ביקורת: אליס בארץ הפלאות

מיה ווסיקובסקה. מתוך אליס בארץ הפלאות.

"אליס בארץ הפלאות" של טים ברטון הוא פשוט סרט מדהים ואין שום דרך אחרת להגדיר אותו. ברטון סוחף אותנו לחוויה הכי מהנה וכייפית שתוכלו למצוא בבתי הקולנוע והוא ניחן בכל הנתונים שיעזרו לו לגבור על "אווטאר" של ג'יימס קמרון, בעיקר משום שהוא מציג את אחד הסיפורים האהובים בהיסטוריה. העולם של לואיס קרול מעולם לא נראה כה מהפנט, מרשים, אפל וקסום. היכולות של ברטון לעורר בסיפור הילדות האלמותי הזה את היופי שימשוך את הצופה אל המסך כך שיחוש במלוא מובן המילה את חוויותיה של אליס עצמה. היופי המופלא של הסרט מתבטא במחוות הומוריסטיות וגרוטסקית ממיטב המסורת הברטונית ואליס הופכת כאן לדמות האאוטסיידרית, שכל כך מאפיינת את אופיו ויחודו של אחד הבמאים החשובים של השנים האחרונות.

טים ברטון הוא בהחלט תופעה קולנועית. בשנים האחרונות התעוררה מגמה שביקרה את הבמאי על כך שסרטיו איבדו את היכולת לרגש והפכו למיצג וויזואלי יפה בלי יותר מדי תוכן. למען הסר כל ספק, אני בהחלט רואה את עצמי כחלק מהמחנה שרואה בברטון את אחד הבמאים החשובים ביותר כיום ועדיין כל סרט שלו הוא בגדר אירוע מרגש לא פחות מהשקה של כל חנות H&M בעזריאלי. ברטון התחיל את הקריירה שלו כאנימטור בחברת "דיסני". תוכלו לראות את הקרדיט הראשון שלו בסרט המצויר "השועל והכלבלב" שגורם לי לבכות גם היום. במובן מסוים המזל שיחק לברטון ואנשי דיסני איפשרו לו גם לעבוד גם על פרויקטים עצמאיים משלו וכך נוצר בין היתר סרט האנימציה הקצר שהפך לסרט קאלט "וינסנט" (יוטיוב).

בהמשך ברטון גילה כישורי בימוי ויצירתיות בסרטים כמו "ביטלג'וס", "הסיוט שלפני חג המולד" (אנימציה שהפכה לסמלו הבלתי מעורער של הבמאי והציגה את החג המתקתק באור אפלולי – הישג ממשי ללא ספק תחת מגבלות העבודה בחברת דיסני), "המספריים של אדוארד" המרגש והמלנוכלי, שמתאר במובן מסוים את הביוגרפיה על ילדותו הקשה של ברטון עצמו, "באטמן" ו"באטמן חוזר" שהציגו את גיבור העל בצורה אחרת לגמרי. הפילמוגרפיה של ברטון ארוכה מאד ומציגה את יחודו של הבמאי שבוחר את עולם הפנטסיה כאמצעי להבעת סגנון אפל, מוזר ובלתי שגרתי המושפע בין היתר גם מאלמנטים של האקספרסיוניזם הגרמני. כיאה לברטון היה ברור שסיפורה הקסום של אליס לא יהיה שיגרתי כלל ועיקר.

ג'וני דפ. מתוך אליס בארץ הפלאות.

סיפורה של אליס בארץ הפלאות זכה לאינספור וראסיות קולנועיות. אחת הגירסאות היותר מוכרות היא זו של דיסני מ-1951 שברטון מתייחס אליה גם בסרטו הנוכחי ביצירת הומאז' שמוקיר את הישגו של דיסני מהתקופה. כמו כן, העובדה שברטון ביים את הסרט הנוכחי תחת חסותם של אולפני דיסני יכולה להיות גם המקור לדמיון של הדמויות שלו ליצוגן המצויר מאז. סרטו של ברטון מציג את אליס בת ה-19 (מיה ווסיקובסקה), שנים אחרי ביקורה בארץ הפלאות. אליס כאישה צעירה, יפה ודעתנית מורדת במוסכמות החברתיות של בני מעמדה ומסרבת להיראות ולהתנהג כפי שמצפים ממנה.

אימה של אליס חושבת שהגיע הזמן שתתמסד עם לורד, כדי שתוכל לבסס את מעמדה החברתי. במסיבת הנישואים אליס רואה ארנב קטן ולבן שמתרוצץ לו ברחבי הגן. היא נוטשת את המיועד שלה לפני הצעת הנישואין, מותירה את האורחים המומים מאחוריה והולכת בעקבות הארנב הלבן שנעלם בתוך מחילה באדמה. הסקרנות של אליס מפילה אותה שוב לעולם אחר לגמרי ועם זאת מוכר ומרתק, בו היא פוגשת את טוודידל-די וטוודידל-דם, את הארנב הלבן, חתול הצסשייר הנעלם, הזחל הכחול (המדובב על ידי אלן ריקמן, הלא הוא סנייפ מ"הארי פוטר") ועוד אינספור דמויות מוכרות מחווית הילדות שהיא לא ממש זוכרת.

