(שם הסרט במקור: Dumb Money)

יש הרבה דברים שאני לא מבין בעולם הזה. למשל, פוליטיקה, או מניות, או כלכלה. אני חושב שאני כן מבין אנשים. אני מתעניין בסיפורים על אנשים שמתעניינים בנושאים שאני לא מבין בהם (מניות, פוליטיקה, כלכלה). אז גם אם אני מפספס פרטים, אני מבין את ההשפעה של אותם נושאים מסובכים על החיים של אנשים, ואת זה אני לוקח ללב.

קרייג גילספי עשה לפני כמה שנים סרט על סיפור אמיתי שקרה לאחת, טוניה הארדינג. הסרט הנהדר ההוא, "אני, טוניה", הראה במאי עם כשרון מתפרץ ומחשבה מקורית. "כסף טיפש" הוא סרט הרבה פחות טוב. עדיין יש בו את הכישרון, אבל נדמה לי שגילספי פחות מאמין בעצמו, ויותר רוצה להיות אדם מק'קיי, הבמאי שעשה את "מכונת הכסף" (שבמקור נקרא "The Big Short"). עריכה מהירה, אינספור פרטי מידע נזרקים אל עבר הצופה בשלל אפשרויות, קווי סיפור מרובים, אווירה הומוריסטית קלילה – כל מה שמק'קיי עשה כמה וכמה פעמים בעשור האחרון, גילספי מנסה גם. אני לא מאוד אהבתי את מה שמק'קיי עשה, ואת מה שגילספי עושה כחקיין לא מאוד מוצלח אני אוהב פחות.צריך לומר שהמסר של הסרט מובן כבר אחרי כרבע שעה: העשירים דופקים את העניים. שוב ושוב ושוב. מכאן גם שם הסרט: משקיעים פרטיים במניות, כאלו שהם לא חברות גדולות, ולא אנליסטים מיומנים, הם "כסף טיפש". ככה מתייחסים אליהם. והעשירים עושים כל מיני תרגילים על כסף של אנשים שהם לא רואים ולא מכירים ובכלל לא אכפת להם שאלו הם החסכונות האחרונים שלהם.

זה המסר של הסרט. והוא נדפק בראש של הצופה עם פטיש 5 קילו לאורך שעה ו-45 דקות. כי גילספי חוטא בריבוי דמויות מבלי באמת לפתח את הסיפורים של כל דמות ודמות. אחות בבית חולים, למשל. או שתי סטודנטיות. כל אחד משקיע בבורסה. ככה זה. בסביבה שלי בתל אביב אני לא מכיר אף אחד שמשקיע בבורסה, בטח לא כזה שמדבר על זה כאילו זה כדורגל פופולרי. לפי "כסף טיפש", נדמה שכולם יודעים ומכירים את העניין הזה של הבורסה, אבל חלק מהם עשירים, וחלק מהם עובדים קשה בעבודות דחק, מחפשים להתעשר בקלות (ומשקיעים "כסף טיפש").

למזלו של הסרט הזה, יש כאן איכות טכנית מניחה את הדעת, ובעיקר שני שחקנים שמחזיקים את הסרט בחיים: פול דאנו, שכבר הוכיח את עצמו אינספור פעמים, כאן משחק את האדם הפשוט כנגד כל העשירים המתנשאים, והוא יודע לתת לדמות הזאת רוח אנושית, פשטות, וכוונה אמיתית של איש מהיישוב. בתפקיד בת זוגו, שיילין וודלי נהדרת כאישה תומכת ואוהבת שנמצאת שם בשבילו (יש לה תפקיד קטן, אבל היא מצוינת גם בזה. כמו ב"פרארי", גם כאן היא זורחת בתפקיד משנה).

ומכיוון שמדובר בשתי דמויות ראשיות בים של הרבה דמויות לא מאוד מעניינות (אחיו, האנשים העשירים מוול-סטריט, עוד שני חבר'ה שמקימים חברה שמאפשרת לסחור במניות באופן פרטי: הסרט הזה עמוס מדי בדמויות ולא מאוד מפתח את הסיפורים שלהן), הסיפור של האיש הפשוט ובת זוגו, הפשטות שלהם כן מחזיקה את העניין שלי בסרט (כמו גם את השאלה – מתי האיש הפשוט מתחיל לאבד את דעתו ולהפוך לוואנאבי עשיר למרות שהוא לא – במקרה של הדמות הראשית זה לא קורה, למרות שברגע מכריע הוא לובש חליפה, לבוש לא אופייני לאיש פשוט).

"כסף טיפש" הוא בסך הכול סרט מהנה למרות החסרונות הרבים והניכרים שבו. העיקרון שלו ברור ומובן כבר מהתחלה, ובכל זאת, התזזיתיות שלו כן מצליחה להשאיר אותי בעניין, ובעיקר שני השחקנים הראשיים כאן משאירים את הלב שלי בסיפור. קרייג גילספי הוא במאי כשרוני. הוא הוכיח את זה בעבר. אני מציע שיחזור להיות גילספי ויפסיק לנסות לחקות אחרים. בינתיים, "כסף טיפש" בקולנוע הוא סרט חביב אבל זניח ונשכח.

איתן ווייץ

ניתן ליצור איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il