פעם ראיתי סרט של בני פרדמן. זה היה "התאבדות". לא אהבתי. כמעט עשור לאחר מכן מגיע סרט חדש של פרדמן: "בית" סרט הרבה הרבה יותר טוב, ועדיין, גם בו יש לא מעט חסרונות.

כי זה אכן סרט מאוד מרשים. לא ציפיתי לפחות. גם "התאבדות" צילם את ירושלים נהדר, אבל באמריקאית. "בית" גם הוא נראה נהדר, גם בו ירושלים מושכת מאוד, אבל הוא כבר הרבה יותר לוקאלי.

ויש בו הרבה על מה לדבר. יותר מדי. זה סרט שבעת ובעונה אחת מרשים מאוד, מרגש לעיתים, ובאותה מידה, נמשך מדי, מתפזר מדי, מאבד פוקוס.

כי הסרט הזה מספר, בעצם, שלושה סיפורים. יש כאן סיפור על פרוטקשן מאפיונרי בעולם החרדי. בחור צעיר פותח חנות בשכונה חרדית, וועד מיוחד של השכונה גובה ממנו כסף כדי שהוא בכלל יוכל לקיים את העסק שלו. ואח"כ דרישות גובי החוב עולות ועולות, והם הופכים אלימים יותר ויותר.

יש גם סיפור על משבר בחיי נישואין. על הגשמה נשית והגשמה גברית. על גבר ואישה שהתחתנו כשהייתה הבנה שהבעל יהיה תלמיד ישיבה חכם, אבל כבר בסצנה הראשונה של הסרט ברור שליבו של הגבר הצעיר אינו בלימודי התורה, והראש שלו חושב על עסקים, מבלי לוותר על עולם התורה. בת זוגו מתעמתת איתו. לא זה מה שהבטחת לי כשהתחתנו. הוא מגשים את עצמו בעסקים, היא מגשימה את עצמה כרעיה, אימא, ומורה, אבל שניהם חיים בעול תורה, והנישואים שלהם סובלים מעליות וירידות בצל ההתלבטויות האלו.

ויש את הדמויות שמסביב – ההורים שלו ושלה, סוכנת סחורה שעוזרת/ מפריעה לבעל העסק החדש, ויש את החבר מפעם שחוזר לחייו של גיבור הסרט. יש הרבה שטח לכסות, והעריכה לא מהדקת את הדרמה. זה היה יכול להיות סרט מתח שמושיב על קצה הכיסא, אבל הקצב איטי מדי. זאת היתה יכולה להיות דרמת יחסים מרתקת, אבל הרגעים בין גבר לאישה באים ברווחים גדולים מדי. וכל השאר מוסיף הרבה צבע ובשר לסרט, ובאותה נשימה מאט אותו.יש כאן ניסיון לנהל דיון רציני בעבודת האל הראויה, האם בלימודים סיזיפיים בישיבה, או בניהול עסק שמספק צרכים של הציבור, אבל נדמה לי שכמו "בחורים טובים", זהו סרט חילוני על העולם הדתי. ועד הפרוטקשן, למשל, הוא הבאד-גייז של הסרט הזה, ללא צבעי ביניים. באותה נשימה מדובר בסרט מרשים מאוד, שלא מסביר את עצמו, כי השחקנים עושים עבודה נהדרת (בעיקר רועי ניק מצוין כאן. 10 שנים עברו מאז שראיתי אותו לראשונה ב"שש פעמים". איך הוא עדיין לא הפך לליאור אשכנזי החדש? הוא מצוין כאן), והכימיה בין בני הזוג מרגשת. ניתן ממש להרגיש שהם בני זוג נשואים זה זמן רב. הם מכירים אחד את השני כל כך טוב, גם באהבה, וגם בויכוחים. אז בשביל מה צריך סצנת אהבה? (בסרט על חרדים, כן?!). השחקנים מצוינים מספיק כדי שאני ארגיש את מה שקורה ביניהם.

"בית" הוא סרט מרתק, מרגש לעיתים, עם משחק מצוין, וצילום יפהפה, אבל הוא מתפזר ליותר מדי כיוונים, מאבד פוקוס, ומסתכל על העולם הדתי הזה ממבט חילוני וחיצוני שקצת מרחיק אותי מהמתרחש למרות כל הכוונות הטובות שיש כאן. סרט מעניין מאוד, אבל עדיין לא שלם מספיק.

איתן ווייץ

ניתן ליצור איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il