אליס בטוחה שכל אותם יצורים נמצאים בדמיונה והיא בכלל חולמת את הכל. היא לא מצליחה להבין למה כל הדמויות מזהות אותה ואומרות לה שכבר ביקרה אותם בעבר. אליס מגלה שהיא זו שחייבת להציל את ארץ הפלאות ממלכת הלבבות האדומה (הלנה בונהם קרטר המדהימה), כדי ששלטון המלכה הלבנה והטובה (אן האת'וואי) ישיב את האור והשמחה לממלכה. אליס תצטרך הרבה עזרה בדרך ואחד העוזרים הללו הוא לא אחר מידידה משכבר הימים הכובען המטורף (ג'וני דפ המקסים) שמוכן להקריב אפילו את ראשו בשבילה. אליס מגלה שהיא זו שקובעת את עתידה בארץ הפלאות ומחוצה לה ומצליחה אט אט לשנות את גורלם של רבים במחוזות היקרים של ילדותה וגם את גורלה שלה בלונדון הרחוקה.

מתוך אליס בארץ הפלאות.

אין ספק, שהקאסט של הסרט הוא בלתי רגיל וכל אחד מהשחקנים מביא את היחודיות המופלאה שלו. ריקמן מביא את הקול המונטוני שמעורר חיל ורעדה; אן האת'וואי הבינה בדיוק מה ברטון רוצה ולקחה את התפקיד של המלכה הלבנה למחוזות של שוחרת שלום משעשעת; בונהם קרטר בת זוגתו של ברטון בחיים פשוט נהדרת בתפקיד מלכת הלבבות האדומה; ו-ווסיקובסקה כאליס מביאה את התמימות בשילוב מעניין בין גותיות לגרסה מודרנית ומקסימה לאישה צעירה שעומדת על מקומה בעולם. ג'וני דפ ככובען המטורף, הוא בחירת הליהוק הטובה ביותר לתפקיד ואין אף שחקן שיכול לגלם את הדמות המיתולוגית הזו טוב יותר ממנו. בין אם הוא מקפץ, מצחקק, או פורץ בריקוד הריקודיקי, דפ גונב את ההצגה. הסוד האמיתי של ברטון מעבר לבימוי מושלם ואסתטיקה מרהיבה נובע מהעובדה שהוא שומר על קאסט קבוע של שחקנים – ביניהם דפ, ריקמן, בונהם קרטר – שכבר יודעים בדיוק מה המטרה שלו ואף עוזרים לו לקחת את הכוונות הטובות הכי רחוק שאפשר והתוצאה כמובן ניכרת לכל. בשילוב עם המוסיקה הקסומה של דני אלפמן, איתו ברטון שיתף פעולה בעבר באינספור סרטים, נוצר קסם אמיתי.

אני חייבת להודות שחיכיתי לסרט "אליס בארץ הפלאות" כמו ילדה קטנה שמחכה לחופש הגדול. נכנסתי לאולם נפעמת ונרגשת וחיכיתי לראות מה מצפה לי בהרפתקה הקולנועיות הזו. כמובן שלא התאכזבתי ולו לרגע ושהכל הסתיים לא רציתי להתנתק ממושבי. היופי של הסרט נובע מכך שהוא גם מדבר למי שמכיר את היצירה של ברטון וגם מי שלא יהנה מכל רגע ורגע. מי שבקיא יותר יזהה אינספור מיצגים שראה קודם גם ב"מספריים של אדוארד" אחד הסרטים היפים שעשה אי פעם לדעתי, "סליפי הולו" עם נסיך הלבבות שמזכיר את הפרש וכמובן דמותה של אליס שמזכירה מאוד את דמותה של ג'ואנה מ"סוויני טוד". נקודה נוספת שמאוד מצאה חן בעיניי, היא החיקו של אן האת'וואי לדמותו של ג'וני דפ כג'ק ספארו מ"שודדי הקאריביים". שימו לב, להאת'וואי ולתנועות שלה ותיווכחו שברטון גם דאג, שתקבלו ביקור פיראטי מלבב ומשעשע מאין כמוהו. בשורה התחתונה ובהתאם לפקודות המלכה האדומה מי שלא רואה את הפנינה הקולנועית הזו חייבים לערוף את ראשו ויפה שעה אחת קודם.

דירוג:

אליס בארץ הפלאות
ארה"ב, 2010
118 דקות.
הפצה: פורום פילם, החל מה-18.03.2010 בבתי הקולנוע.
בימוי:
טים ברטון
תסריט:
לינדה וולברטון
לואיס קרול
שחקנים:
מיה ווסיקובסקה
ג'וני דפ
הלנה בונהם קרטר
אן האת'וואי