חובבי טלוויזיה אובססיביים כנראה מכירים את אירועי ההכרזות השנתיים של גופי התוכן - וכנראה יודעים שהתכנים שמוכרזים באחד של HOT הם לכל הפחות בערבון מוגבל. מדוקו-ריאליטי על נטע ברזילי, דרך דרמה על דודו טופז מאת אסף הראל ועד ערימת הפרויקטים של מאור זגורי שמקום קבורתם אינו ידוע: הארכיונים מלאים בהודעות לעיתונות על הפקות שמעולם לא יצאו לפועל. ואלו שכן? עבורן חצי עשור של עבודה זו לא מילה גסה. כזו היא "משמר הגבול", דרמת האקשן החדשה של HOT שיצאה אתמול לדרך והובטחה עוד בראשית 2019. אבל במקרה שלה, יש מצב שכל ההמתנה הזאת דווקא משתלמת.
"משמר הגבול", שיצר וביים מני יעיש ("המשגיחים", "ג'ודה"), מספרת - מי היה מאמין - על כוח מג"ב. לכאורה דרמה ישראלית מי-יודע-כמה על לובשי המדים, עם כל השחקנים המתבקשים והעלילות שראינו בעבר, אבל רק לכאורה. כי גם אם התקדים היחיד בסדרה הוא העיסוק במשמר הגבול, כוח שטרם זכה לטיפול טלוויזיוני מעמיק, יש לה מעלה נוספת שחשובה יותר מכל ייצוג ראשוני: היא פשוט מעולה. דומה לכל מה שיש בטלוויזיה, וב-HOT בפרט, ועדיין כל כך שונה. אפילו נטפליקס לא נשארה אדישה.
ההתחלה של "משמר הגבול", עוד לפני שיש בכלל משמר גבול כלשהו, היא פרולוג קולנועי-כמעט: סיקוונס אקשן וירטואוזי ומחניק שחושף אותנו בפני אבי (בן סולטן), נער פראי מבת ים עם משיכה בלתי נמנעת לעולם הפשע. הוא מסתבך עם ערבים מיפו, ומחליט לסגור איתם חשבון בדרך היחידה שהחוק מאפשר לו - גיוס למג"ב. לצדו חבר מהבית (בגילומו של עידו אליאלי) ומושא אהבה עתידי (נועה אסטנג'לוב מ"המפקדת"), ומעליו מפקד שעוד צפוי להנחית כמה טוויסטים על הצופים (שלום מיכאלשווילי). מאחוריו, בבית, יש גם את האבא הטורקי (שלומי שבת בתפקיד משחק ראשון) וגם ראש ארגון פשע מקומי (חיים זנאתי, שותף קבוע של יעיש).
במורד הדרך של "משמר הגבול" ישתלבו עוד כמה שמות מבטיחים: מוריס כהן, לואי עלי, פיליפ שאולוב (בן הזוג של אלה לי להב), מאיר תמם (אח של), מאיה צפיר (הבת של), זוכת "האח הגדול" תקוה גדעון ואפילו כוכב הרשת גל זהבי והסטנדאפיסט אסף מור יוסף. לכאורה נשמע כמו מתכון לאסון, עם יותר מדי אנשים לא מנוסים - אבל כפי שסיכמנו, זה רק לכאורה. בניכוי הופעת המשחק של שבת, שכל סצינה איתו מצחיקה בקול רם על אף שהמטרה הייתה הפוכה, הרוב המכריע של השחקנים עושה עבודה מנצחת. זה בולט במיוחד אצל חציו הצעיר של הקאסט, שככל שהוא פחות מנוסה ככה הוא מפתיע לטובה.
בטירונות, שמסתיימת כבר בפרק הראשון, אבי בולט בתור חייל עם "פה ג'ורה ועיני נץ". זהו שילוב מסוכן עבור הערבים מהפרולוג ההוא, שמן הסתם עוד יגלו איך דווקא שומרי הגבול יכולים ומעוניינים לחצות אותו. ועל אף שהקונספט הזה רחוק מלהישמע מבריק, יעיש עושה בו פלאים. הגיבור שלו נע בין בת ים ליפו, בין אכיפת החוק ללקיחתו לידיים - ומוכיח שכשהתסריט טוב והבימוי נועז, יש סיפורים שעדיין יכולים לחדש בתחומים מסוימים. זה מה שמעניק לסצינות של "משמר הגבול" את היכולת להיות כל כך מובחנות האחת מהשנייה, בין היתר בזכות תחקיר שבו סייעה יוצאת מג"ב ובוגרת "האח הגדול" נוספת, ריקי רוטר. ובכלל, השנים שחלפו מאז שיצאה לדרך הפכו את "משמר הגבול" לסדרה שלא עולה בחלל ריק: מעניין מה המפכ"ל קובי שבתאי, שנכח בהקרנת הבכורה ושתחתיו מג"ב האמיתית סייעה להפקה, חושב על עלילה כל כך מייאשת ומדכאת. כמפקד מג"ב לשעבר מצד אחד, וכמי שצריך להתמודד עם השר בן גביר מהצד שני.
רק שלא הכל ורוד ב"משמר הגבול", כי זו בכל זאת סדרה שצבועה כולה בירוק-אפור: בן סולטן, אחיה של ניב בחיים האמיתיים ומי שכבר הסתמן כהבטחה ב"עלומים", לוקה יותר מדי בשיטת "משחק באמצעות מבטים מאיימים". זה פוגע במידה מסוימת בבולטות שלו על פני השחקנים הצעירים האחרים, אם כי חשוב להבהיר - המצב עוד פתיר, ולא מן הנמנע שמדובר בסוגיית טעם אישי. בטח כשהפוטנציאל שלו להפוך לשם דבר בתעשייה נוכח בכל רגע על המסך, ובטח כשזוכרים את הרקורד המקצועי שהוא עוד אמור לצבור בעתיד. ואיתו ובלעדיו, "משמר הגבול" מסתמנת בתור הסדרה הכי טובה של HOT מאז תחילת העשור הנוכחי. זה לא הישג גדול במיוחד, בהתחשב ב"שנות הירח" ובכל הגניזות המדוברות, אבל זה לפחות מוכיח שהיה שווה לחכות. ותהיו בטוחים שגם עכשיו שווה לחכות, כי מעטות הסדרות הישראליות שכל כך מעניין לראות לאן הן מתפתחות.