"מאדאם ווב" הוא סרט שהמבקרים אהבו הרבה פחות מ"מורביוס", סרט שגם הכוכבות הראשיות שלו מסרבות לצפות בו או כך לפחות סיפרו בראיונות לקידום הסרט. זהו סרט שגרם לדקוטה ג'ונסון לפטר את הסוכנת שלה רק בגלל שזו לחצה עליה לקבל את התפקיד הראשי. הפקה בתקציב של 80 מיליון דולר ששכרה את הבמאית מאחורי הפיילוט הכושל של "משחקי הכס" וארבעה תסריטאים שסירבו לקרוא או לצפות בכל דבר שקשור לדמות המקורית הנושאת את שם הסרט. התוצאה היא הפארודיה המושלמת והלא מכוונת על סרטי קומיקס ו\או קומדיות אימה.אנחנו פותחים את הסרט בפרו של שנות ה-70. המדענית קונסטנס ווב יוצאת לשם בעקבות שמועה על עכביש בעל תכונות מופלאות. הכל משתנה כאשר יחזקאל, עוזרה האכזר של קונסטנס, חוטף את העכביש ומוביל למותה. רגע לפני מותה היא יולדת את גיבורת הסרט - קסנדרה ווב. אחד מבני השבט מרחם על קונסטנס ומעניק לבתה עכביש. אבל העכביש הזה לא נותן לקונסטנס את היכולת לטפס על קירות, אלא לחזות עתידות. קאט לשנת 2003, קסנדרה היא צעירה בודדה שעובדת כנהגת אמבולנסים ואחרי שכמעט ומוצאת את מותה, הכוחות שלה מופעלים. ווב מגלה שיש לה יכולות חיזוי עתידות, אך העתיד שלה תמיד מוקף במוות וכישלונות.
פרסומת
לאחר מכן אנו עוברים לאותו יחזקאל - עתה מזדקן ומפחד מן המוות ומחיזיון על שלוש ספיידר-וומניות. הוא עוטה על עצמו חליפת ספיידרמן שחורה ונכנס למרדף אובססיבי בעקבות אותן שלוש בנות בטרם יקבלו את הכוחות שלהן. אך אותן ספיידר-וומניות הן כעת טינאייג'ריות בודדות, כמעט כמו קסנדרה, וחסרות אחריות. שלוש הבנות - איזבלה מרסד (הוקגירל העתידית ב"סופרמן: המורשת") בתור אניה קוראזון, סלסט אוקונור ("פריקי") בתור מאטי פרנקלין וסידני סוויני בתפקיד ג'וליה קורנוול (שביקום אחר הייתה צריכה להוביל את הסרט) - נפגשות באופן אקראי לחלוטין באותו תא רכבת ביחד עם קסנדרה.חיזיון נוסף עולה במוחה של קסנדרה. אדם נכנס לקרון, תופס בכל אחת מהבנות וחונק אותה למוות. יש לקסנדרה מספר דקות לשכנע את תלמידות התיכון שהיא איננה משוגעת ולגרש אותן מהרכבת. הבנות משוכנעות שקסנדרה חוטפת אותן, כך גם המשטרה. במקום זאת, היא דורשת לדעת היכן נמצאים ההורים של השלישייה ולזרוק אותן אי שם. אך לאף אחת מהבנות אין משפחה במובן הנורמלי של המילה. כאן הגענו לדמות הראשית בסרט הזה - משפחה ואחווה. קסנדרה מתחילה להיפתח לבנות ומשמשת כמעין אימא מאמצת, לחוצה וצווחנית.
האתגר של גיבורות הסרט הוא לא לשרוד אלא למצוא דרך לשתף פעולה, כמו משפחה. בחזית הבימוי, סי ג'יי קלרקסון עושה עבודה לא רעה. המצלמה תמיד נעה והאקשן, על אף דלות התקציב, רץ בקצב הנכון. הבמאית, שביימה בעבר את הסדרה הכושלת של נטפליקס - "המגנים", מנסה להוציא את התסריט משהו שהוא לא מותחן אקשן רציני שמשאיר את הצופים דבוקים לכיסא. אם היא הייתה מקבלת כל תסריט אחר, הסרט היה יכול לעבוד, אך דווקא הניגודיות בין המחויבות של קלרקסון לאווירה הקודרת לתסריט הקאמפי הופכים את הפרודיה הזו לכל כך "מוצלחת".ישנם עוד דברים שתורמים לפרודיה הלא מכוונת. הדבר הראשון הוא המחויבות של מפיקי הסרט לדמויות סטריאוטיפיות. מאטי פרנקלין היא הילדה המרדנית שבסופו של דבר מתגלה כרגישה ביותר, ג'וליה קורנוול היא החנונית שהופכת ליפה ואניה קוראזון היא פשוט המקסיקנית. ההפקה הלבישה את כל אחת מהשחקניות בבגדים התואמים את הדמות שלה, דרשה מכל אחת מהשחקניות להתנהג כמו הסטריאוטיפ של אותה דמות, להידבק לאישיות כל כך מוקצנת עד כדי כך שהשחקניות עצמן נבלעות בתוכה. אתם כבר לא תזהו את סידני סוויני, היפהפייה מ"אופוריה" שידועה בכריזמה שהיא משדרת, תחת עיניה החיוורות של ג'וליה.דבר שני שתורם לפרודיה הוא המחויבות של 'סוני' להכניס שורה אינסופית של אזכורים והופעות קמע חסרי תכלית: הדוד בן והאם מארי למשפחת פארקר, האזכור לאב ריצ'ארד. תלבושת הספיידרמן המוזרה של השבט בפרו. על כולן מתעלה הגימיק של "עם אחריות גדולה מגיע כוח גדול". דבר שלישי הוא שורת תקלות. הסאונד של טהר רחים לא מסונכרן עם שפתיו ויזואלית, הוכחה שהדיאלוג שוכתב והוקלט מחדש בתום הצילומים. האמיצים שיילכו לקולנוע גם יראו לא מעט פיקסלים לא מכוונים, בום בפריים ושימוש מחדש בשוטים מספיידרמנים קודמים.
אפשר לומר שליצור סרט על דמות שולית בחייו הארוכים של איש העכביש היה ניסיון מיותר מלכתחילה, אך עם הצוות, הליהוק והתקציב הנכון היה עוד אפשרי לעשות איתה צדק. בסופו של דבר, התוצאה הסופית לא ראויה להיקרא סרט קומיקס או סרט רציני, אך עם הגישה הנכונה היא יותר ממתאימה להיות פרודיה על הז'אנר. בסופו של דבר, הסרט משמש כמסמר אחרון ביקום הקולנועי של 'סוני'.