מתוך איירון מן 2.
הנה גיבור הפח חוזר ב"איירון מן 2", סרט המשך חביב, אך הרבה פחות טוב ומעניין מקודמו. רוברט דאוני ג'וניור שוב מציל את הסרט ובניגוד לאכזבתי הרבה ממנו ב"שרלוק הולמס", כאן הוא שוב חוזר להיות נער המסיבות השובב והכייפי. גם הפעם הצליחו להביא אפקטים נהדרים והרבה אקשן למסך, אבל יש תחושה שלתסריטאים היה פחות כח להשקיע בעלילה, ובכלל דמותו של דאוני ג'וניור מאבדת את הכח המילולי שהיה לה בסרט הראשון מ-2008. סקרלט ג'והנסון היא תוספת נהדרת, שמביאה הרבה גירל פאוואר למסך לעומת גווינת' פאלטרו המשעממת, שהתלוננה לפני צאת הסרט, שתמונתה של ג'והנסון גדולה הרבה יותר משלה בכרזת הסרט – האם פאלטרו היא אנטישמית וקנאית? בסופו של עניין, "איירון מן 2", למרות נקודת המוצא הפחותה שלו כסרט המשך, עדיין מעניק לצופה ספקטקל של שעתיים שלא סובלים ממנו יותר מדי.
הבמאי ג'ון פאבריו שומר על המומנטום ובמגבלות הז'אנר וגיבור-העל "איירון מן" עצמו – שמעולם לא שבה את ליבם של אנשי הקומיקס (אני מאנשי הבאטמן בעצמי) – הצליח ב-2008 להפיח רוח חיים חדשה בגיבור, וכבר עם יציאת הסרט דאז עלה לדיון נושא סרט ההמשך ב-2010. כמובן שכאשר מדובר בגיבורי-על, סרטי ההמשך הם מן המתבקש, כיוון שחוברות קומיקס על גיבורי-העל הפופולרים ממשיכות לצאת מדי שנה. ראוי לציין שבניגוד לסאם ריימי שהביא לנו שלושה סרטי "ספיידר-מן" גרועים, ניכר שפאבריו בהחלט הצליח להימנע מיצירת גיבור מגוחך.
בסרט ההמשך אנחנו פוגשים את טוני סטארק (דאוני ג'וניור), הלא הוא "איירון מן", מיד אחרי מסיבת העיתונאים בו חשף המיליארדר את זהותו הסודית. זה מספר חודשים שמצליח סטארק באמצעות יכולותיו הטכניות כ'איירון מן' להשכין מעין שלום מדומה ברחבי העולם. שאיפותיו של איש ממשל אמריקאי מושחת בשם ג'סטין האמר (סאם רוקוול), המנסה ליצור אבטיפוס לחליפת האיירון מן, לצד אנשי סנאט וצבא שרוצים שסטארק יפשוט את מדיו או שיהפוך כפוף לדרישות הממשל בכל הנוגע למשימותיו, מקשות על פועלו של סטארק. במקביל הוא מגלה שליבת החליפה שלו מרעילה אט אט את ליבו והוא לא מוצא חומר חלופי כדי להתמודד עם הבעיה.
רוברט דאוני ג'וניור עם סקרלט ג'והנסון. מתוך איירון מן 2.
בעקבות הידיעה שאין לו יותר מדי זמן מוריש סטארק לפפר פוטס (פאלטרו) את המניות לחברה ליצור נשק שבבעלתו כדי שמישהו ימשיך את דרכו ודרך אביו. סטארק עוד לא יודע שברוסיה הגדולה איוון ונקו (מיקי רורק), רוקח מזימות להשמיד אותו ממניעים של נקמה אישית הנוגעות לאביו שמת לא מכבר. בעזרתה האדיבה של נטשה רומנוף (סקרלט ג'והנסון) וניק פיורי (סמואל ל. ג'קסון הנהדר), סטארק ינסה להדיר צרות מחוץ ומבית. הוא יגלה הפעם שגם גיבור-על לא יכול לפעול לבדו וחברו הטוב ג'יימס "רודי" רודס (דון צ'ידל) נותן לו להבין שברגעים הקשים טוב שיש חברים.
הסרט בהחלט מציע חוויה ויזואלית מרשימה בעיקר בסצינת הסיום ובסצינת קרב הענקים בין דאוני ג'וניור לצ'ידל – כל כך הרבה זכוכיות נשברות הן כיף אדיר. רורק בתפקיד הנבל הוא בהחלט ליהוק מצוין, ושמה של דמותו – איוון – מתקשרת אוטומטית עם דמותו של הצאר הרוסי הידוע לשמצה. סצינת הדיינר של דאוני ג'וניור עם סמואל ל. ג'קסון עושה מחווה לא רעה ל"חבר'ה הטובים" והיא מאד משעשעת בעיקר כשג'והנסון נכנסת ומתגלה כסוכנת חשאית סמויה עם הליכתה הקופצנית שהופכת את השיער המתולתל ההזוי שעשו לה לדמוי הנחשים שעל ראשה של מדוזה המיתולוגית.
אין ספק ש"איירון מן 2" מספק ביקורת ענפה על המירוץ לחימוש האמריקאי שלא נפסק גם בימינו. בניגוד לסרטים אחרים ההתחמשות כאן לא מוצגת כאמצעי להשגת בטחון וגם לא מדובר בהתיימרות ליצג הומאניות אמריקאית לשמר על עולם שלו וטוב יותר, אלא בשימת דגש על כך שמלחמה וכלי נשק הם הדרך האולימטיבית לבנות עסק משגשג. בשורה התחתונה, "איירון מן 2" לא באמת מביא גיבור שאוהבים אותו במלוא מובן המילה כמו גיבור "קיק אס", אולם הוא בהחלט לא מתחבא מאחורי שום אג'נדה מתייפייפת מלבד זו שלו הפרטית. הנרקסיזם של הגיבור הופך אותו לדמות חריגה ונדירה בשמי גיבורי-העל ועל כן יש לסרט – גם אם הוא המשכון – סוג של חן.
דירוג: 
איירון מן 2
ארה"ב, 2010
124 דקות.
הפצה: גלובוס גרופ, החל מה-29.04.2010 בבתי הקולנוע.
בימוי:
ג'ון פאבריו
תסריט:
שחקנים:
רוברט דאוני ג'וניור
סקרלט ג'והנסון
מיקי רורק
דון צ'ידל