הקומדיות הרומנטיות היו בשיא הפופולריות שלהן - ואולי גם בשיא האיכות שלהן - בשנות התשעים ובשנות האלפיים המוקדמות. רבים מהסרטים הכי טובים וזכורים של הז'אנר יצאו באותה התקופה. אבל מאז, נראה שהפוקוס של הוליווד עבר לז'אנרים אחרים: בשנים האחרונות הסרטים המתוקצבים, המדוברים והנוצצים ביותר הם סרטים מסוג ביופיק, סרטי פעולה, דרמות כבדות או עיבודי לייב אקשן של דיסני; כמעט ולא מגיעות למסכים קומדיות רומנטיות שהן מושקעות, מלוהקות ומקודמות באותה הרמה, ואם הן כן מגיעות אז זה לנטפליקס (כמו "איזה אנשים" או "אצלך או אצלי", שנחתו בענקית הסטרימינג במהלך שנת 2023 וקיבלו ביקורות פושרות) - אבל לא למסך הגדול.
אולי בגלל זה - בעצם, בטוח בגלל זה - הבאזז סביב הסרט החדש "רק לא אתה" הוא כל כך משמעותי. מדובר בקומדיה רומנטית ביי-דה-בוק, שמצולמת בלוקיישנים מנקרי עיניים ושמככבים בה לא מעט שמות גדולים: החל מסידני סוויני (כוכבת "אופוריה" ו"הלוטוס הלבן" ואחת השחקניות הכי חמות של הרגע) ועד דרמוט מלרוני (שבעצמו היה כוכב קומדיות רומנטיות עוד בתור הזהב שלהן וכיכב, בין השאר, ב"החתונה של החבר שלי" עם ג'וליה רוברטס). ולא רק זה - כמו סרט "אמיתי" ו"ראוי", "רק לא אתה" אפילו מוצג בבתי הקולנוע.
וכאילו שאלה לא נתוני פתיחה מרשימים ומסקרנים מספיק, ההייפ של הסרט רק גבר בגלל עניין נוסף: הכימיה המחשמלת בין השחקנים הראשיים, סוויני וגלן פאוול ("הבוס שלי בדייט"), שהשתקפה לצופים הפוטנציאליים הנלהבים באינספור ריאיונות משותפים של השניים. לא ברור אם הפלרטוט האינטנסיבי שלהם אותנטי לגמרי (כאן צריך להזכיר שסוויני למעשה מאורסת) או שמא מדובר בתעלול יח"צ לא מתוחכם במיוחד (בכל זאת, משווקים כאן קומדיה רומנטית), אבל זה בכלל לא משנה - כי זה קלירלי עובד. אתרי הרכילות מלאים באזכורים של האולי-רומן-אולי-לא בין השניים, הגולשים ברשתות החברתיות מתאבססים על כל מחווה וכל ניואנס. בהתחשב בכל זה, ברור למה כולם כל כך היו להוטים לצפות ב"רק לא אתה" (ואכן, בינתיים הוא מרוויח יפה בקופות). אבל האם הסרט עצמו מרגש כמו ההכנה אליו?
"רק לא אתה" נפתח, איך לא, במיט-קיוט נוטף קיטש ומאולץ. בן (פאוול) מציל את בי (סוויני) מסיטואציה מביכה בבית הקפה, ומשם הם ממשיכים לדייט חלומי וממושך, שכולל את כל הסיקוונסים הדביקים שאתם רק יכולים לדמיין. אבל בבוקר שאחרי מגיעה אי ההבנה שתשבש את הכל, שהיא הלחם והחמאה של הקומדיה הרומנטית (אבל בוצעה בסרט הספציפי הזה באופן די צולע): לונג סטורי שורט, כל אחד מהם חשב שעבור השני האירוע הזה היה בסך הכל סטוץ חסר משמעות, וכך הקשר ביניהם ניתק.
משם והלאה, הסרט ממשיך להעמיס עלינו קלישאות בקצב מסחרר. האינטראקציה הבאה של בי ובן מגיעה אחרי שכבר עבר זמן מה. חברת הילדות של בן נמצאת בתחילתה של מערכת יחסים עם אחותה של בי, וכך קורה שהשניים נפגשים בבר, וכמובן מטיחים עלבונות זה בזו. עוד פאסט פורוורד, בי ובן נתקלים זה בזו על המטוס לאוסטרליה, בדרך לחתונה של האחות והחברה. הם מתעבים זה את זו (ובעצם פשוט נמשכים זה לזו) ועכשיו הם נאלצים לבלות את כל סופ"ש החתונה כשהם מתגוררים באותה הווילה, והמתח ביניהם מבעבע. זוהי עוד תבנית קלאסית ומשומשת של הז'אנר: היריבים שיבינו בהמשך שהם רוצים האחד את השנייה.
