באה באופסייד
יכולות ראיון דלות והליכה על בטוח הפכו את תוכנית הבכורה של "באה בטוב" לסופלה נבול. אם זו לא היתה עינב גלילי המסקנה היתה מרה הרבה יותר
מה משותף לאבטיח, ים, סופרנוס, שוקולד והתחת של מרינה? נכון, כולם קונצנזוס ואת כולם אי אפשר שלא לאהוב. גם את עינב גלילי אפשר להשחיל לרשימה בקלילות. מתוקה, חכמה, מצחיקה, לא מזיקה, נראית טוב, אבל לא יותר מדי טוב, והולכת יופי עם הספות בסלון.
אחרי הבילד-אפ המטורף שהכינו לנו שם ב"רשת" עם אדוני המנכ"ל שנתן לגלילי תכנית משלה בתמורה לקרצוף פאנלים ותריסים, הציפיות מ"באה בטוב" היו בשמיים. הנה, סופסוף נקבל טוק-שואו א-לה קונאן או'בריאן ועוד עם קריינית הרצף האהובה שלנו.
גלילי בתוכנית אמש (צילום ערוץ 2)
הרי כבר הרבה זמן אנחנו מחכים לה לגלילי שתזרח אל מחוץ לתוכניות הבוקר, תפציץ לנו את המסך בפריים טיים ותפזר לנו קצת אינטליגנציה רגשית שכל כך חסרה לנו פה עם כל הליאור שליינים, הליאור אשכנזים והאורי גוטליבים הגסים, הילדותיים והמחוספסים משהו.
וזה הזמן להתוודות. נכון, אילולא הייתה זו גלילי, הדמות הנשית הישראלית עם הכי הרבה אפיל סקסי-אינטליגנטי, המסקנה הייתה מרה הרבה יותר, אבל השורה התחתונה היא: "ליד". כן, אותו "ליד" ארור של צדי צרפתי, זה שאומר – כל המרכיבים הנכונים נמצאים ועדיין, יש לנו פה סופלה שלא עומד להתרומם.
אין נפגעים
אחרי מונולוג פתיחה מקסים ומשעשע במידה, נחת לצידה של גלילי מודי בר און. כמה נוח, עוד קונצנזוס ישראלי שקשה לומר עליו מילה אחת רעה. הרי הוא אפילו לא סלב, הוא סלבריקה, חמודצ'יק כזה, משלנו, כמונו. יותר בטוח מזה לא יכול היה להיות - מארחת שנונה ולא מאיימת, אורח חייכן ולא מזיק ופטפוט רגוע שנראה כמו התנוחה המיסיונרית של עולם הראיונות. נכון שחייכתם? נכון שלא נפגעתם? נכון שלא זכרתם כלום אחרי חמש דקות?
על העובדה שגלילי ניחנה ביכולות ראיון דלות עוד אפשר היה להתגבר, אלא שאז הגיעה נתי קלוגר בפינת פרשנות אקטואלית לילדים, ומה שככל הנראה אמור היה להיות אמירה סאטירית ונוקבת במיוחד, יצא מגומגם, לא מצחיק ובעיקר מיותר. מזל שרמי הויברגר היה שם בשביל להציל את המצב עם פינה היפראקטיבית, נוירוטית ועוקצנית כראוי, שגם היוותה שיא לתוכנית, משימה לא מאוד מורכבת אך עם זאת ראויה לליטוף אוהד.
למעשה, היו אלה הדקות היחידות בהן הכימיה באולפן הפיקה ניצוצות של תקווה בלב השבור. לשבריר שנייה יכולתי להישבע שראיתי בגלילי שמץ מאותה שובבות עליזה של ימי "העולם הערב", כזו שעוד רגע הייתה יכולה אפילו לגרום לה לרוץ אל מאחורי הקלעים ולחבוט במלבישה על מעשיה הרעים שגרמו לגלילי ללבוש את המפה של אודטה ולקרוא לה חולצה.
על ליטל שוורץ מעולם לא היה קל לומר משהו נעים וחיובי וגם אתמול בערב היא לא נתנה שום סיבה לחרוג מן המנהג. נראה שהומור ועד העובדים הצעקני שלה היה נחוץ על מנת לשמור על אווירת הזהירות הכללית ששרתה על התכנית. גלילי או לא גלילי, פה לא לוקחים סיכונים מיותרים, ואם צריך להמשיך ולדבוק בנוסחת הראיון-פינה-קליפ כתוביות משעשע ואקטואלי, שמאכלסת כל טוק שואו ישראלי, כך יהיה. וכך היה.
ואם היה צורך גם בפינאלה שיחתום במבוכה על הסופלה הנבול הזה, הגיעה שרי אלפי בפינת קריוקי עם שאיפות סאטיריות ופרצה במחרוזת צווחות שבעולם מתוקן הייתה מוצאת את מקומה אם לא על רצפת חדר העריכה, אז לפחות אי שם בלוח השידורים של ערוץ ביפ.
לפנייה לכתב/ת 
