כמה מפתיע: קשת הוציאה דרמה חדשה אחת בשנה – וגם היא מאכזבת

זו היתה אמורה להיות גולת הכותרת של עונת החורף: אחרי לא מעט זמן (והמון תכניות ריאליטי), "קשת" שוב מנסה את כוחה בדרמה גדולה. "גוף שלישי", מבית היוצר של שירה חדד, דרור משעני ושי קפון (שגם ביים), הושקה ברעש גדול עם קאסט נוצץ והחלטה יחצ"נית: קשת הודיעה שהיא תשדר רק שתי פרסומת "זהב" במהלך השידור, כדי לנסות ולמשוך יותר צופים.

זו המציאות של דרמות בישראל – בשנים האחרונות, הערוצים המסחריים הפסיקו לשדר סדרות גדולות. כדי לראות את הסדרות האלה, הלכנו לשלושה מקומות שמשדרים אותם ללא הפסקות פרסומות – שירותי הסטרימינג השונים (נטפליקס, אמאזון, דיסני פלוס), חברות הכבלים והלוויין, וכמובן, התאגיד – שהפיק את הסדרות הטובות ביותר בתחום, מ"המפקדת" דרך "מנאייכ" ועד "טהרן". "גוף שלישי", לפיכך, היתה אמורה להיות התחלה של משהו חדש ומבטיח. האם זה באמת המצב? אני בספק.

הסדרה מספרת את הסיפור של אלי ועידו (אלי זו הבחורה, כן?) – זוג שמנסה להיכנס להיריון כבר זמן רב, ואחרי לא מעט ניסיונות כושלים, מחליט ללכת על אופציה מסוכנת: פונדקאות, בנושא רגיש מאוד ושנוי במחלוקת שאני כאדם לא חוויתי, ולכן יש בי זהירות גדולה מלנקוט עמדה בנושא. אבל זהירות ורגישות הן בדיוק התכונות שציפיתי לראות בסדרה – אך היא טיפלה בנושא העדין הזה בקווים גסים מדי. בפרק הראשון של "גוף שלישי" יש משהו מאוד אגרסיבי, הן ברמת הדיאלוגים והן בטון הכללי. בפרק הפתיחה, לכל הפחות, היתה חסרה אמפתיה והבנה כלפי הגורמים המעורבים. המונולוגים היו צעקניים ולא אמינים, וייצרו תחושה מאוד לא נעימה כצופה.

אנחנו מזהים אותם, וזו בעיה. "גוף שלישי". צילום מסך קשת 12

ויש כמובן את עניין הליהוק. "קשת" הלכה חזק על הסדרה הזו (אולי כי אין סדרה אחרת ללכת עליה חזק) והשקיעה בצוות השחקנים עם רותם סלע בתור אלי (הפתעה! רותם סלע בסדרת דרמה של קשת), יהודה לוי כעידו, וגם ליאור רז מופיע שם בתפקיד ש… לא ברור מה הערך שלו לעלילה, חוץ מלהגיד ש"הבאנו את ליאור רז". הם כל כך רצו למשוך צופים, אז הם ניסו לבנות "גלאקטיקוס" – חבורת כוכבים ידועים שיביאו את הקהל. אבל השאלה, בדומה לקבוצת כדורגל, היא לא רק כמה שחקנים מוכשרים יש בסגל – אלא כמה הכוכבים מתאימים לשיטה.

שמות פחות מוכרים היו יכולים לעבוד הרבה יותר טוב בתיווך העלילה. בסופו של דבר, הצופה הממוצע לא ראה על המסך דמויות – אלא שוב ראה את רותם סלע, שמופיעה בכל תכנית ש"קשת" שידרה בעשור האחרון (אולי חוץ מ"עובדה", וגם זה בוודאי עוד יגיע מתישהו). כפי שלמדנו דווקא מתכניות הריאליטי, לפעמים בני אדם מעניינים יכולים לעבוד יותר מכוכבים לשם הכוכבות. "עלומים" למשל (שגם בה מככב יהודה לוי) היא סדרה מצוינת שהמחישה איך הימור על שחקנים צעירים ואלמוניים דווקא משפר את הסדרה. כי הוא גורם לנו לפגוש על המסך אדם ללא היכרות מוקדמת, וגם מאפשר יתר הזדהות עם הדמויות והתמקדות בעלילה. מרוב כוכבים לא ראו את השמיים של "גוף שלישי", וזה חבל מאוד – כי הנושא הוא נושא שחשוב לגעת בו.

הברקה אחת בסדרה היא השחקנית הפחות מוכרת מבין ארבעת השמות שעל הפוסטר – גל מלכה, שמשחקת את חן (האם הפונדקאית). מלכה פרצה לתודעה הציבורית עם התפקיד האדיר שלה בסדרה "המפקדת" (גילמה שם את "חגו" – החיילת המתוסבכת עם סיפור הרקע המסעיר), והמשיכה בעבודה מצוינת גם כאן. הנוכחות שלה בסדרה בהחלט הגבירה את האמינות, עכשיו רק נשאר לראות כמה היא תופיע גם בהמשך.

נושא הפונדקאות עלה לאחרונה לשיח הציבורי לא פעם – על האפשרות של זוג חד מיני להביא ילד פונדקאות יצאו כאן לרחובות ממש לא מזמן, וגם ההחלטה של מרב מיכאלי וליאור שליין ללכת על ההליך הבעייתי-מוסרית עוררה דיון נרחב. יש לא מעט אספקטים בנושא, וגם דעות שונות. בדיוק בגלל זה, "גוף שלישי" היתה יכולה להיות סדרה חשובה – כזו שאמורה להביא באופן אמין את הסיפור המורכב של זוג שבוחר ללכת על המקום המסוכן הזה, במטרה לייצר חיים. אבל היא מפספסת את המטרה הזאת. מרוב הניסיון לקפוץ גבוה ולייצר "שואו", היא קצת פספסה את ההזדמנות לבוא יותר צנועים, פחות בומבסטיים, ולהביא סיפור טוב. פוטנציאל היה כאן, רצון טוב בהחלט היה, התוצאה יצאה כמו קשת – הרבה זיקוקים ומופע אורות, מעט מאוד תוכן.