וכאילו ש"רק לא אתה" צריך לשלב *עוד* נוסחה רום-קומית בתסריט שלו (רמז - הוא לא): לסופ"ש החתונה מגיעים גם שני האקסים של הגיבורים: מרגרט המגניבה והיפה, שהותירה את בן שבור לב, וג'ונתן (דארן ברנט מ"אמת או חובה") - הארוס של בי לשעבר, איש בלתי מזיק ובערך הגבר היחיד שהיא אי פעם הייתה איתו בזוגיות. בן רוצה לגרום למרגרט לקנא, בי רוצה שההורים שלה יפסיקו לנג'ס לה על יונתן, והם מבינים שיש פתרון שישרת את האינטרסים של שניהם בו זמנית: להעמיד פנים שהם ביחד. משם, אתם כבר יכולים לנחש לאן זה ילך.
"רק לא אתה" הוא בסך הכל סרט מהנה, והוא אפילו מצחיק - אבל לעיתים קרובות צוחקים עליו ולא איתו. יש כמה סצנות קומיות בסרט שהן באמת מוצלחות (כמו סצנת העוגיה במטוס או סצנת הקואלה), וגם כמה דמויות משנה מטופשות שגונבות את ההצגה (כמו הדמויות של גטה, ג'ו דיווידסון ובריאן בראון) - אבל רוב הזמן, "רק לא אתה" משעשע בקטע של מעורר קרינג'. אין בעיה עקרונית עם נוסחאות הקומדיה הרומנטית - סרטים מעולים כבר נוצרו בעזרתן - אבל כדי שהן יעבדו (על אחת כמה וכמה ב-2024) צריך לתת להן איזה טוויסט, או לפחות להלביש אותן על דמויות ממגנטות (עוד על זה בהמשך). ותכלס, האישיו של "רק לא אתה" הוא גם החמדנות שלו. יש כל מיני "תת סוגים" של קומדיות רומנטיות, והסרט הזה החליט לנסות להיות כולם בו בזמן, לסמן כל וי ברשימה; כאמור - "אי ההבנה", "מאויבים לאוהבים", "מעמידים פני זוג". תפסת מרובה, לא תפסת.
ורגע על סידני סוויני וגלן פאוול. הכימיה ביניהם אכן עובדת, אבל היא לא מספיקה כדי להציל תסריט שהוא א. לא מספיק חזק או מקורי ו-ב. פשוט לא ממש מתאים להם. סידני סוויני היא שחקנית מעולה, אבל היא גילמה עד כה דמויות "מיוסרות" ו"סקסיות" יותר; גם בגלל התדמית שלה (כאישה "לא אנושית" ומעוררת קנאה) וגם בגלל היכולות הקומיות הלא-מספיק-מפותחות שלה, היא לא כל כך עוברת בתור הגיבורה המגושמת והמקסימה שהיא אמורה להיות. פאוול נכנס לדמות שלו באופן טבעי קצת יותר, ועדיין נשאלת השאלה - האם סוויני ופאוול, שחלק בלתי מבוטל מהמותג שלהם זה המראה החיצוני המושלם שלהם, הם השחקנים הנכונים כאן? אולי הסרט היה משכנע יותר אם היו מככבים בו שחקנים פחות "מהממים", או לפחות כאלה שהם קצת יותר מעוררי הזדהות?
חשוב לומר - כל זה לא נאמר מתוך זלזול בכישורי המשחק של השניים, אלא מתוך תסכול מאידאל היופי שהתעשייה טורחת כל כך לשמר (כן, גם היום). מה גם שניכר ש"רק לא אתה" לא מתבייש להרוויח מה"נכסים" האלה שיש לו, והוא סוחט את הלימון הזה עד הסוף. כלומר, הוא מפשיט את הכוכבים שלו בכל הזדמנות שרק אפשר - גם כשהעירום לא באמת נובע מהסיפור, גם כשהוא מנוגד לאישיות של הדמויות (כשקאסי מ"אופוריה" לובשת מחשופים זה הולם את אפיון הדמות שלה, אבל כשבי לובשת את אותם מחשופים זה פשוט לא אמין).
עם כל מה שהוא מציע על הנייר, "רק לא אתה" אמור היה להיות הקומדיה הרומנטית הגדולה של השנה, ואפילו, בתקווה, לעזור לרומם את הז'אנר - אבל כל המרכיבים שלו משתלבים יחד לכדי סרט נחמד אך לא יותר מבינוני.