שתף קטע נבחר

נטל האדם הלבן

ב"הזדמנות שניה", סנדרה בולוק מגלמת אם לבנה שגואלת נער שחור ענק מחייו הקשים והופכת אותו לכוכב. ממש כמו שהקהל השמרני גאל את הסרט הבינוני והפך אותו להצלחה מסחררת


 

יממה לפני שסנדרה בולוק זכתה באוסקר על תפקידה ב"הזדמנות שניה" ("The Blind Side") היא זכתה בשני פרסי "ראזי" בקטגוריות השחקנית הגרועה ולהיותה חלק מהצמד הגרוע ביותר בסרט "All About Steve". בולוק הפגינה רוח ספורטיבית ולא רק שבאה לטקס הראזי לאסוף את הפרס, אלא סיפקה הופעה מצחיקה וכובשת בנאום הזכייה.

 

אז מיהי בולוק? שחקנית גדולה או מוגבלת ונלעגת ביכולותיה? התשובה ידועה - היא שחקנית סימפטית שמבצעת עבודה קומית באופן חינני, וכושלת בביצוע תפקידים דרמטיים או בלתי קונבנציונליים. 250 מיליון הדולר שהרוויח "הזדמנות שניה" בארצות הברית הוכיחו שזה מספיק בכדי להפוך אותה לכוכבת הבולטת בקולנוע האמריקני העכשווי.

 

האוסקר על תפקידה ב"הזדמנות שניה" אינו מקרי. סרט זה סיפק לה את נקודת האיזון המושלמת שאפשרה להעריך את יכולותיה גם מחוץ לגבולות הקומדיה רומנטית. דרמה קומית, לכאורה בלתי מאיימת, שבמרכזה דמות ציורית וחביבה.

 

אפשר להתרעם על זכייתה של שחקנית "לא גדולה" באוסקר, ואפשר גם לנטור טינה ל"הזדמנות שניה" על שחביבותו עוטפת עמדות מיושנות ובעיתיות ביחסי שחורים לבנים. מחסרונותיה של בולוק אפשר להתעלם, אבל מרכיביו הבעייתיים של הסרט ראויים לתגובה הולמת.

 

ה"סיפור האמיתי" שעליו מבוסס "הזדמנות שניה", הוא סיפור חייו של מייקל אוהר (קווינטון ארון), שהפך מנער שחור, מוגבל, עם אם נרקומנית ואורח חיים של חצי הומלס, לכוכב של נבחרת הפוטבול באוניברסיטת מיסיסיפי ("אול מיס"), ולשחקן בליגת הפוטבול המקצוענית בקבוצת הבולטימור רייבנס.


"הזדמנות שניה". מה, אתה שחור? בכלל לא שמתי לב

 

דמות המפתח במהפך המדהים הזה היא לי-אן טוהי (בולוק), מעצבת פנים שבעלה שון (טים מקגרוו) הוא הבעלים של רשת מסעדות פאסט-פוד. עשירה, לבנה, נוצריה, אך גם דעתנית ודינמית. כל מי שנדלק על שרה פיילין, ללא ספק יתענג על גרסה משופרת זו של דמותה.

 

לי-אן מזמינה את מייקל לבית משפחתה. למרות גופו המגודל והרקע הבעייתי ממנו הוא הגיע, היא לא חוששת לבתה המתבגרת קולינס (קולינס טוהי) או לבנה הצעיר סי.ג'יי (ג'יי הד), שירש את אופיה המפולפל. כולם מקבלים את מייקל מיד כבן משפחה, ולא יעבור זמן רב עד שהאימוץ יזכה גם בחותם רשמי.

 

לי-אן נאבקת על יכולתו של מייקל לנצל את הפוטנציאל האתלטי שהיא מזהה בו. הוא בעל גוף מסיבי ורב עוצמה, ויחד עם זאת הוא גם זריז בצורה יוצאת דופן בשעת הצורך. הבעיה היא שהוא ענק עדין, שלא מסוגל להזיק לאיש ואילו משחק הפוטבול, כידוע, מחייב נכונות לעצור את היריב בכל מחיר.

 

בחושיה המחודדים מבינה לי-אן את מה שמאמן הפוטבול של התיכון הנוצרי בו לומד מייקל אינו מסוגל להבין - מייקל הוא שומר טבעי. אין מתאים ממנו להיות השחקן שתפקידו להגן על הקווטרבק מפני ההסתערות של שחקני הקבוצה היריבה. המפתח לגאולתו של מייקל אינו מצוי רק באימוצו על-ידי המשפחה הלבנה, אלא גם ביכולת לראות את הקווטרבק כבן משפחה שעליו יש לגונן. כמה טוב שהאישה הלבנה נמצאת שם כדי להסביר זאת לנפיל השחור.

 

פרשס זה לא

קשה שלא להתייחס לקווי הדמיון בין "הזדמנות שניה" ו"פרשס", שני סרטים שבהם מוצגת דמות אפרו-אמריקנית גדולת ממדים שמנסה לפלס דרכה מעוני וחשכה תרבותית. אך בעוד "פרשס" מתבוסס במחוזות האפלים ביותר של קיום זה - איידס, גילוי עריות, אלימות ובורות - "הזדמנות שניה" היא פנטזיה ליברלית-שמרנית, גם אם היא מתבססת על "סיפור אמיתי".


מתוך "פרשס". יחי ההבדל הקטן

 

ליברלית בהיותה מציגה דמויות שיש להן עיוורון מוחלט להבדלי מעמד וגזע, דמויות שעבורן הקבלה של השחור לחלק ממשפחתן היא פעולה טבעית לחלוטין. ושמרנית בהיותה מקבעת את הערכים הללו כערכים שמשתלבים עם רקע נוצרי והרמוניה משפחתית מושלמת, שהיתה מעוררת קנאה גם במשפחות בריידי וקוסבי.

 

אם ב"פרשס" הגיבורה היתה צריכה לעשות בעצמה את מרבית העבודה בכדי לחלץ עצמה מתהום האפלה של חייה, הרי שב"הזדמנות שניה" הגיבור השחור הוא ילד מגודל, כמעט רפה שכל, שהמיסיונריות הלבנה מצילה. הסיפור הוא לא

על דמות השחור שהיא בעיקרה פסיבית, אלא על הנחישות של האישה הלבנה והעשירה שהחליטה, מטעמים אלטרואיסטים בלבד, לגאול אותו.

 

חלק מכריע בהצלחת הסרט היה הקהל הנוצרי שנוהג להדיר רגליו מהקולנוע ההוליוודי. "הזדמנות שניה" קודם בדרשות שנשלחו אל יותר מ-22,000 כנסיות בארצות הברית, והצלחת מסע פרסום זה מעידה על היותו שופע קסם של שמרנות וגאולה, שאפשרו גם לסרט בינוני להפוך להצלחה מסחרית יוצאת דופן.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בולוק. למה מגיע לנו כל הטוב הזה?
לאתר ההטבות
מומלצים