"האחים סופר מריו" הוא סרט חמוד ומצחיק, אבל שם זה בערך נגמר

נכון לזמן כתיבת שורות אלה, עדיין אין מספרים סופיים (הזמניים הם 377 מיליון דולר), אבל כבר ברור ש"האחים סופר מריו – הסרט" הוא להיט קופתי מעבר לכל המשוער. הכנסות סוף השבוע הראשון שוברות או משוות שיאים, וכבר נכתב שזאת הפתיחה השנייה בגודלה בהיסטוריה לסרט אנימציה בארה"ב ("משפחת סופר על 2" מחזיק בשיא) והגדולה ביותר לז'אנר בשאר העולם. זאת ללא ספק הפתיחה הגדולה ביותר מעולם לסרט המבוסס על משחק מחשב.

רגע לפני הגעת המספרים, הביקורות המעורבות בארה"ב יצרו רושם שמדובר בכישלון. ממוצע ציוני המבקרים על פי אתר Metacritic זהה לזה של "שהאזאם! 2" – 47 מתוך 100 – ובמקרה של הסרט ההוא' יש מתאם בין הביקורות לאכזבה בקופות. רבות מהביקורות בחו"ל מתייחסות למרכיב הנוסטלגיה, אבל לי אין כזאת, כי מעולם לא שיחקתי במשחקי סופר מריו, וגם לא השתעשעתי עם שאר בני המשפחה מבית נינטנדו. ההיכרות היחידה שלי עם האחים האינסטלטורים היתה דרך הניסיון הראשון להביאם למסך הקולנוע בסרט הכושל מלפני שלושים שנה, שכל מה שאני זוכרת ממנו הוא שלא חשבתי שהוא כזה אסון. את הסרט החדש זכיתי לראות שבוע לפני עלייתו למסכים, בטרם התפרסמו הביקורות, כך שההתרשמות הראשונית שלי ממנו היתה טהורה מהשפעות חיצוניות ומכל ציפיות מקדימות.

הפתיחה שבה צבא אדיר של יצורים צביים נוחת בארץ קפואה לא נראתה לי מבטיחה. כבר ראיתי יותר מדי צבאות כובשים נוחתים ביותר מדי ארצות ביותר מדי סרטים. אבל אז התייצבו מולם יצורים דמויי פינגווינים כחולים, נחושים אך חסרי מודעות עצמית, והשילוב של חמוד ומצחיק העלה חיוך על שפתי. כזהו רוב הסרט – עלילה גנרית לגמרי שעליה הולבש סוודר צבעוני, מעוטר בשלל דמויות חמודות ומשעשעות, כמו אלה שמקבלים מתנה בחג המולד וכל בני המשפחה מצטלמים איתו. הבילוי בחברת אותן דמויות מעביר את הזמן בכיף. ולא מדובר בהרבה זמן – 92 דקות כולל הכל.

מריו (קולו של כריס פראט במקור, עידו מוסרי בדיבוב העברי) ולואיג'י (צ'ארלי דיי/יובל בינדר) מתפרצים לסרט באמצעות סרטון פרסומת לואו-טק עם שריטות של קלטת VHS שמשודר בטלוויזיה משנות השמונים, אבל אז הם עונים למה שנראה כמו סמרטפון שמעביר אותנו להווה. הם לא נמצאים כאן הרבה זמן, כי כמו אליס של לואיס קרול, בתוך כמה דקות הם נשאבים מניו יורק למרחבים דמיוניים ודרכיהם נפרדות. מריו נוחת בארץ שכולה פטריות ופוגש את טואוד הפטרייתי (קיגן מייקל קיי/דדי זוהר) שמוביל אותו לפגוש את הנסיכה פיץ' (אניה טיילור ג'וי/דיאנה גולבי). פיץ', שנראית כמו נסיכת דיסני מפעם אבל לא מתנהגת ככה, שולחת את מריו לעבור מסלול מכשולים לפני שהם יוצאים לבקש את עזרתם של הקונגים – קראנקי (פרד ארמיסן/צביקה שוורצברג) ודונקי (סת' רוגן/אמנון וולף). ג'ק בלאק ואסף פריינטה מעניקים את קולותיהם לבאוזר, מלכם של הצבים, שרוצה כוח, ואת ידה של הנסיכה, ומשתוקק לכך שהיא תיתן אותה מרצונה.

כל הדמויות האלה, ועוד, מוכרות לחובבי המשחק, וככל הנראה מעוררות אצלם גניחות מסוגים שונים. אני, כאמור, לא הכרתי אותן, אך נהניתי מהעיצוב ההומוריסטי המדוקדק שלהן. בין השאר יש שם כוכב זוהר עם קול ילדותי שנכלא בכלוב התלוי מעל לבה רותחת, ובניגוד לשאר האסירים שתלויים לצידו הוא מצפה למותו בשמחה ובששון. הניגוד בין המרכיבים השונים של דמותו אינו חדש (אתם ודאי זוכרים את התינוק החמוד עם קול צרוד של גבר קשוח ודיבור של גנגסטר ב"מי הפליל את רוג'ר ראביט"), אבל הוא מבוצע היטב. גם לואיג'י תלוי שם חסר אונים ומחכה למריו שיציל אותו, מה שהופך אותו לדמות משנה בסרט שנקרא על שמו.

האנימציה שיוצרה באולפני אילומיניישן ("המיניונים", "החיים הסודיים של חיות המחמד") מרהיבה ועשירה בבדיחות עצמיות חביבות. אחד ההיילייטס של הסרט הוא סיקוונס מסלול המכשולים, המדמה את המשחק, ונמשך דקות ארוכות, עד שמריו סוף סוף מצליח לעבור אותו. בעולם של גיבורי-על נחמד לפגוש איש מעמד הפועלים נמוך קומה ונטול סקס אפיל, שיחסיו עם הנסיכה היפה והמגניבה הם קולגיאליים ולא רומנטיים. "האחים סופר מריו – הסרט" הוא במופגן סרט לכל המשפחה, וככזה הוא, כאמור, חמוד ומצחיק.

3.5 כוכבים
Super Mario Bros. Movie בימוי: ארון הורוות', מייקל ג'לניק. ארה"ב 2023, 92 דק'