יש מכות: הסרט על משפחת ואן אריק לא יביא להם את הניצחון

יותר משזה סרט על התאבקות, "המתאבקים" הוא סרט על שתי משפחות – האחת מוחצת את בניה בצבת ברזל (כשמו של הסרט באנגלית), השנייה מחבקת ומעניקה תמיכה לניצוֹל מהמשפחה הראשונה. הסרט מגולל את סיפורה של משפחת ואן אריק, מינוס בן אחד שהתאבד, שהבמאי החליט שהסיפור שלו הוא טרגדיה אחת יותר מדי. מספרים לי שבשנות ה-80 המשפחה הטקסנית היתה מאוד מפורסמת בישראל בגלל תוכנית היאבקות ששודרה בערוץ המזרח התיכון, וב-1985 הם אף הגיעו לכאן לסיבוב הופעות. לרגל יציאת הסרט בארץ, קווין ואן אריק ושניים מבניו, שהמשיכו בדרכו, אף הגיעו לבכורה ולמפגש מעריצים בדיזנגוף סנטר. והמעריצים הגיעו בהמוניהם.

>> משפחה הורגת: 25 דברים שכולם כבר צריכים לדעת על "הסופרנוס"

דרמות ספורט, בהן אלה הביוגרפיות, לרוב מספרות על העבודה הקשה שהובילה לניצחון המיוחל. "המתאבקים" מספר לנו בשלב די מוקדם – בדיאלוג בין קווין לבין אשתו העתידית – שאף שהמופע בזירה לא לגמרי מזויף (המכות והנפילות באמת כואבות), התארים המיוחלים בהאבקות הם סוג של מבחן פופולאריות, ולאו דווקא הישג ספורטיבי. בהתאם, האירועים בזירה מייצרים דאגה לשלומם של המתחרים, אך אינם בונים מתח או חדוות ניצחון. הניצחון היחיד של קווין הוא טכני, כשהמתחרה שלו נפסל (בהמשך הוא עצמו ייפסל באופן דומה). בסצנה שבה קווין מתאמן לבד, הזירה אף נדמית לתא כלא שהוא מנסה לפרוץ מתוכו.

"מרתה מייסי מיי מרלין", הסרט שפרסם את שמו של הבמאי/תסריטאי שון דרקין ב-2011, מתבונן בנסיונות ההסתגלות של צעירה שברחה מכת מתעללת. מבחינות רבות גם "המתאבקים" הוא כזה, בספרו על משפחה שמתנהלת כמו כת, עם אבא/גורו כריזמטי. פריץ (הולט מקאלני מ"מיינד האנטר") היה מתאבק שלא זכה להצלחה מספקת מבחינתו (לפי ויקיפדיה הוא דווקא היה אלוף העולם שלוש פעמים), ולכן הוא דוחף את ארבעת בניו לזירה במטרה שישיגו את ההישגים שחמקו ממנו.

הוא מאמן אותם ומלמד אותם את "טופר הברזל" – מהלך ההכנעה האימתני שהסרט מעניק לו משמעות סמלית. וכולם ממושמעים ועושים מה שאבא אומר, אפילו מייק הצעיר (סטנלי סימונס) שרצה להיות מוזיקאי. אבא פריץ מדרג את בניו לפי אהדתו אליהם, וכשהוא מחליט שדיוויד (הריס דיקינסון מ"משולש העצבות") יעקוף את אחיו הבכור קווין (זק אפרון) השניים נשמעים להוראתו בלי להתלונן. ארבעת האחים אוהבים מאוד זה את זה, וככל הנראה אין ביניהם שום יריבות, אבל זה לא מספיק בשביל לייצב אותם כאנשים עצמאיים מול אביהם.

קווין מספר בפסקול ש"מאז שהייתי ילד אנשים אמרו שהמשפחה שלי מקוללת", אבל מה שאנחנו רואים בתמונה זה שרוב הטרגדיות שפוקדות את המשפחה הן תוצאה ישירה של השלטון הדרקוני של פריץ, והקושי של בניו להתרחק מהשפעתו ההרסנית. יש גם אימא, בגילומה של מאורה טירני, אבל היא אינה משנה את המאזן המשפחתי. בחלקו השני של הסרט האסונות מגיעים בזה אחר זה, אך דרקין מקפיד להימנע מטון מלודרמתי ומשאיר אותם מחוץ לתמונה.

בבחירתו להתמקד בקאלט המשפחתי, התסריט אינו מרחיב את העיסוק בביזנס של עולם ההיאבקות. וזה מחדד את הבעיה העיקרית בסרט – מבין האחים, רק זק אפרון מקבל הזדמנות לבנות דמות, בעוד דיקינסון, סימונס וג'רמי אלן ווייט ("הדוב") קיבלו לידיהם דמויות חד ממדיות ולא מפותחות. קווין מוצג בתחילה כבחור כבד פה מול המצלמות והקהל, ונדמה שהוא קצת מוגבל. אבל בחברתה של פאם (לילי ג'יימס החיננית) שמתחילה איתו באופן ישיר ביותר, הוא נפתח ומתגלה כבחור נעים ואף נבון, שנתקע. יחד הם מקימים משפחה, ופאם והילדים עוזרים לו להפוך לגבר שלם, שהוא יותר משלוחה של אביו.

אפרון עושה עבודה טובה בעיצוב קווין, ורק תספורת הקסדה והשרירים המנופחים מדי שסידר לעצמו מייצרים צרימה (מה גם שדיקינסון נראה ממש גבעולי לצידו). בניגוד למקובל, קווין המקורי נראה בתמונות מהתקופה הרבה יותר אטרקטיבי מהכוכב ההוליוודי שמגלם אותו. בסך הכל "המתאבקים" עשוי היטב, ומצולם היטב על ידי מתיאס ארדלי ההונגרי ("הבן של שאול"), והדרמה המשפחתית עשויה לדבר גם אל מי שמעולם לא שמעו על הוואן אריקים.
3.5 כוכבים
The Iron Claw בימוי: שון דרקין. עם זק אפרון, הולט מקאלני, לילי ג'יימס, הריס דיקינסון. ארה"ב 2023, 132