"הענקים של אי הפסחא" הוא הסרט הטוב ביותר של דובר קוסאשווילי מאז "חתונה מאוחרת"

עם סינמטוגרפיה מעולה, תסריט מהוקצע וקצב איטי ועדין - דובר קוסאשווילי מצליח לחזור אל הקו האמנותי שאפיין אותו בתחילת הדרך. הגעתי עם ספקות לסרטו החדש - אבל יצאתי עם חיוך על הפנים (ותודה לגברי בנאי שגונב את ההצגה בתפקיד משחק מעולה) | ביקורת קולנוע

גברי בנאי, הענקים של אי הפסחא
"הענקים של אי הפסחא" | צילום: דניאל רוזנבאום. באדיבות טרנספקס הפקות

היחס שלי כלפי היצירות של דובר קוסאשווילי אמביוולנטי. מצד אחד, אני חושב שקוסאשווילי נמנה על היוצרים המוכשרים והחשובים בישראל. מנגד, הוא תמיד הרגיש מפוספס (עבורי בכל אופן) ונראה שעדיין לא גילינו את סך כל יכולותיו.

בעיניי, "חתונה מאוחרת" הוא הסרט הטוב ביותר שיצא תחת ידיו. זה סרט שובר כללים, חוצה עדות, שפות ותרבויות, פרובוקטיבי אך יחד עם זאת אישי ביותר. אי-אפשר לתאר אותו אחרת מאשר המניפסט של קוסאשווילי אל מול העדה הגרוזינית כולה, ולראיה: הסרט היה להצלחה פנומנלית במונחים ישראלים - לאו דווקא בעקבות סצנת העירום הנועזת של ליאור אשכנזי ורונית אלקבץ זיכרונה לברכה, אלא בזכות התסריט העדין, החכם והמזוקק של קוסאשווילי, הסצנות המסוגננות והמשחק המצוין של הקאסט כולו. זו לא תהיה יומרה להכריז על "חתונה מאוחרת" כפאר היצירה של קוסאשווילי, שמקומו בפנתיאון הקולנוע הישראלי. לא פחות.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

"מתנה משמיים", סרטו הבא של הבמאי המוערך (ובצדק רב), כבר היה נגוע בחטא היוהרה. אמנם תוך שבועיים נהרו 60 אלף צופים לאולמות הקולנוע כדי לטעום עוד מנה גרוזינית משובחת של השף קוסאשווילי, אך בסופו של דבר הסרט התקבל בביקורות מעורבות ופושרות. רובן התייחסו לסצנות המיניות והאובר-פרובוקטיביות שלו (אם כי מאוד מכוונות). מאז הפליג קוסאשווילי אל מחוזות אחרים שלא כללו חצ'פורי, חינקלי ומבטא גרוזיני כבד, אבל שום סרט פרי עטו לא הותיר חותם כמו "חתונה מאוחרת". עד שהגיע "הענקים של אי הפסחא".

''הענקים של אי הפסחא''
מניין הגרוזינית שלך? | צילום: דניאל רוזנבאום. באדיבות טרנספקס הפקות

הפעם קוסאשווילי עושה בחכמה וחוזר שוב אל המקורות הגרוזיניים נטולי היומרה והמניירות המיותרות בצורת עירום ושאר ירקות. הוא מחזיר אותנו אחורה בזמן אל אור יהודה של שנות השבעים. במרכז הסיפור, זאזא (עדן צימבליסטה במשחק נהדר) ואחותו מדיאה (קייט קונלין). זאזא מאוהב בשכנתו זהבה וחולם על מקומות רחוקים בזמן שהוא מעיין בחוברת המדבקות של "העולם המופלא".

במקביל, אחותו מדיאה חולמת ללמוד רפואת שיניים ברומניה, אך ואז'ה, העבריין השכונתי השרמנטי, עושה הכול כדי שהיא תוותר על חלומה ותתחתן אתו. בתווך, הורים מסורתיים וסבא גרוזיני חביב בגילומו של גברי בנאי. "הענקים" מוכיח שקולנוע אמנותי ישראלי חי וקיים. הסיפור שלו שזור בתוך מיני-אפיזודות ביום-יום של חיי המשפחה הגיאורגית ומלא בניואנסים קטנים ועדינים.

''הענקים של אי הפסחא''
גונב את ההצגה. בנאי | צילום: דניאל רוזנבאום. באדיבות טרנספקס הפקות

קוסאשווילי מצליח לטוות בחכמה חוטים דקים בין מסורת לקדמה, מנהגים ישנים מול חדשים בעדינות ודיוק שאפיינו אותו אי שם בשנת 2001. וכחזרה אמיתית למקורות ולמחוזות הילדות שלו, רובו של "הענקים של אי הפסחא" מתנהל בשפה הגרוזינית. פס הקול החינני והמיזנסצנות המסוגננות שהוא בונה לאורך הסרט עובדים נהדר בהרמוניה, והתוצאה היא סרט אמנותי - אך באותה נשימה נטול מאמץ נראה לעין. זהו סרטו האינטימי ביותר של קוסאשווילי ואהבת הקולנוע של הבמאי נשפכת ממנו.

את ההצגה גונב גברי בנאי בתור עוטרי, סב המשפחה החביב והמצחיק. בסרט "חתונה מאוחרת" היה זה מוני מושונוב שלקח קורס מזורז ללימוד השפה הגרוזינית. הפעם, בנאי בן העדה הפרסית, מחליק ביטויים בגרוזיניות כבדה עם לשון חלקלקה. ליהוק מוצלח של קוסאשווילי שמצליח להוסיף מעט פלפל ופיקנטיות לסיפור עמוס דמויות רכות.

 

התגובות כלפי "הענקים של אי הפסחא" עד כה חיוביות ולא בכדי. זוהי עבודתו הטובה ביותר של קוסאשווילי מאז "חתונה מאוחרת" ובשלב זה אפשר להכתיר אותו כאמיר קוסטריצה הישראלי. הן מבחינת הדמויות האקסצנטריות והן מבחינת ההומור הדרמטי ולעתים גם העצוב שמאפיין את סרטיו.

עם סינמטוגרפיה מעולה, תסריט מהוקצע וקצב איטי ועדין - דובר קוסאשווילי מצליח לחזור אל הקו האמנותי שאפיין אותו בתחילת הדרך, ועל אף הספקות שהיו לי בכניסה לאולם - יצאתי עם חיוך מרוח על הפנים.

"הענקים של אי הפסחא": 4.5 כוכבים | במאי: דובר קוסאשווילי | ישראל, 2023