(שם הסרט במקור: Killers of the Flower Moon)

לפני כמה שנים ראיתי סרט שנקרא "האירי". סרטו הקודם של מרטין סקורסזה. זה היה סרט של כמעט שלוש שעות וחצי. ישבתי בבית קולנוע בהקרנת צהרים ונהניתי מכל רגע (ואגב, את "האירי" ראיתי כשהייתי בחופשה ב…אירלנד). לא הרגשתי את הזמן עובר.

עכשיו מגיע הסרט החדש של מרטין סקורסזה. גם הוא אורך כמעט שלוש שעות וחצי. אבל הפעם הסרט הזה הרבה יותר מדי ארוך. יש בו הרבה דברים יפים, אבל "רוצחי פרח הירח" סובל מבעיות קצב קשות.כי יש כאן, בעצם, שני סרטים. אחד הוא סיפור אהבה בין גבר לבן ואישה משבט אינדיאני. דודו של אותו גבר בעצם מעודד אותו להיכנס לקשרי נישואין עם אישה אינדיאנית, ואח"כ לגרום למותן של אחיותיה כדי שהוא יוכל להשתלט על רכוש המשפחה האינדיאנית. זהו סרט על קונפליקט בין אהבה לאישה לבין הנאמנות ליצר החמדנות. סרט עדין עם רגשות גועשים מלמטה.

סרט שני הוא סיפור על שורת רציחות ומיתות משונות שפוקדות את אותו שבט אליו שייכת הכלה של אותו גבר. החקירה בקשר למי ולמה מתרחשים מעשי הרצח האלו, תפיסת החשודים, משפט, וגזרי דין.

זה ברור שמרטין סקורסזה מעדיף לספר את הסיפור הראשון. מבחינת סגנון הוא מאריך מאוד את היריעה, נוקט בקצב איטי, כזה שנכנס מתחת לעור, מעסה את האהבה הזאת לתוך הנשמה. הקצב הזה באמת נוגע ללב. במיוחד מפתיעה כאן לטובה לילי גלדסטון בתפקיד אהובתו של הגיבור. היא משחקת אישה חכמה שעיניה מתעוורות מאהבה, והיא לא רואה את האסון מגיע עד לסף דלתה במטרה להרוג אותה, עד לרגע האחרון שבו היא אולי תתפכח. עבודת הגוף של גלדסטון, היציבה שלה מול דיקפריו, כאישה עדינה ואוהבת, אבל גם כאישה חכמה שיודעת דבר או שניים על העולם, שמאבדת את דעתה בעקבות אהבה, ואולי אח"כ תדע בכל זאת למצוא רמז אחרון לאמת בין ענני האהבה שאולי כבר מתפוגגת – גלדסטון עושה עבודה יפהפייה ומרגשת, גם אם יש בסרט הזה בטן דרמטית גדולה מדי שבה היא נדרשת בעיקר לשכב במיטה ולהיאנק מכאב.

דמותו של די קפריו יותר בעייתית כאן. הוא בעיקר מתואר כאן כאדם חלש אופי, קל להשפעה. מצד אחד, הוא באמת מאוהב באישה הזאת, אבל ההשפעה של דה נירו עליו גדולה מדי, והוא עושה כל מה שהוא אומר לו (כמעט. אני חושב שאין אדם בעולם שלא יעשה מה שדה נירו יגיד לו). די קפריו לא באמת בנוי לגלם גבר חלש אופי. זה לא עובר אלי באולם כמשהו שאני יכול להאמין לו. ועם זאת, הסצנות המשותפות לו ולרוברט דה נירו (ויש הרבה כאלו) הן תענוג לעין ולנפש. הן כתובות ומשוחקות כדרמה קלילה (ומדי פעם יש בהן חזרה על טקסטים, כאילו בכוונה, אולי לצורך אפקט הומוריסטי. אותי זה שעשע), וזה עובד כי מדובר בדוד ואחיין, באיש החזק בעיירה שעושה הכול באסרטיביות תקיפה המשולבת בחיוך כמעט שטני. דה נירו מדויק מאוד בתפקיד הזה, והטקסטים שבפיו הם כמעט מנגינה ערבה.

עלילת החקירה של הרציחות זקוקה לקצב הרבה יותר מהיר, אבל הסרט הזה לאה ואיטי. כבר בתחילת הסרט יש סיקוונס קצר המאגד כמה וכמה מיתות, והערה שחוזרת – לא נפתחה חקירה על אף אחת מהמיתות האלו. אנחנו חוזרים אל שרשרת המיתות הרבה זמן לאחר מכן. בכלל, עניין הרציחות והחקירה מטופטף אל תוך עלילת האהבה הזאת במרחקים גדולים מדי מכדי שבאמת תהיה לו השפעה דרמטית. יש רגע שבו השבט האינדיאני מתכנס ומחליט לשלוח נציג לשלטון המרכזי בוושינגטון כדי שהם ישלחו מישהו רשמי לצורך קידום חקירה רצינית. לוקח יותר משעתיים של סרט עד שמגיע נציג של האף.בי.איי כדי באמת להריץ את עניין החקירה. זהו גם השלב שבו החלק הזה לוקח את הבמה המרכזית, ועניין האהבה עובר לרקע (גם ככה האישה בעיקר שוכבת חולה בבית ולא עושה הרבה).הערת צד לכל העניין הזה היא חדוות הבימוי של סקורסזה. האיש חגג החודש 81, אבל הוא מביים בהתלהבות של סטודנט לקולנוע. כבר בהתחלה הוא מביים רגעים שנראה כאילו לקוחים מסרט אילם, אבל הוא מלווה את אותם רגעים עם מוסיקה לא אופיינית לז'אנר האילם. יש לא מעט שחקנים אורחים הקופצים להופעות קצרות ונעים לגלות אותם במהלך הסרט, ויש אפילו תסכית רדיו לקראת הסוף עם אורח מיוחד לסיום עם רגע נפלא של דמעה בעין. יש מוסיקה שקטה שבאה מלמטה, מנסה כל הזמן להזהיר מההולך לבוא (ולפעמים הוא אכן בא).

סקורסזה מביים בהתלהבות ומביא רעיונות קולנועיים נהדרים. רק שהקצב האיטי של "רוצחי פרח הירח" הולך כנגד ההתלהבות הזאת. יש כאן כאילו רצון להכניס קצב לסרט, ובאותה נשימה ללכת עם סיפור האהבה הרגוע כדי להגיע לרגע האחרון שבו גיבור הסרט יצטרך לבחור את הנאמנות שלו – לאהבה לאשתו או לדודו מתוך קונפליקט פנימי ולא בעזרת לונה פארק קולנועי. משהו בקצב של הסרט הארוך מדי הזה הולך נגד הדרמה שבו ונגד ההתלהבות שבעצם העשייה.

יש ב"רוצחי פרח הירח" הרבה דברים יפים, אבל לא הכול עובד כאן.

איתן ווייץ

ניתן ליצור איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il