לא רק נוסטלגיה: "אקס-מן 97'" היא הפתעת השנה של דיסני ומארוול

אני מרגיש שלא דיברתי על "אקס-מן" המון זמן, וזה קורה בעיקר כי די נמאס לי להמתין שקווין פייגין יואיל בטובו לתת את הקיו ויכניס אותם ל-MCU. זה הפך להיות משחק כזה שבו יש רמזים או הופעות מסוימות ואתה אומר לעצמך: "אה! הנה, עכשיו הם ייכנסו סוף סוף ליקום הקולנועי!", אבל מתאכזב מיד כשהם הופכים להיות דמויות לא רלוונטיות בכלל או פשוט הופכים לספגטי. כמה אפשר להתאכזב שוב ושוב? לפחות עוד פעם.

>> נקניקיית האהבה: גיבורי העל עם הכוחות הכי משונים בתולדות הז'אנר

כי הפעם, לראשונה מזה כמה שנים טובות, אנחנו מקבלים תוכן של אקס-מן מדיסני, ולמרות שהוא אינו גרסת לייב אקשן לצד דמויות כמו האלק ות'ור, אולי זה עדיף. מה שקיבלנו עכשיו זה את הגרסה הטובה ביותר של אקס-מן – המוטנטים המצוירים משנות התשעים שאנחנו כל כך אוהבים.

בימים בהם ערוץ פוקס קידס היה קיים, קצת לפני שהפך לערוץ ג'טיקס, היה קשה מאד לחמוק מהשידורים של סדרת האנימציה "אקס-מן", סדרה שאם מסתכלים עליה כיום, הקו העלילתי שלה מזכיר אופרת סבון שעוסקת בגיבורי על. למרות הקווים העלילתיים הגרנדיוזים והמפותלים, הסדרה עסקה בנושאים מורכבים כמו גזענות ודעות קדומות, נושאים שהופיעו רבות בגרסת הקומיקס של "אקס-מן". סדרת ההמשך החדשה, "אקס-מן 97'" עושה בדיוק את זה, רק טיפה יותר בוגרת. 

הסדרה ממשיכה למעשה את הסדרה המקורית באופן ישיר: בסיום הסדרה בניינטיז מת פרופסור אקסבייר, המנהיג המיתולוגי של האקס-מן. נקודת הפתיחה מציגה לנו עולם מוכר למדי: המוטנטים הם עדיין מיעוט נרדף, גם אם אין רובוטים ענקיים שרודפים אחריהם, וולברין עדיין מאוהב בג'ין גריי שמאוהבת בסייקלופס, ויש גם את מורף משנה הצורה שעכשיו הוא א-בינארי. ג'ין גריי עכשיו בהריון, פרופסור אקסבייר מת והזוג תוהה – מה הלאה? כל זאת, כמובן, על רקע העובדה שהפרופסור מעניק למגנטו את השליטה על האקס-מן.

השחזור של הסדרה המקורית מדויק עד כדי כך שגם המדבבים כולם חוזרים לתפקידיהם המקוריים, ולמרות שעם השנים התרגלנו למבטא של פטריק סטיוארט בתור פרופסור אקסבייר ולקול המחוספס של יו ג'קמן בתפקיד וולברין, נחמד לקבל את כל הקאסט הישן. צריך להתרגל לזה מחדש, אבל הם עובדים מעולה ביחד וכולם משחקים באופן מלודרמטי בדיוק כפי שזכרנו את הסדרה, שזה נהדר כי זה בדיוק מה שאנחנו מצפים מסדרה כזאת. גם סגנון האנימציה חוזר, אם כי מעט יותר ממוחשב והרבה יותר חד, כך שהכל עובר הרבה יותר חלק ונראה הרבה יותר טוב, במיוחד כשגם התוכן התבגר יחד עם הקהל. 

הטון של "אקס-מן 97'" בוגר יותר, עם יותר מתח מיני בין הדמויות ואלימות הרבה יותר בוטה. אחרי שזה עבד עם "דדפול" ו"לוגאן", סוף סוף האולפנים הבינו שהקהל מתבגר, ואם הקהל מתבגר אז גם הסדרה צריכה לעשות את הצעד הזה. וכאן היא משחקת על קו דק: אף פעם לא מראים יותר ממה שצריך. לא פעם כתבתי שבסרטי מארוול הקרבות נראים כמו חדר חזרות, כי אף פעם אין דם. לא ביקשתי אמבטיות דם נוסח דדפול, אבל מעט ריאליזם בקרבות יכול להיות נחמד. הניסיון לא להראות יותר מדי אבל גם לא להסתיר יותר מדי, הוא תוצאה של בחירה מאוד מדויקת ונכונה לסדרה הזאת.

יותר מזה: מדובר בסדרה שמרתק לראות כיצד היא מחדשת באמצעות הישן, לא רק ויזואלית, אלא גם מבחינת המבנה העלילתי. כמעט כל סדרה עדכנית מתמקדת בעלילת מסגרת כלשהי, אבל כאן עלילת המסגרת נדחקת לצד לטובת עלילות משניות טובות לא פחות. לכל פרק יש התחלה, אמצע וסוף, מבנה ישן שהיה מקובל יותר בשנות התשעים, אבל זה גם רטרו מחדש ומרענן, כי כיום על המסך כמעט ואין סדרות שבנויות באופן הזה. 

המעריצים תמיד ימצאו על מה להתבכיין (כרגע הנושא החם הוא המגדר של מורף, כמובן), אבל בנקודה זו נראה שנבנית כאן עונה די מוצלחת, עם עלילת מסגרת של קייבל המתנקש שנוסע בזמן, ובנוסף עלילות קטנות יותר שיספקו לנו אקשן במינון גבוה. זאת לא הנוסטלגיה שהופכת אותה לסדרה טובה באמת – נוסטלגיה זה נחמד עד גבול מסוים – אלא הרבדים החדשים שנוצרים באמצעות הדמויות המוכרות, שמתמודדות עם בעיות אמיתיות של אנשים אמיתיים. הסיפורים מאד אנושיים ומייצרים סתירה שאני די אוהב בין האקשן הגרנדיוזי משנות התשעים לבין המורכבות של הקונפליקטים בעלילה. 

"אקס-מן 97'" עדיין לא מכניס את האקס-מן ל-MCU, אבל אחרי כל הבלגן שהיה שם מאז הסיום של סאגת אבני האינסוף, זה נחמד לקבל תוכן של מארוול שלא קשור למולטיוורס ועדיין להרגיש שאני צופה במשהו מוכר (אלא אם כן זה יופיע בהמשך הסדרה, ואני ממש מקווה שלא, כי זה בפירוש יהרוס את הכל) . יש משהו מאד מרענן באופן שבו דיסני ומארוול מתייחסות ל"אקס-מן 97'", וזה מאפשר חופש תנועה יצירתי שלא נראה כמעט מאז שדיסני רכשו את מארוול. זה יכול היה להיות כישלון כמו כשלונות מארוול רבים, אבל במפתיע זאת סדרה ממש ממש מוצלחת, מעניינת ומקורית שנותנת המון כבוד למקור, אבל גם מרשה לעצמה לחדש ולעסוק בנושאים כבדים. מוטאציה. 
>> אקס-מן 97', עונה ראשונה, 10 פרקים (השניים הראשונים באוויר), עכשיו בדיסני+