הסרט הזה מבוסס על סיפור אמיתי. סיפור על דוב שאכל מלא קוקאין

הדבר הכי טוב בסרט הזה הוא שמו, גם המקורי -Cocaine Bear  – וגם הנוסח העברי השנון. שניהם אומרים לנו בצורה הכי ברורה על מה הסרט, ומה הקטע שלו. הסרט עצמו – הפקה של פיל לורד וכריסטופר מילר שיצרו כמה מהקומדיות היותר מצחיקות של השנים האחרונות ("רחוב ג'מפ 21", "סרט לגו") – גם די אחלה, לפחות חלק ממנו, לפני שהוא הולך לאיבוד ביער.

כותרות הפתיחה מכריזות שהסרט מבוסס על סיפור אמיתי, שזה קצת נכון. הפרטים הידועים, שדווחו במהדורות החדשות של 1985, הם שמבריח סמים בשם אנדרו סי. ת'ורנטון השני זרק עשרות חבילות קוקאין ממטוסו, ואז נפל אל מותו עם מצנח שלא נפתח. שלושה חודשים אחרי כן נמצאה ביערות ג'ורג'יה גווייתו של דוב שחור, ולצידה ארבעים מיכלי פלסטיק פתוחים של קוקאין. פוחלץ של הדוב, שזכה לכינוי "דוב קוקאין", מוצג היום בקניון בקנטקי.

דוב שמת מהרעלת קוקאין זה סיפור עצוב ומכעיס על עוד בעל חיים שהפך לקורבן של פשעי החברה האנושית. דוב מסטול, לעומת זאת, זה קומדיה מטורללת. דוב מסטול שטורף אנשים, זה קומדיית אימים. ואם הדוב הוא בעצם דובה עם גורים, אנחנו מקבלים גם קומדיה חמודה כזאת, בדומה לסרטונים מחממי הלב שרצים ברשתות החברתיות. רק שהדרך לשם רצופה איברים כרותים.

הפתיחה של "חומר דוב" מציגה בפנינו את נקודת המוצא שתוארה למעלה, ושלל דמויות שדרכיהן יצטלבו ביער צ'טהוצ'י שבמדינת ג'ורג'יה – בדומה ל"אל תוך היער" של סטיבן זונדהיים, רק עם נהימות במקום שירים. הראשונים הם בני זוג שיוצאים לטיול לפני החתונה. לשניהם יש מבטא נורדי כלשהו (אולאף הוא כריסטופר היוויו, הזכור כענק הג'ינג'י תורמונד מ"משחקי הכס") והם מצחיקים כאלה. ברור שהם לא יגיעו לחתונה בשלום, בין אם משום שהיא לא רוצה שאחיו ינגן בחתונה, או משום שביער מחכה להם דובת הקוקאין. הפגישה עם הדובה המסוממת מבהילה ומצחיקה וזוועתית, ומשמשת כהכנה למפגשים הבאים.

שאר הדמויות בסרט מקבלות יותר זמן מסך לפני שהן נקרעות לגזרים. כולן מצחיקות באופנים שונים, ומגולמות היטב על ידי מקבץ שחקנים מוצלח. אבל עם זאת שמדובר בקומדיה חסרת גבולות, לכאורה, ברור לנו מראש שיש כללים שלא שוברים בסרט הוליוודי – אחד מהם הוא שלא הורגים ילדים, על אחת כמה וכמה אם הם חמודים. דידי (ברוקלין פרינס בת ה-12 מ"טבעת החנק") חומקת מבית הספר וגוררת אחריה את חברה הטוב הנרי (כריסטיאן קונברי בן ה-13 הספיק להופיע ביותר משלושים סרטים וסדרות טלוויזיה), ויחד הם שמים פעמיהם למפל הנסתר שביער. כשאמה שרי (קרי ראסל), אחות בבית חולים, מגלה שדידי לא הגיעה לבית הספר, היא יוצאת לחפש אותה ביער. בגד ורוד מכף רגל ועד ראש, שקשה להאמין שהיה אופנתי גם בשנות השמונים, מדמה את שרי לאמא השנייה בסרט – הדובה השחורה.

ריי ליוטה, בסרט האחרון שהספיק להשלים לפני מותו הפתאומי בגיל 67, מגלם ראש ארגון פשע ששולח את בנו אדי (אלדן ארנרייך) ואחד מחייליו ששמו דויד (הראפר או'שי ג'קסון ג'וניור) לאתר את חבילות הקוקאין האבודות. אדי עדיין מתאבל על מות אשתו האהובה, ואבא שלו חושב שחזרה לעניינים זה בדיוק מה שהוא צריך כדי להתאושש. באופן עקום שכזה יוצא שהוא צודק, והדינמיקה בין אדי לדויד מצחיקה לכל אורך הדרך. גם השוטר בוב (איזאה וויטלוק ג'וניור מ"הסמויה" – זה שנודע כמי שאומר "שיייייט") מגיע ליער בחיפוש אחר אלה שמחפשים אחר הסמים. שומרת היערות היא מרגו מרטינדייל, ששמה ליפסטיק ובושם לקראת בואו של חובב הטבע ג'סי טיילור פרגוסון ("משפחה מודרנית"), וגם היא מצחיקה. כזכור, מרטינדייל, ראסל ומתיו ריס (כאן בתפקיד קטנטן כמבריח הסמים בסצנת הפתיחה) שיחקו יחדיו בסדרה הפחות מצחיקה "האמריקאים". הדובה עצמה נוצרה במחשב, ולא פעם היא נראית ומתנהגת כמו דמות בסרט אנימציה.

זה סרטה השלישי (באורך מלא) של אליזבת בנקס כבמאית, אחרי "פיץ' פרפקט 2" ו"המלאכיות של צ'רלי". היא מפגינה כאן תזמון טוב, וחוש להומור גרדומים, והסרט מצליח להיות מלחיץ ומצחיק בו זמנית. סצנת אקשן פרועה בהשתתפות אמבולנס היא שיאו הקומי של הסרט. אבל כל זה נכון בערך לשני שלישים ממנו. בשלב מסוים, כשהדמויות שעדיין נותרו בחיים הולכות ומעמיקות אל תוך היער, ההומור מתפוגג, התסריט מאבד אחיזה בהגיון עלילתי כלשהו, והפניה לכיוון סנטימנטלי מעמעמת את האימפקט. כותרות הסיום מקדישות את הסרט לריי ליוטה, שהתפקיד שהוא עושה כאן הוא מעין פרודיה על הקריירה הקולנועית שלו מאז שגילם מאפיונר ב"החבר'ה הטובים" אי אז ב-1990. בסך הכל זה אקורד סיום לא רע.

3 כוכבים. Cocaine Bear בימוי: אליזבת בנקס. עם ריי ליוטה, קרי ראסל, מרגו מרטינדייל, אלדן ארנרייך, או'שי ג'קסון ג'וניור, אייזאה וויטלוק ג'וניור. ארה"ב 2023, 95 דק'