"ספיידרמן: ברחבי ממדי העכביש" הוא מופע זיקוקי דינור של אנימציה

לפני הכל, "ספיידרמן: ברחבי ממדי העכביש" הוא בכחנליה לעיניים. בעוד דיסני עושים גרסאות לייב אקשן מיותרות של סרטי האנימציה שלהם, בסוני פנו לכיוון ההפוך, ומגישים אנימציה בריבוע שמזניקה את גיבור-העל הנערי לממדים חדשים (בהקשר זה, המלה "ממדים" היא רב משמעית). סרט ההמשך ל"ספיידרמן: ממד העכביש" הוא מופע זיקוקי דינור של שלל סוגי אנימציה, חלקם אפילו אוונגרדיים, ולפעמים קשה לעמוד בהצפה הזו של החושים. זה סרט שכדאי לחוות על מסך ענק, אבל הוא נועד גם למסך הביתי, שם אפשר לעצור ולהריץ אחורה כדי לקלוט את כל הפרטים והבדיחות הקטנות שחומקות מהעיניים בצפייה רציפה.

הסרט מ-2018 סיפר לנו על יקומים מקבילים שבהם חיים ספיידרמנים מקבילים, שלא לכולם קוראים פיטר פרקר. אך הוא לא כלל התייחסויות ליקום של מארוול, וכך גם לסרטי ספיידרמן בכיכובם של טובי מגווייר, אנדרו גרפילד וטום הולנדר. בשנים שחלפו מאז קיבלנו עוד ועוד סרטי מולטיוורס, שרובם לא פיתחו את הנושא באופן מעניין, והתחילו להמאיס אותו. והיה גם סרט זוכה אוסקר, שנוצר באמצעים דלים יחסית, והוכיח שעם דמיון פרוע ותסריט מגובש אפשר לעשות את זה טוב. "ספיידרמן: ברחבי ממדי העכביש" היה עלול לסבול מהרוויה הזאת, אבל כמו "הכל בכל מקום בבת אחת" הוא בהחלט ניחן בדמיון פרוע, ובתסריט שגם אם אינו מגובש לגמרי, יש בו רעיונות טובים, והפתעות טובות, שמנצלות היטב את עניין היקומים המקבילים. גם הדמויות הפרוגרסיביות (אתם יודעים, כל מי שאינו גבר לבן וסטרייט) משתלבות היטב בחזון היקומים המקבילים.

אנחנו פוגשים את מיילס מוראלס – הספיידרמן החלופי של "ספיידרמן: ממד העכביש" – כשנה אחרי אירועי הסרט ההוא. עכשיו מיילס (שאמיק מור) כבר בן 15 וגיבור-על מיומן, שמתחבט אם לשתף את הוריו בסודו הגדול. הוא גם תלמיד טוב, אבל הוא מאחר לפגישה של הוריו הדואגים עם מנהלת בית הספר, כי הוא נאלץ להתמודד עם נבל-על חדש המתכנה "כתם" (ג'ייסון שוורצמן). כוח העל של אותו נבל לבן עם כתמים שחורים (תחשבו דלמטי מהלך על שתיים) הוא סוריאליסטי לגמרי, ולכן נועד להיות מעוצב באנימציה. משהו דומה נראה ב"מבוכים ודרקונים: כבוד בין גנבים" אבל כאן זה הרבה יותר מפותח. בכל אופן, לא ברור איך ואם בכלל ניתן לגבור על הכתם האגרסיבי הזה, שנעלם מחלקו השני של הסרט, לפני שהוא מסתיים בקליף האנגר מעורר מחיאות כפיים. במילים אחרות, אף שזה לא מופיע בשמו "ספיידרמן: ברחבי ממדי העכביש" הוא בעצם חצי סרט – כמו "להרוג את ביל – פרק 1" או, להבדיל, "מהיר ועצבני 10" – ויש להניח ש"הכתם" ישוב לאיים על שלום היקומים כולם.

כמו בסרט הקודם, סביב מיילס מתקבצים אנשי ונשות עכביש מיקומים מקבילים. פרט לגוון (היילי סטיינפילד), שמקבלת תספורת חדשה וגם סיבוך משפחתי משל עצמה, אנחנו מתוודעים לאשת עכביש הריונית על אופנוע (איסה ריי), ספיידרמן פנקיסטי מבריטניה (דניאל קלויה) וספיידרמן הודי. מהסרט הקודם מגיע גם פיטר ב. פארקר המוזנח (ג'ייק ג'ונסון), שבינתיים לקח את עצמו בידיים ועכשיו הוא אבא לתינוקת מתוקה. אלה דמויות מגניבות (כפי שהן עצמן מציינות), רק שהפעם האלמנט החבורתי מזכיר קצת יותר מדי את סרטי "הנוקמים", על אחת כמה וכמה כשאנחנו מגיעים למפקדה של אנשי העכביש ופוגשים את מנהיגם הקשוח. מיגל (אוסקר אייזק) מנסה לעצור את מיילס מלהציל אנשים מסוימים, מחשש שזה מערער את המרקם של היקומים (חוקיות דומה מוכרת מיצירות שעסקו במסעות בזמן, כמו "מנהרת הזמן" ו"דוקטור הו"). להדגמה הנושא, אנחנו מקבלים התייחסויות ויזואליות ומילוליות לסרטים ודמויות ביקום של מארוול, שהסרט הקודם מיצב את עצמו במנותק מהם. יהיו צופים שימותו על זה, ויהיו שזה ייראה להם כתעלול משומש יתר על המידה שפוגם בשלמות של "ספיידרמן: ברחבי ממדי העכביש".

אל המפקדה המרהיבה אנחנו מגיעים אחרי ביקורים בשלל יקומים שכל אחד מהם מעוצב באנימציה מסוג שונה. על הסרט חתומים שלושה במאים לא מוכרים, אבל על החזון, ההפקה והתסריט אחראים פיל לורד וכריסטופר מילר, שהגו את הסרט הקודם אחרי שיצרו את "רחוב ג'מפ 21", "סרט לגו" ועוד קומדיות מטורללות עם חיבורים רגשיים. כאמור, התסריט הפעם מעט פחות מגובש, והסרט יותר ארוך, אבל על כך מפצה האנימציה המגוונת, הפרועה והשנונה, שמשחקת עם עצם הרעיון של ממדים קולנועיים שונים (במובן של דו-ממדי, תלת-ממדי, ומה שביניהם). זה מעניין משום שבניגוד לקודמו הסרט אינו מוקרן בגרסת תלת-ממד, אך לפעמים אנשים ונופים שנמצאים מחוץ לפוקוס, נראים כאילו אם רק נשים משקפי תלת-ממד הם יתחדדו. כך הסרט יוצר מעין ממד נוסף, שבו אנחנו כצופים מודעים לעצם תהליך הצפייה. אה, כמעט שכחתי לציין שיש גם ספיידר חתול.

4 כוכבים
Spider-Man: Across the Spider-Verse עם ג'ייסון שוורצמן, אוסקר אייזק, איסה ריי. ארה"ב 2023, 140 דק'