ביקורת טלויזיה: היפה והחנון (ערוץ 10)

"היפה והחנון" היא הקומדיה הכי טובה שראיתם על המסך כבר שנים. אז למי קראתם ריאליטי?

"היפה והחנון" בהנחיתו של פיני טבגר היא כנראה מתוכניות הריאליטי הנמוכות ביותר שעלו על המסך אי פעם. כבר ראינו רווקות נואשות, כבר ראינו קבוצות גברים וגברות נועזים ונועזות אוכלי ג'וקים, כבר ראינו כבדי-משקל הופכים לאנורקסים; והנה ערוץ 10 מעבד סדרה אמריקאית, ונותן לנו טמטום בעטיפת "מסודרים". עשרה זוגות של חנונים משונים ויפיפיות מאותגרות-שכלית יתנו לנו שואו מדי שבוע וינסו להוכיח שפרטנית וביחס לחנונים האחרים, הוא יהיה יפה יותר (נורמלי יותר?) והיא תהיה חכמה יותר.

הענין הוא, שדווקא בזכות העובדה ש"היפה והחנון" יורדת נמוך, היא שואו קורע מצחוק שאם לא היה לו את הכותרת "ריאליטי", היה נדמה שהוא קומדיה מתוסרטת מעולה. אם עד היום העולם תייג את ארה"ב כמדינה עמוסת טיפשים, הרי שמדינת ישראל כל כך מנסה לחקות אותה, שמסתבר שגם אצלנו יש מאותגרי ומאותגרות שכלתנות. הבעיה החמורה מכל היא שאותם מאותגרים לא מוצאים את הרע שבדבר ("אני חכמה בחיים" ולא בגיאוגרפיה וחשבון פשוט).

הרגעים הראשונים של "היפה והחנון" מנסים להדגים את הבדלי העולמות המשוועים לאיזון: הגברים החנונים מגיעים להם לוילת המגורים רכובים על קורקינטים בלבוש הביתי הרגיל שלהם, בעוד הנשים היפיפיות מגיעות לוילה בלימוזינות לבושות בשמלות ואביזרים בשווי בלתי מבוטל. המצלמה נעה מהרגלים ומעלה עבור כל בחורה, מעניקה לנו הצצה ראשונה למה שרק בעוד דקות אחדות יהיה הרבה הרבה יותר חשוף.

הבנות בעמדת הכוח הראשונית, הולכות להן לבריכה של הוילה בלבוש מינימליסטי עד כמה שטלויזית פריים-טיים יכולה להציג (סמכו על הצלמים של התוכנית שיעניקו לכם קלוז-אפים ארוכים על הפיזיולוגיה שלהן) וממתינות לחנונים שיגיעו בזה אחר זה ויציגו את עצמם. שוק בשר הפוך ומשעשע. האחד אוהב "משחקי תפקידים" מסוג שהן לא מכירות, השני השתנק, השלישי אוהב מחשבים יותר מבני אדם כי אותם אפשר לכבות. תענוג לאוזנים. כל דרשה שנושאים החנונים בפני הבנות וכל פרשנות שקוטעת את מהלך העניינים מצחיקים אפילו יותר מהקודמים.

אחרי שסיימו את שוק הבשר ההפוך, היפות הצתוותו לחנונים שלהן, והלכו לישון. קסמה במיוחד טל, שלמרות שהיו לה 'יציאות' משעשעות על החנונים, דווקא לא נרתעה מהענין והרבה יותר מאשר נשארה לישון במיטה מאוחדת ויחידה עם החנון שלה, גם התישבה ללמוד משחק דמקה סינית. כל הכבוד על ניסיון ההתחברות. רוח קרבית שכזו היא כנראה מה שיתן לה את היתרון במשחק על פני האחרות, ואולי מה שישרה את השינוי גם עליה וגם על בן הזוג שלה. איך שזה נראה, אותה טל היא היחידה שהשאירה את המיטה הזוגית מאוחדת בחדרה עם החנון, וכל שאר הבנות מיהרו לפצל את המיטה ליחידות כדי לא לחלוק את המיטה עם בן זוגן למשחק. מחוה טריטוריאלית ברורה וקצת מדכאת לפרק הפתיחה עבור החנונים המסכנים שרובם מעולם לא חוו מרחק כזה מאישה.

בבוקר, המשימות מתחילות וטמטום-או-מטר מרקיע שחקים. החשבון הפשוט הוא אולי לא הדבר הכי מפתיע בעולם, אבל אפשר היה לצפות שלכל היפות יהיה מושג קלוש היכן נמצאת הכנרת לפחות. ברגע המביך ביותר של התוכנית, אחת הבנות מיקמה את הכינרת על מפת המדינה במרכז מדבר יהודה, ממש על גבול ישראל-מצרים. אחרת מיקמה את לבנון כנושקת לים האדום. שלישית התעקשה שהשמש זורחת ושוקעת באותו ה'צד'. החנונים מצידם לא חסכו מבוכה מעצמם גם הם כשנדרשו לחבק ולנשק בובה כאילו היתה אהובתם. קשה לומר שעז (זה עוז עם חולם) מלא ברוח ספורטיבית, ולמרות האבחנה הדקדקנית שלו שיש בעיה, כשל להבחין מהי. קל לומר שאיציק הוא האישיות המשעשעת ביותר בקרב הבנים וצפוי לתת את השואו הכי מגניב שיש.

לצערנו הרב, ערוץ 10 לא מצאו אנשים מהסוג שמצאו בפינצטה אל דגמו אוכלוסיות קיימות במדינה. זה אמנם הדבר המצחיק ביותר שיש כרגע על המסך הקטן, אבל גם מעורר תהיות עמוקות מאד באשר למצב החינוך במדינה הזו מעבר למספרים שמהדורות החדשות מספקות באשר למחזיקי תעודות הבגרות וכדומה.

המשפטים שאהבתי:

• "אני לא קוראת ספרים. אם כבר אני קוראת ספר אני מעבירה את הדפים לסוף וממשיכה הלאה." (אז בגלל זה ידעת את כל המילים המוזרות ההן בסוף?)
• "[שם] לא נישק בחורה מעולם" (תיאור מצוין לגבר על משקל: משה, מלצר, חולון)
• "[שם] לא היתה לו חברה מעולם" (תיאור מצוין אפילו יותר לגבר)
• "ג'יפה ענקית כזה" (תיאור מצוין לשיער)
• "בחורות שאתה עובר לידן ואומר תודה שלא ירקו לך בפנים" (לפחות הוא יוצא מהבית)
• "ראיתי חנון בחיים שלי" (מזל שלכדו את החיה הנכחדת הזו לגן חיות)
• "לדעתי יותר קל לחשב במחשבון" (כחול עמוק זה יותר מדי?)

דירוג:

היפה והחנון
ישראל, 2008
70 דקות.
שידור: ערוץ 10, החל מה-24.07.2008 בכל יום ד'.
מנחה:
פיני טבגר