תפקיד ונראה שדמותה של לוסי היא המשך ישיר של האופי העוקצני של כוכבת "מחלקת גנים ונוף". אנחנו לא צריכים לדבר איתה באופן אישי כדי להבין שכנראה לא יהיה לה יותר מדי זמן או כבוד אלינו. אבל דווקא אותה מצליח קיין, שהמקום הטבעי שלו כבר הפך לזקן בעל מבטא כבד ועיניים מנומנמות, להוציא מאזור הנוחות. במקום ללכת לפי מה שסוכם בחוזה, הוא מחליט לבצע שורה של מעשים ביזאריים כחלק מסבב היח"צ לספר שלו, מעשים שיוציאו את העורכת הצעירה מדעתה.למרות שמדובר בסרט קליל שלא מגיע עם הבטחה גדולה מדי ואמור לשמור על קצב מסוים, הוא מאוד איטי ולעיתים יש רצון עז לצעוק "נו כבר תתקדמו" לעבר המסך. הכל בו צפוי וידוע מראש ונראה שלא רק לקהל אלא גם לשחקנים. העובדה שקיין ופלזה מגלמים תפקידים שהם כבר גילמו בעבר מספר פעמים תורמת לחוסר העניין. קיין מגלם אדם זקן ורוטן שמסרב לצאת מהבית ומשלים עם המוות הקרב. פלזה מגלמת בחורה צעירה ושאפתנית שתנסה להוציא אותו מזה. יש פה ניסיון לדבר על זקנה ועל המורשת שנותיר אחרינו ונראה כי ההזדמנות להשוואה מעניינת למות הספרות הכתובה מתפספסת בכל פעם מחדש. אך למרות הסיפור כל כך שחוק, צמד השחקנים הופכים את "המסע שלי עם האריס" לסרט חביב ושובה לב.

ליטן לשינר | כתבת קולנוע, טלוויזיה ורכילות

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י