הסרט הזה ראוי לכל השבחים והמחמאות שהוא מקבל

תאמינו להייפ. "7 ברכות", שקטף לא פחות מ־10 פרסי אופיר בראשית השבוע (ושייסע לייצג אותנו בטקס האוסקר השנה), הוא סרט ישראלי עשיר, מסעיר ומרגש שראוי לכל השבחים שהוא מקבל.

זוהי דרמה משפחתית מורכבת ומלאת הפתעות שנעזרת בתסריט פנטסטי (של אלינור סלע וריימונד אמסלם) ובצוות שחקנים אדיר כדי לעסוק בנושאים אוניברסליים כמו מסורת, זהות ומחילה. איילת מנחמי, שערכה וביימה, מנווטת בגבורה בין הדמויות הרבות שמשתתפות בחגיגה השמחה־עצובה ומצליחה לשמור על איזון מושלם בין כל הרכיבים. הדיאלוגים קולחים. הרגשות מבעבעים. הדרמה גדולה מהחיים. ככה עושים את זה נכון.

הסיפור מתרחש בשנות ה־90, ונכתב בהשראת אירועים אמיתיים. ריימונד אמסלם היא מארי, בנקאית פריזאית מצליחה שחוזרת לארץ אחרי שנים כדי להתחתן עם בחיר ליבה, דן (ערן מור), וכדי לפתוח תיבת פנדורה משפחתית.
כשמארי היתה בת שנתיים אמה, חנה (תיקי דיין), "הלוותה" אותה לדודתה, גרציה (רבקה בכר). גרציה ובעלה לא יכלו להביא ילדים לעולם, אז אחותה החליטה לפרגן לה את אחת הילדות שלה, כדי שגרציה תגדל אותה כאילו היתה שלה. למה? כי משפחתה של חנה כבר היתה ברוכת ילדים, וכך היה מקובל לעשות במרוקו של אותם ימים.

אבל למרות שחלפו מאז 40 שנה מארי עדיין סוחבת איתה את הפצע ואת העלבון. היא רוצה ששתי האימהות שלה - הביולוגית והמאמצת - יכירו בכאבה. היא רוצה שהן יתנצלו בפניה על מה שעוללו לה. אלא שהאימהות לא ממש מבינות על מה יש להן להתנצל, וגם יתר בני המשפחה לא ממש מבינים מה מארי רוצה מחייהם. שתפסיק כבר להיות תקועה בעבר, שתתקדם.

מנהג "שבע ברכות" מעניק לסרט את מבנהו הצורני ואת אופיו התיאטרלי, ורוב ההתרחשויות אכן קורות במהלך שבע ארוחות הערב החגיגיות שמתקיימות לכבוד הזוג הטרי, כל אחת בבית אחר. עם זאת, התסריט משכיל לגוון את האופן שבו הוא ניגש לכל ארוחה ונמנע מלחזור על עצמו או להיתקע בתוך שטנץ. כל אפיזודה מכוונת את הזרקור אל דמויות אחרות ואל עניין אחר שיש להתמודד עימו, וכל אפיזודה מקבלת את הזמן להבשיל ולממש את הפוטנציאל הדרמטי שלה.

מובן שכל זה לא היה מתאפשר אלמלא עמדו לרשותה של מנחמי שחקנים כה טובים. אמסלם מובילה את האנסמבל בביטחון ניכר ומקנה ליצירה את מרכז הכובד שלה, וגם אלינור סלע, שחתומה איתה על התסריט, מגישה הופעה עסיסית ומצוינת כאחת מאחיותיה. הסצנה הארוכה ורבת התהפוכות שהשתיים חולקות אינה מתקשה להיות אחת מנקודות השיא של הסרט.

שתי שחקניות נוספות שחובה לציין את תרומתן להצלחתו הכבירה של הסרט הן תיקי דיין ורבקה בכר, בתפקיד שתי האימהות. הדמויות שהן מגלמות אמנם שונות מאוד זו מזו, אך בזכות שתי השחקניות הנהדרות האלה, כל אחת מהן היא עולם ומלואו. שתיהן טוענות את הסרט ברגש. דיין גם תגרום לכם לבכות. לכו לראות.

ציון: 4.5