כל עוד מישהו מחטיף מכות למישהו, "איש הקוף" קרוב לשלמות.
אני לא אגיד שהוא סרט האקשן הכי טוב של העשור או השנה או איזה סופרלטיב מוגזם, אבל העובדה שדב פאטל הצליח בסרטו הראשון להציג רמת שליטה כזאת באקשן צריכה להדאיג את כל במאי האקשן שמסתובבים בהוליווד. זה אפילו לא שהאקשן מושלם כמו שהוא פשוט כואב. לא משנה כמה אפשר להתפייט על ריקודי הבלט של האקדח-פו בסרטי "ג'ון וויק", אף מכה שם לא מרגישה כואבת. ב"איש הקוף", לעומת זאת, יש כמה וכמה מכות שכואבות. מאוד.
יש לסרט גם עלילה, והייתי רוצה להגיד שהיא שולית – כי היא אכן לא הסיבה שמישהו יבוא לסרט הזה – אבל לצערי הסרט מייחס לה חשיבות לא מעטה, אז יאללה: דמות חסרת שם שמגולמת על ידי דב פאטל (לא בתפקידו הטוב ביותר, אבל אמין באופן מפתיע יחסית לעובדת היותו במשקל חסה) אשר מסתובבת בחלקים המוזנחים של עיר הודית גדולה עם תוכנית… כלשהי. הסרט לא טורח להגיד לנו מה העניין בזמן שהדמות הולכת בכל מיני סמטאות או מנסה להתקבל לעבודה במלון יוקרתי, אבל קל להרכיב את הפאזל בין פרטי המידע שנזרקים לכיווננו וקטעי הפלאשבק האקראיים שהגיבור חווה.
אם פאטל יכול להיות נהדר במשחק (לא פה, אבל הוא יכול), והוא מראה הבטחה עצומה כבמאי, הרי שכישוריו כתסריטאי זקוקים לשפשוף. זה לא רק עצם העובדה שלמרות שהפאזל של הסרט קל להרכבה, הסרט עדיין טורח להתייחס אלינו כמטומטמים ולהגיד "טוב, טוב, לא אשאיר אתכם במתח – הנה בצורה מפורטת כל פריט מידע שולי וחשוב שקרה לדמות הזאת", וזה אפילו לא רק כל מיני התנהגויות מוזרות של דמויות שנראה שנועדו רק בשביל לפתח את הסיפור או החלטות לא חשובות ואקראיות שהיה אפשר להוריד והסרט לא היה נפגע.
לא, בבסיס "איש הקוף" יש שאלה שהתסריט לא לחלוטין מתמסר אליה, והיא זאת: לסרטי אקשן-נקמה מסוג "איש הקוף" יש בבסיסם איזה תפיסת עולם שנוטה להתיישב יותר עם תפיסות שמרניות. קרי – פושעים רבים ממלאים את הרחובות ואין דרך להשיג צדק, על כן הדרך היחידה להשיג צדק היא להרוג את כל הפושעים האלה. תפיסת העולם של "איש הקוף" היא קצת יותר מורכבת מזה לכאורה ומדברת לא על פשיעה גואה אלא על מערכת צדק שהיא עצמה הבעיה ועל האיש הקטן להתקומם נגדה – דבר שלכאורה מתיישב עם תפיסות עולם ליברליות יותר. תפיסת עולם שאי אפשר להטיל ספק שהסרט תומך בה, לאור זה שהוא מציין באופן די מפורש פוליטיקה מפלגתית פנים-הודית ושחיתויות כוח.
אלא שאותן תפיסות עולם כוללות בבסיסן את העובדה שאלימות היא לא הפתרון העדיף והנכון – כפי שאפשר לראות מתפיסת עולמו של מהטמה גנדי, שאני חושב שלא קיים בעולם של הסרט הזה כי אף אחד שם לא שמע על אי-אלימות. להיפך, כמו בסרטי האקשן הטיפשיים ביותר, נראה שכל אחד בעולם של "איש הקוף" למד אומנות לחימה כשהיה קטן והשאלה היא רק מתי יש לו הזדמנות להפגין את זה.
בכל מקרה, זה יוצא סרט שאם מנסים לחשוב על המסר שלו, התוצאה קצת מתעתעת: אנשים מוחלשים צריכים לנקוט אלימות כדי להשיג צדק זה אולי נשמע ליברלי ויפה כנגד אפליה ממסדית אכזרית, אבל במקביל זה איום שמרני שממנו קבוצות מוחלשות מנסות לברוח שנים ושבקלות יכול להתהפך על אותן אוכלוסיות שהסרט מתיימר להעצים.
על כן, עדיף שלא לחשוב על המסר שלו. דבר שדי קל, כי כאמור – ברגע שמישהו מתחיל להרביץ למישהו, פשוט קשה לחשוב על משהו ולא להחזיק חזק את הכיסא לנוכח, לא יודע, הבחור שנשכו את האף שלו ואז ירקו אותו.
גם את ההתלהבות מהאקשן אפשר לסייג בכך שפאטל נסמך המון על מצלמה מאוד תזזיתית: המצלמה זזה הלוך ושוב ולמעלה ולמטה ולצדדים. אבל בניגוד לסגנון של גרינגראס, אתם לא מרגישים שמישהו עמד בצד והרעיד את המצלמה בשביל שנרגיש שאנחנו בסצנת אקשן – הסרט כאילו מציב את המצלמה ממש בתוך סצנת האקשן עצמה, כדמות לוחמת ולא כצופה, ולמרות הקפיצות הללו, תמיד אפשר להבין מה קורה.
אבל גם אם לא, כאמור, זה לאו דווקא הנקודה – הבעיה בהרבה סרטי אקשן היא לא יציבות המצלמה אלא הבנאליות של המכות. בחיים האמיתיים כל כדור מרגיש כמו חיים ומוות, אבל בסרטים גדושי פעלולנים שבאים לקבל מכות מהגיבור שלנו, כל בלט הכדורים מרגיש כמו ריקוד ולא כמו סצנת קרב. ב"איש הקוף", כאמור, מרגישים את המכות – ואפילו אחרי שהגיבור ספג את המכה הבלתי אפשרית האלפיים, ואפילו שעדיין לאורך רוב הסרט הנבלים מאוד מנומסים ומחכים לתורם להיכנס לקרב, זה עדיין כואב יותר ואמין יותר מרוב סרטי האקשן שבסביבה.
ספציפית, יש סצנת אקשן מתמשכת איפשהו באזור חצי השעה הראשונה שהיא פשוט מושלמת בעיניי. היא מסוג הדברים שסצנות אקשן בשוט אחד היו רוצות לייצר – אקשן עוצר נשימה למשך כמה וכמה דקות – אבל שוכחות שהעניין הוא לא מחסור בעריכה, אלא פשוט דבר מטורף אחד אחרי השני. "איש הקוף", בשיאו, הוא בדיוק זה: דבר מטורף אחד אחרי השני.
לצערו, כאמור, ל"איש הקוף" יש גם נקודות שפל. לא ברור לי למה הסרט מרגיש צורך להוריד הילוך למשך מה שמרגיש כמו שעה מיותרת למדי, אבל הוא עושה את זה, וזה היה נסלח אם התסריט היה מאוד טוב, אבל הוא לא – הוא תסריט של סרט אקשן. בהחלטה הזאת, "איש הקוף" מונע מעצמו להיות אחד מהסרטים הטובים של השנה ומסתפק רק בלהיות – ככל הנראה – סרט האקשן הטוב של השנה. טוב, זה גם משהו.
