מעבר לכל דמיון: זו לא רק סאטירה מצוינת, זו התקפה על תרבות הווק

אחת התמות החוזרות בספרות האמריקאית, ובעיבודיה לקולנוע ולטלוויזיה, היא הסיפור על סופר שפעם מזמן הוציא ספר או שניים שזכו להערכה מסוימת, ועל בסיס זה הוא מלמד בחוג לספרות באוניברסיטה לא יוקרתית כלשהי. תסכולו מהקריירה הלא מפוארת שלו ומהתלמידים הלא מבריקים הופך אותו לאדם ציני וכעוס, ומביא אותו למסלול התנגשות איתם. כך, למשל, מתחילה הסדרה "המזל של האנק" מהשנה שעברה, וכך נפתח גם הסרט "מעשייה אמריקאית" – שניהם עיבודים לספרים. יש רק הבדל מהותי אחד – הסופר/מרצה ב"מעשייה אמריקאית" הוא שחור. העניין הוא שמבחינתו היותו שחור לגמרי לא מהותי, ולא מגדיר אותו כאדם וכאמן. אבל בחברה האמריקאית הפרוגרסיבית של המאה ה-21, שאימצה סוג של גזענות הפוכה, רבים – שחורים ולבנים גם יחד – מתעקשים להזכיר לו שהוא שחור, ושככזה הוא לבן מדי. ועל זה הסרט.

>> אסור להשוות: האם "חולית: חלק 2" יגוייס לגינוי ישראל? כנראה שכן

סצנת הפתיחה המחודדת מבססת את הטון הסאטירי של "מעשייה אמריקאית". הפרופסור ת'לוניוס אליסון, המכונה מונק (קריצה לפסנתרן הג'אז ת'לוניוס מונק), מנסה לדון עם תלמידיו בסיפור של פלאנרי או'קונר מ-1955 – "The Artificial Nigger". תלמידה לבנה מרימה את ידה וקובלת שהיא מרגישה לא נוח עם המלה שכתובה על הלוח (אתם יודעים, זאת שבגללה צונזרו ואף בוטלו לא מעט ספרים קלאסיים, בהם "האקלברי פין" של מארק טוויין). מונק (ג'פרי רייט המעולה) עונה לה שצריך להתייחס אל הסיפור בהקשר של הזמן והמקום שבו נכתב, ושאם הוא למד לחיות עם המלה, גם היא יכולה. אבל התלמידה מתעקשת, וברוח הימים האלה, מי שמוצא את עצמו מורחק מהאוניברסיטה הוא דווקא המורה שלא הקפיד לרצות את הרגישות שלה. התקפה דומה על אידיאולוגיית הווק שנארזה אל תוך מפגש בין מורה לתלמידים, המייצגים דורות שונים של חשיבה, נראתה בשנה שעברה גם ב"טאר – המנצחת". נראה שאפשר לצפות לעוד כאלה בעתיד הקרוב.

מונק חוטף מכה נוספת כשהסוכן שלו ארתור (ג'ון אורטיז המצוין) מספר לו שכתב היד האחרון שלו – מעין גרסה מודרנית של טרגדיה יוונית – נדחה על ידי ההוצאה משום שאינו נתפס כ"מספיק שחור". בכנס ספרותי בבוסטון מונק חוזה בהתלהבות שמעוררת סופרת שחורה (איסה ריי בהופעה שנונה) שכתבה ספר בשם "We's Lives In Da Ghetto", אף שהיא עצמה לא גדלה בגטו והיא מתבטאת בשפה שונה מאוד מזו שבה בחרה לכתוב את הספר. זה מטריף אותו, ובפרץ של זעם על הגזענות ההפוכה שהשתלטה גם על הוצאות הספרים, הוא כותב סיפור שכולו קלישאות שחורות – אלימות, קראק, ראפרים, אבות נוטשים, סלנג כבד – חותם בשם בדוי ושולח אותו לסוכן שלו. מה שנועד מבחינתו לשמש כהתרסה עוקצנית נגד הצביעות של העולם הספרותי משיג את התוצאה ההפוכה – האלטר-איד שמונק המציא לעצמו הופך להצלחה כבירה. הנרטיב הסאטירי הולך ומתנפח לממדים אבסורדיים, ומצחיקים מאוד, אך לגמרי משכנעים בעידן שבו סטודנטים אמריקאים מריעים לאנשי החמאס ותולשים תמונות של חטופים מהקירות.

אבל עלילות סאטיריות, מושחזות ככל שיהיו, מתקשות להחזיק סרטים שלמים. בתבונתו "מעשייה אמריקאית" משלב את הקו העלילתי הנ"ל בדרמה משפחתית חפה מדמויות קריקטוריות, שבאמצעותה אנחנו מתוודעים לצדדים נוספים באישיותו של מונק. יש לו אימא דמנטית שהוא נדרש לטפל בה, אחות רופאה (טרייסי אליס רוס מ"שחור-כזה"), אח מנתח פלסטי (סטרלינג קיי. בראון מ"החיים עצמם") שרק בגיל ארבעים פלוס יצא מהארון, עוזרת בית טובת לב, וזיכרונות מאבא שירה לעצמו כדור בראש. במהלך שהותו בבוסטון מונק מתוודע לעורכת דין (אריקה אלכסנדר המקסימה) ומתפתח ביניהם רומן נעים. אבל לאף אחד ממקורביו מונק לא מספר מאיפה יש לו פתאום כסף לשים את אימא בבית אבות – רק הסוכן שלו שותף לסוד. וכך שני הרבדים של הסרט משולבים היטב זה בזה, אך כמעט אינם נפגשים.

"מעשייה אמריקאית" הוא סרטו הראשון כתסריטאי וכבמאי של קורד ג'פרסון, שעד כה כתב לסדרות בולטות כמו "המקום הטוב" ו"השומרים". ג'פרסון מתגלה ככותב מחונן של דיאלוגים, שמייצרים אפיון מיידי של הדמויות – גם אלה המשתייכות לעלילה הסאטירית (סופרים, מו"לים, יחצ"נים ומפיקי סרטים), וגם אלה שמתנהלות ברובד הדרמתי של הסרט. כבמאי, אחת הבחירות הכי מוצלחות שלו היתה הבחירה בג'פרי רייט לתפקיד הראשי. זה לא חדש שרייט הוא שחקן נפלא, אבל לרוב הוא נאלץ להסתפק בתפקידי משנה, כמו ג'ים גורדון ב"באטמן" האחרון, ופליקס לייטר בשלושה מסרטי ג'יימס בונד. כמונק הוא מגיש הופעה פקחית וגם חכמה במה שאולי ייזכר כתפקיד חייו, והוא זכה על כך במועמדות ראשונה לאוסקר. "מעשייה אמריקאית" מועמד לארבעה אוסקרים נוספים – לסרט, לתסריט, למוזיקה (שהלחינה לורה קרפמן), ולסטרלינג קיי. בראון. רק המועמדות האחרונה לא לגמרי מוצדקת – יש שחקנים טובים יותר מבראון – ואפשר לתהות אם היא תולדה של בדיוק אותה התופעה שהסרט מדבר עליה.
4 כוכבים
American Fiction בימוי: קורד ג'פרסון. עם ג'פרי רייט, ג'ון אורטיז, סטרלינג קיי. בראון, איסה ריי, אדם ברודי. ארה"ב 2023, 117 דק'