6 ביוני 2010 בשעה 9:00

ביקורת: קילרים

קתרין היגל עם אשטון קוצ'ר. מתוך קילרים.

מזמן לא ראיתי סרט שנכשל כל-כך בכל היבט אפשרי. אני לא מבין מדוע זכה "קילרים" לתאריך יציאה בין סרטי (תחילת) הקיץ בארה"ב, ומדוע הוא בכלל מוקרן בארץ, מכל הסרטים. זו אמורה להיות קומדיית פעולה רומנטית אך מדובר בסרט לא מצחיק, מותח, משעשע או מעניין. על אמינות אין בכלל מה לדבר.

במהלך משימה בצרפת המתנקש ספנסר (אשטון קוצ'ר) מתאהב בבחורה אמריקאית (קתרין ה י י גל, "האנטומיה של גריי", "27 שמלות") ומחליט לעזוב את המקצוע (גם אני חשבתי, לרגע, על "ניקיטה"). הם מתאהבים כי הוא חתיך והיא בלונדינית, דוברי האנגלית היחידים כנראה בדרום צרפת. היא לא יודעת על עברו, אך עברו רודף אותו ויש אנשים שרוצים לחסל אותו.

את "קילרים" ביים רוברט לוקטיק ובאופן יוצא מן הכלל אציין פה את כל הסרטים שהוא ביים: "לא רק בלונדינית" (2001) החביב עם ריס וית'רספון, ומכאן העסק מידרדר: "לזכות בדייט עם טד" (2004) עם ג'וש דומאל וטופר גרייס, "חותנת בהפרעה" (2005) עם ג'יין פונדה וג'ניפר לופז, "21" (2008) עם קווין ספייסי בלאס וגאס ו"האמת המכוערת" (2009) עם קת'רין הייגל וג'ררד באטלר. הבנתם עם מי יש לנו עסק? לכל אורך הסרט יש תקריבים בלתי פוסקים ובלי סיבה. קטעי הפעולה בולטים במיוחד ברישול בבימוי, בעריכה ובצילום שלהם, עם תנועות מצלמה מציקות.

עירוב ז'אנרים – פעולה, קומדיה, רומנטיקה – הוא לא דבר פשוט ומעטים מצליחים בו, אך זו אינה הבעיה העיקרית של הסרט שנדמה ששאף להיות "מר וגברת סמית'" עם בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי, שגם לא היה יצירת מופת אך שם היה מעט בשר: עלילה, טכנולוגיה מתקדמת, קטעים משעשעים ומתח בין הדמויות הראשיות. "קילרים" פשוט לא עובד (ראו לדוגמה את הקטע בבית המרקחת: לא מותח או מצחיק). כמו רקדנים שעושים את התנועות לצלילי להקת נגנים באולם המתאים עם התלבושות הנכונות, אך ללא להט ותנופה והעסק מרגיש מזויף. לסרט פשוט "אין את זה".

אשטון קוצ'ר. מתוך קילרים.

אשטון קוצ'ר, שחברת ההפקה שלו עומדת מאחורי הסרט, מאוהב בעצמו. רוב הזמן הוא נראה כמו באחת הפרסומות שלו לחולצות, לשעונים או לבושם, מה-שזה-יהיה שהוא מפרסם. בניגוד לסרטיו הקודמים ולתדמית שאימץ לעצמו, הוא לא משתטה יותר מדי במהלך הסרט; הסרט משתטה מספיק בלעדיו. לפעמים צמד שחקנים ראשיים טוב יכולים לרומם סרט בינוני. זה לא קורה במקרה הזה. קוצ'ר והייגל לא מצחיקים או חמודים יחד.

יחד עם פיצול האישיות העלילתי והסגנוני, נראה שקוצ'ר והייגל הגיעו לשני סרטים אחרים. היא באה לקומדיה רומנטית בעוד הוא מבקש שנדע שהוא רוצה שילהקו אותו בסרט פעולה במקום שייקחו שוב את מאט דיימון. הדמות שלה אוהבת לדבר על הקאה, וכשהיא התחילה לצרוח בסרט חששתי שתצטרף לשרשרת הבלונדיניות הצווחות שכוללת את קייט קאפשו ב"אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור" ואת קים בייסינגר ב"באטמן", אך לפחות הדמות שלה עוברת הלאה (בעניין הצרחות לפחות). טוב שהיא מנסה לעשות סרטים מעט שונים מהקומדיות הרומנטיות העבשות שהיא עשתה בשנים האחרונות, אך הניסיון הזה נכשל. הסרט גם מכיל את הקלישאה הקולנועית #39: כשהמצלמה מתמקדת זמן רב מדי במישהו מדבר וברור שבן-שיחו נרדם.

שלוש מעלות מצאתי בסרט: הוא קצר לכן הוא נגמר מהר, העיר ניס שבצרפת משגעת וקת'רין או'הארה בתפקיד אמה חובבת האלכוהול של הייגל נהדרת למרות שהבדיחה שלה חוזרת על עצמה. גם אם תהיינה הכנסות סבירות בסוף השבוע הראשון ליציאתו, מהר מאוד הוא ייעלם ויבלע בין הסרטים הבאים בתור בקיץ האכזרי של הקולנוע האמריקאי.

דירוג: