סקס, קמטים ואבו דאבי
הדמויות סטטיות וצפויות, הטריקים התסריטאיים מאולצים והביקור באבו דאבי מלווה בעיקר בהומור דלוח ובימוי מגושם. האם באמת היינו זקוקים לסיבוב נוסף של "סקס והעיר הגדולה"?
"סקס והעיר הגדולה 2" הוא לא מעיין שופע של חידושים תסריטאיים וטוויסטים מפתיעים. אתם יודעים בדיוק מה תקבלו, אתם מכירים את הדמויות, יכולים לנחש את סגנון הלבוש שלהן ולהמר על התגובות שלהן בסיטואציות נתונות. אז למה בכל זאת יבואו מיליונים לראות את קורות רביעיית הארבעים ומשהו-משהו?
בפני התסריטאים עמדה בעיה: מאחר שסמנת'ה תישאר סמנת'ה, כל שאר הדמויות העיקריות שיתחתנו ו/או יהפכו להורים כבר עשו זאת בסרט הראשון. אז אם הכל סטטי, איך ממשיכים הלאה? התשובה: עוברים לצד השני של העולם.
במהלך אלגנטי בערך כמו אביגדור ליברמן ב"רוקדים עם כוכבים", מגיעות ארבע החברות לחופשה של שבוע באבו דאבי. קחו את מכסיקו מהסרט הקודם, תוסיפו לזה היקסמות מהמזרח והזדמנות ללבוש מכנסי הרמון כעורים, ותקבלו את ההרפתקה הלבנטינית התמוהה ביותר של שרה ג'סיקה פארקר מאז שחיפשה את האפיקומן ב"שלום סומסום".
ב"סקס והעיר הגדולה 2", שמתרחש שנתיים אחרי הסרט הקודם, אנחנו פוגשים את קארי ברדשו (כיום פרסטון), מיסיז ביג בשבילכם, רגע לפני שיוצא לה ספר חדש העוסק, איך לא, בחיי הנישואין. היא וביג חיים בדירה חדשה, לא דירת החלומות מהסרט הקודם ולא דירת הרווקים של קארי מהסדרה, ועוסקים בבעיות הבנאליות שבין הנטייה לשקוע בספה המעוצבת לבין הרצון לשמור על הניצוץ בזוגיות.
ביג וברדשו. הזוגיות לא עושה להם טוב
שאר החברות נמצאות פחות או יותר איפה שהשארנו אותן. שרלוט והארי הורים ללילי ורוז הקטנה ומירנדה וסטיב הורים לבריידי. סמנת'ה מקבלת את גיל המעבר כשהיא מצוידת בשלל ויטמינים, מינרלים ומדבקות מלטונין, על מנת לשמור על הליבידו המפורסם.
ועדיין, העלילה נפתחת בחתונה. ואם אמרנו שאת כל הדמויות העיקריות כבר חיתנו, של מי החתונה? של סטנפורד ואנתוני, הזוג המוזר של הסדרה, שעם נקוף השנים והתקדמות הגיל לפתע מצאו עצמם האחד עם השני. תפקיד החתונה הוא בעיקר להציג את החברות באירוע זוהר, ותרומתה לעלילה מסתיימת בערך שם. מה שכן, היא גם ההזדמנות להעניק תפקיד אורח נוצץ ללייזה מינלי, שבקושי מצליחה לדבר אבל רוקדת נפלא ומבצעת טייק אוף מוצלח על "Single Ladies" של ביונסה.
אבל לעזאזל ההווה, אנחנו רוצים נוסטלגיה. לכן פתאום מבליח סמית' בחזרה לחיי סמנת'ה ומזמין אותה לפרמיירה של סרטו, שצולם באבו דאבי. שם הוא מכיר בינה לבין שיח' שמזמין אותה להתארח באמירות על חשבונו.
אקזוטיקה לעניים
מה מאכזב כל כך בחלק המזרח תיכוני של העלילה, שנוגס ברוב הסרט? יכול להיות שזה בגלל שבישראל קשה לראות בקופסת פרינגלס עם כיתוב בערבית אקזוטיקה של ממש. יכול להיות שזה בגלל שרמת ההומור בדיאלוגים צונחת ככל שהטמפרטורות עולות (הידעתן? לבישת רעלה חוסכת בבוטוקס), ויכול להיות שסתם מדובר בטיפול מגושם בסיטואציה שמצריכה עדינות רבה.
מתוך הסרט. המזרח התיכון מעולם לא היה משמים כל כך
תחילת החופשה מצטלמת כמו סרטון פרסומת מביך לאבו דאבי. אלמלא צולם הסרט בכלל במרוקו, היה עולה החשד שמשרד התיירות המקומי שילם להפקה. אבל אז מראה האמירות את פניה האמיתיים, על קיצוניותה ויחסה לנשים. נחשו מי מהארבע זוכה שם להוקעה פומבית וגורמת לחברותיה לארוז את תיקי הברקין ולעוף, לא לפני הענקת מסר מעצים לאחיותיהן בנות ערב?
באמצע הושתל, בפליק-פלאק תסריטאי בלתי מתקבל על הדעת, מפגש בין קארי לאיידן, שמביא את המונח "השעיית הספק" לשיאים חדשים. מילא להביא שוב את סמית' לבקשת הקהל לגיחה של רגע. אבל מדוע להעלות באוב את ג'ון קורבט?
אז כן, יש בסרט הרבה פאן, כמה שנינויות ("החוק נגד התעסקות עם המטפלת של הילדים צריך להיקרא The Jude Law") ואפילו סצינה נוגעת ללב עם מירנדה ושרלוט החולקות בקשיי האמהות. אבל אלה כמעט מושתקים מול תועפות של הגזמה, סצינות פארסה של נפילות מגמלים והכרזות סכריניות כמו "אנחנו חברות בנפש, בנות".
ומה לגבי העתיד? לקארי אולי יש משקפי קריאה, והבנות כבר ממש לא נראות כמו בנות, אבל היו בטוחים שעוד לא ראינו את הסוף בעלילותיהן בעיר הגדולה, עם קצת סקס פה ושם.
"סקס והעיר הגדולה 2". זה לא ייגמר אם לא נספר
מומלצים
