מאז השבת השחורה של ה-7 באוקטובר בתי הקולנוע בארץ ולוח ההפצה שלהם עברו טלטלה קשה. בהתחלה הקולנועים נסגרו לכמה שבועות ועכשיו הם חוזרים במידה מהוססת-לאט לאט.
שניים מהסרטים שעלו לאחרונה לאקרנים בשביל האסקפיזם הם 'רומן צרפתי', שתוכלו לנחש לבד שהוא סרט צרפתי, ו'צ'או רומא', שתוכלו לנחש לבד שהוא סרט איטלקי (עם קצת עזרה מהצרפתים, כפרה עליהם). את שניהם ראיתי ביחד ועל שניהם אני ממליץ במידה זו או אחרת.
'רומן צרפתי' עוסק באם חד הורית וגבר נשוי שמתאהבים זה בזה אך מחליטים שהם נשארים ידידים. הסרט עוקב אחרי השנה בחייהם בהם הם מתאהבים, חווים את כול הרגשות האפשריים ובסוף מחליטים על פיתרון מפתיע לזוגיות שלהם.
'צ'או רומא' עוסק באסטולפו, פרופסור בגמלאות שלאחר שהוא מפונה מביתו הוא מחליט לעבור לגור בכפר איטלקי מרוחק. שם הוא מוצא חברים חדשים וגם אהבה.
המוצלח מבין השניים לדעתי הוא דווקא 'רומן צרפתי'. החלטה טובה מאוד שלקח במאי הסרט היא להתמקד אך ורק בזוג המאוהב הראשי של הסרט. אין כמעט עלילות משנה או קטעים מיותרים, הסרט עוסק אך ורק בזוג.
את הזוג מגלמים ונסן מקיין וסנדרין קיברלן, והם עושים עבודה נפלאה בלגלם את הזוג ולגרום לנו לאמפתיה וחיבה רבה כלפיהם ורצון שהיחסים ביניהם יהיו טובים.
גם 'צ'או רומא' הוא סרט ממש חביב. נכון, הקונפליקטים שבו מטופלים ביד מעט גסה ועצלנית, אבל מערכת היחסים בין אסטולפו לאהבתו המבוגרת מוצגת כמערכת יחסים ממש חביבה, וכמו ב'רומן צרפתי' השחקנים עושים עבודה נפלאה בלגלם את הזוג ולגרום לנו לאמפתיה כלפיהם.
'רומן צרפתי' ו'צ'או רומא' שניהם מופצים בארץ ע"י חברת ההפצה 'קולנוע חדש', ולמרות שאלו לא סרטים שציפיתי להם או הייתי רואה אלמלא לא היה מה לראות בקולנוע, נהנתי משניהם מאוד. קחו את הסבתא/דודה/אמא שלכם לסרטים הללו ותהנו משעה וארבעים (אלו לא סרטים ארוכים, תודה לאל) של בידור נהדר ואיכותי. אני נהנתי וממליץ גם.
