"אלמנטלי": אף פעם לא חשבנו שנדבר ככה על סרט של פיקסאר

מעולם לא העליתי על דעתי שיום אחד אכתוב משפט שכזה: "אלמנטלי" של פיקסאר הוא סרט בורקס אמריקאי. בדומה לסרטים הישראלים משנות השישים והשבעים על המתח המעמדי בין אשכנזים למזרחים, מסופר בו על בחור רגשן עם עור שקוף ממשפחה אמידה ומשכילה, שמתאהב בבת מהגרים עם דם חם ממעמד נמוך. בסצנה טיפוסית לז'אנר, הוא מנסה לעשות רושם חיובי על הוריה באמצעות אכילת מאכל לוהט, ומסתיר את הסבל שזה גורם לו. ב"אלמנטלי" מדובר בגחל במקום בסחוג, אבל הרעיון הוא אותו רעיון, והתגובה הפיזית דומה.

"אלמנטלי" כשמו כן הוא – מאוד בסיסי. זהו עוד משל הוליוודי על גזענות ושסע חברתי ועל הצורך לגבור עליהם באמצעות אהבה וקבלה הדדית. הפעם המתח המעמדי מיוצג באמצעות ארבעת היסודות – אדמה, אוויר, מים ואש – תוך התמקדות בשני המנוגדים שבהם. מים מאיימים לכבות את האש, ואש עלולה לאדות את המים, ולכן יצורי המים והאש שומרים מרחק אלה מאלה. האם יוכלו אי פעם לחיות בהרמוניה? ודאי שכן, כל מה שצריך זה רצון טוב. כצפוי, זה מסומן באיחוד רומנטי בין הניגודים שנחתם בנשיקה המתוגברת בכל הקלישאות הקולנועיות המשומשות ביותר. ועכשיו ילדים, בואו נחשוב יחד – אלו עוד דברים שלא מתחברים יכולים לשמש כמטאפורות דידקטיות בסרטי האנימציה של פיקסאר? דגים וציפורים? גלידה ומלפפון חמוץ?

הסיפור הולך בערך ככה. יצורי האש ברני וסינדר מהגרים מארץ רחוקה לעיר היסודות – מטרופולין של גורדי שחקים בגוונים כחלחלים המותאם לצורכיהם של יצורי המים, האדמה והרוח (המעוצבים כעננים), שחיים יחדיו בהרמוניה. בני האש פחות רצויים. אחרי קבלת פנים קרירה מסוג זה שמהגרים מורגלים בה, ברני וסינדר (בוער וגחלת – הסרט מוצף במשחקי מילים) מוצאים בית מט לנפול בשכונה דלה בשולי העיר ומקימים חנות שבה הם מוכרים מיני מוצרי אש לבני מינם. כמה שנים אחרי כן, בתם אמבר מיועדת לרשת את ניהול החנות, אבל בשל מזגה החם היא מתקשה להתמודד עם לקוחות מעצבנים.

יום אחד היא מתפוצצת מכעס, באופן מילולי, וגורמת להצפה של החנות במים המתפרצים מהצינורות במרתף. מתוך המים מגיח פקח המים ווייד, שרושם לחנות דו"ח על אי עמידה בתקנות הבטיחות. בניסיון למנוע את סגירת החנות אמבר מדברת אל ליבו, והבחור הרגשן, שנוטה להשפריץ דמעות לכל עבר, מתאהב בה. משפחתו הליברלית והאומנותית – אמא ארכיטקטית, דוד צייר – שמחה לקבל בדירתה המפוארת את אמבר הלוהטת, ומעודדת אותה להגשים את עצמה כפסלת זכוכית. מנגד, אמבר חשה מחויבות לאביה השמרן, וחוששת שהוא יהיה פחות ידידותי לרעיון שהיא יוצאת עם בחור כחלחל ממעמד גבוה. וכל הזמן הזה העיריה לא מטפלת בנזילה שגרמה להצפת החנות, ומאיימת על השכונות העניות של יצורי האש.

כמו תמיד בסרטים של פיקסאר, האנימציה עשירה ומפורטת לפרטי פרטים. יש יופי והומור בעיצוב העולמות והיצורים, בהם ילד אדמה שדלוק על אמבר ומגדל פרחים בבית השחי כסימן לגבריותו. אבל כל זה אינו מסתיר את העובדה שמדובר במשל בסיסי ומוכר עד זרה, ושימוש היתר במשחקי מילים (ווייד ואמבר הולכים לסרט בשם "Tide and Prejudice") מייצר תחושה שהתסריט נכתב על ידי קופירייטרים.

שישה אנשים חתומים על התסריט שפותח מרעיון של במאי הסרט פיטר סוהן ("הדינוזאור הטוב"), בן של מהגרים קוריאנים שפתחו חנות מכולת בברונקס. כזכור, גם "אדומה אש" של פיקסאר מבוסס על חוויות ההתבגרות של הבמאית דומי שי כבת למשפחת מהגרים. אבל שי סיפרה על ילדה סינית בקנדה שמתמודדת עם קשיים אמיתיים שאיתם מתמודדות ילדות מתבגרות. רק את הקושי המרכזי היא תרגמה למטאפורה של פנדה אדומה, וההתנגשות בינה לבין העולם האמיתי הניבה כנות מרגשת עד דמעות. יכול להיות שגם סוהן היה יכול ליצור סרט אותנטי ומרגש יותר, אילו סיפר על המכולת של הוריו במקום לייצר עולם מטאפורי מנופח.

לפני הסרט מוקרן הפרק השישי בסדרת האנימציה "הימים של דוג", שממשיכה את הסרט "למעלה". בפרק הנוכחי קרל הזקן מקבל הזמנה לדייט, וכלבו, המדבר בקולו של במאי הסדרה בוב פיטרסון, עוזר לו להתארגן. זה אחד התפקידים האחרונים שאד אסנר הספיק להקליט לפני מותו ב-2021, ובדקות הספורות של "הדייט של קרל" יש יותר רגש וקסם מאשר בכל "אלמנטלי".

3 כוכבים
Elemental בימוי: פיטר סוהן. ארה"ב 2023, 110 דק'