על טבעי. מלחיץ. דם. מוות. מדהים שיש לנו סדרה ישראלית כזאת

בלילה ההיסטורי בו יצאו מאות אלפים להפגין בכבישים וברחובות כנגד הדיקטטורה בהתהוות, הייתה אמורה להיות משודרת סדרת האימה החדשה של ערוץ כאן 11, "מלאך משחית". התזמון לא היה יכול להיות גרוע יותר עבור יוצריה – נוח סטולמן, אביגיל בן-דור ניב ועודד דוידוף – אבל ביטול השידור היה בלתי נמנע בערב שכזה. עם זאת, הפרק שוחרר דרך ערוץ היוטיוב ובאפליקציה של כאן 11 וכבר ניתן לצפות בו.

כל סדרות הטלוויזיה שאנחנו מכירים כיום עוסקות בשלל נושאים – משפחות, זוגיות, קומדיות, דרמות, סיפורי אהבה בלתי אפשריים, פוליטיקה, פשע – אבל כמעט הכל נמצא תחת תקרת זכוכית שנקראת "ריאליזם". זה לא בגלל רצון עז כלשהו של הקהל לראות השתקפות ריאליסטית על המסך.

המציאות הרבה פשוטה יותר מזה: עד לאחרונה לא רצו להשקיע תקציבים גבוהים בטלוויזיה הישראלית, אבל תאגיד השידור פרץ את הסכר עם "קרתגו", סדרה בהפקה בינלאומית תחת השידור של כאן 11 שזכתה לתקציב גבוה במיוחד ולשבחים רבים ובעיקר גרמה לנו להבין: מיצינו את הכאן והעכשיו, במקרה של "קרתגו", ונשבר לנו גם מריאליזם. נמאס לצפות במשפחות לא מתפקדות, באבא עבריין, אמא נרקומנית, ילד שמתכנן שוד, מהסכסוך הישראלי-פלסטיני. בקיצור, נשבר לנו הזין מהמציאות. וכך כאן 11 מאפשר לשלושת היוצרים לקחת צעד אחד קדימה ולהתמודד עם ז'אנר שפחות מתעסקים איתו בטלוויזיה הישראלית: אימה על-טבעית, ועוד עם שורשים יהודיים.

סוף סוף קצת דם. מתוך "מלאך משחית" (צילום: באדיבות כאן 11, סטודיו ענני, A+E Studio)

"מלאך משחית" מספר על שד חבלה שמסתובב במאה שערים וגורם לנשים בחסידות ברודי לאבד את שפיותן ולבצע מעשים נוראיים. הסדרה מתמקדת בפרופסור לפיזיקה באוניברסיטה העברית, יוצא החסידות, שמשתף פעולה יחד עם פסיכולוגית חרדית כדי לצוד את השד. את הפיזיקאי משחק תום אבני בכישרון רב אבל הליהוק המפתיע והמוצלח באמת הוא זה של ליעוז לוי לתפקיד מלכי פרייס, הפסיכולוגית.

לתת לשחקנית טרנסג'נדרית תפקיד של אישה ולא תפקיד של אישה שעברה התאמה מגדרית לשחקנית טרנסקסואלית זה מהלך יפה ולא מובן מאליו, אבל למרות שהיא מקבלת זמן מסך קצר יחסית לאבני, לוי כובשת את הסצינות המועטות שלה בגלל כישרון המשחק שלה ולא בגלל שום סוגיה של ייצוג. בכל מקרה, לפי התקציר שפורסם עד כה, נדמה שגם למלכי פרייס יש סודות בארון – אני פשוט מקווה שזו לא תהיה חשיפה שגם הדמות של מלכי עברה שינוי התאמה מגדרית, פשוט כי זה ירגיש לא כל כך קשור לעולם של הסדרה.

תום אבני פיזיקאי? כן בטח למה לא. מתוך "מלאך משחית" (צילום: באדיבות כאן 11, סטודיו ענני, A+E Studio)

יש לא מעט סיפורים תנ"כיים שהיו יכולים לקבל אדפטציה לסרט אימה, אבל היצירה שמהדהדת כאן יותר מכולן היא "הדיבוק", מאת ש. אנ-סקי שנכתב בין 1913 ל-1916. המחזה עצמו מספר על חנן, המאוהב בלאה המיועדת להינשא לאדם אחר. חנן העוסק בקבלה אסורה, מת כאשר שומע ששידכו ללאה את מנשה ונשמתו נאחזת כדיבוק בגופה של לאה. מחזה האימה הזה הפך לקלאסיקה יהודית ועד היום יוצאים לו עיבודים שונים, לכן אין זו הפתעה שגם כאן אנו רואים את ההשפעה שלה. השד המסתובב במאה שערים אכן מזכיר בתכונותיו את הדיבוק מהמחזה הקלאסי, אבל הוא מקורי מספיק. וזה היופי בסדרה "מלאך משחית", בפרק אחד הצליחו לבנות שפה משלהם ויצירה של משהו מקורי חדש ומסקרן. מה שכן, הבעיה העיקרית עם "מלאך משחית" היא שמדובר בסדרת אימה לא מפחידה.

תנו ליופי לנצח. מתוך הסדרה "מלאך משחית" (צילום באדיבות כאן 11)

זה לא שחסרים אלמנטים של אימה בתוך הסדרה, יש המון. יש שקט מלחיץ, דם, מוות, אלמנטים על טבעיים, ובעיקר המון שאלות לא פתורות. מהפרק הראשון לא ברור מה השד מנסה להשיג, אבל ברור שהוא מחפש את דב באר, הפיזיקאי וגיבור הסדרה. אבל למרות כמה הישגים רציניים בתחום האפקטים בפרק, בין אם מדובר בגופה משופדת על גדר או באישה שטובלת במקווה ונכלאת בבריכה של דם – הפתעה אמיתית כי לרוב האפקטים בסדרות ישראליות הם בינוניים במקרה הטוב – זה עדיין מרגיש כמו דרמה בואכה מותחן פסיכולוגי, במקום להתחייב עד הסוף לז'אנר האימה שגם ככה סובל מתת-ייצוג בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע המקומית.

אבל בכל מקרה, מדובר באבן דרך. תאגיד השידור מימן סדרה מז'אנר שכמעט ולא רואים בקולנוע הישראלי ולוקחת כיוון הוליוודי יותר מן הצפוי בקטע הכי טוב שאפשר. אימה ישראלית היא מצרך נדיר, כמעט ולא קיים ולראות את זה נותן תקווה שאולי נראה בהמשך יותר ויותר טלוויזיה ז'אנרית על המסך הישראלי: יותר מד"ב, אקשן ופנטזיה ופחות דרמות קומיות משפחתיות. ומי יודע, אולי מתישהו אפילו נקבל יקום קולנועי לגיבורי על ישראליים?

"מלאך משחית", כאן 11