שם איקס על האקסית

הבשורה הטובה היא, ש"אקסית במצור" (במקור "The Bounty Hunter") אינו גרוע כל כך כמו שמו העברי. הבשורה הרעה היא, כמובן, שהסרט עדיין רע.

שום דבר טוב לא יכול לצאת מקומדיה שמצוותת יחד את ג'ניפר אניסטון וג'רארד באטלר - היא בתפקיד עיתונאית, שמשום דבקותה בעבודתה מחמיצה הליך משפטי שאמור לדון בשחרורה בערבות ונהפכת למבוקשת, הוא בתפקיד שוטר לשעבר והאקס שלה, שעוסק עתה בצייד מבוקשים ונשלח למצוא אותה.

פעם, בשנות ה-70, היית מצפה לראות בסרט הזה את ג'ין וויילדר וריצ'רד פריור. צמד קומיקאים בחסד שהשכיל להפוך כל עלילת פשע בנאלית (ע"ע "קו הכסף" ו"שגעון על תנאי") להנאה צרופה. וויילדר הנוירוטי ופריור חסר האחריות היו ההפכים שמייצרים קומדיה מושלמת. במקומם מובאים הנה אחר כבוד שני שחקנים מיעוטי כישרון, שהדבר האחרון שהם מסוגלים לו הוא לסחוט צחוקים מהקהל.

מה שמזכיר. "אקסית במצור" דורך על גווייתה המרופטת של מה שהיתה פעם הקומדיה הרומנטית המטורפת (screwball comedy). שכן, זו מתבססת על כימיה בין הגבר והאישה היריבים, שאנו משוכנעים בה הרבה לפני הדמויות. אין דבר כזה בסרט שלפנינו. ובעוד הקומדיה הרומנטית במהותה נשענת על התשוקה לחזות באיחוד ההטרוסקסואלי של הגבר והאישה שבמרכזה, הרי שלכל אורך "אקסית במצור" איננו בטוחים אם אנחנו אכן חפצים בכך. ואולי בעצם השניים האלה מגיעים אחד לשני.

יפה לך תא מטען

הבימוי של אנדי טננט (“היץ'”) מבליט בלי בושה את היבטיו השוביניסטיים של הסרט. מילא שישנה פה הקבלה וולגרית בין אישה נמלטת לסוס דוהר, אבל כאשר האקס הלא מגולח מניף את אניסטון על כתפו ודוחס אותה לתוך תא המטען של מכוניתו - קשה לומר שמדובר בהתחלה מבטיחה לסרט. ובהמשך, כשהוא קושר אותה באזיקים אל מסעד המיטה הזוגית שהם חולקים במלון - אתה תוהה אם לפניך מטאפורה לחיי נישואים או סתם טריק קומי זול ומשומש שפשוט כבר לא עובד.

"אקסית במצור". בשנות ה-70 עשו את זה טוב יותר

דווקא עלילת הפשע מצליחה להפיח בסרט משהו מרוח שנות ה-70 ההן. מתברר שצייד הגולגלות חייב כסף לכמה טיפוסים מפוקפקים, ואילו העיתונאית עולה על סיפור של שחיתות משטרתית. השניים מגיעים איכשהו לאטלנטיק סיטי, ושם מנסים פושעים כעורים במיוחד לחסל אותם. מאליו מובן, שהמנוסה המשותפת על חייהם תוביל את הזוג לשעבר מחדש זה אל זרועות זו.

בין הפושעים, שדמויותיהם כאמור כמו נלקחו מאיזו מהתלת סבנטיז, ניתן לזהות את קאתי מוריארטי. פעם הבטחה צעירה ("השור הזועם"), והיום מלוהקת לתפקידי פרחה מזדקנת. פה היא אשת עולם תחתון מג'וייפת שלה חייב באטלר כסף,

והופעתה היא עוד סעיף בטור העלבונות שמטיח הסרט במין הנשי - צעקניות, צבועות בהפרזה, ומצולמות באופן שמבלבל בין הקומי לסקסיסטי.

"אקסית במצור" הוא סרט על גבר מוזנח שיוצא לצוד אשת קריירה מטופחת, שהיא גם אשתו לשעבר. הלוואי שמישהו מבין העושים בו במלאכה היה משכיל להפוך את הסיטואציה הזו לקומדיה שנונה באמת. כזו שעוסקת, למשל, בפטריארכליות פרימיטיבית המקננת אף בלב המאה ה-21, או בתשוקה הנואשת של גברים אחוזי חרדה להשיב לעצמם את השליטה בנשותיהם במסגרת זוגיות מסורתית. אבל דומה שהמשפט הנ"ל גדול על הסרט הזה בכמה מספרים טובים.