ביקורת: לאכול להתפלל לאהוב

ג'וליה רוברטס. מתוך לאכול להתפלל לאהוב.

ג'וליה רוברטס. מתוך לאכול להתפלל לאהוב.

הסרט "לאכול, להתפלל, לאהוב" מבוסס על רב המכר של אליזבת' גילברט, והדמות הראשית בסרט נושאת את שמה. הסופרת ליז (ג'וליה רוברטס) מחליטה לעזוב לשנה את חייה בניו יורק ויוצאת לבלות שנה ברומא, באשרם בהודו ובבאלי שבאינדונזיה. לעומת "לרוץ עם מספריים" (2006), סרטו הקודם והראשון של הבמאי ריאן מרפי (יוצר הסדרות "ניפ/טאק" ו"Glee"), שהיה איום ונורא; "לאכול, להתפלל, לאהוב", שגם בו היה שותף לכתיבה, הוא שיפור קל בלבד.

חלק מהנאה של סרט או סדרה הוא בריחה מהמציאות לעולם לא לגמרי מציאותי. יש והיו מעריצים לשתי הסדרות שמרפי יצר, ובשתיהן מרכיב גדול של הגזמה ומופרכות. בסרט הזה על אישה שבורחת מחייה כדי 'למצוא את עצמה' לא ציפיתי לדרמה עמוקה אלא לפחות למשהו מעניין שמידי פעם בפעם יהיה משעשע, אך הכל פה כה מכני, כל כך מלאכותי ומבוים רע.

הבמאי הוא מנצח התזמורת, הוא אחראי לכל ושום דבר פה לא כמו שצריך. רוברטס המקסימה לא מתאימה לתפקיד, הקריינות שלה לא מוסיפה דבר, צילומי האוכל לא מרשימים כפי שכבר ראינו בסרטים אחרים, וגם באחד מאתרי הצילום הטבעיים היפים בעולם (איטליה) לא הצליח הצלם המוכשר רוברט ריצ'רדסון ("JFK", "הטייס") לחדש (לאמריקאית שיוצאת למצוא את עצמה בעיר איטלקית מצולמת בצורה מרהיבה ראו "חופשה בוונציה" מ-1955 עם קת'רין הפבורן); אפילו המוסיקה הרב-גונית של דריו מרינלי ("כפרה") לא מוצלחת.

לפני שליז יוצאת לדרכה בניכר היא מכירה שחקן תאטרון (ג'יימס פרנקו) וכשהם נפרדים אחרי שתי דקות מתברר שזו מערכת יחסים בת חודשים, שהם גרו יחד ושהיא ממש מאוהבת בו. הכול בסרט הארוך הזה קורה צ'יק-צ'ק, על קצה המזלג.

ג'וליה רוברטס עם חביאר ברדם. מתוך לאכול להתפלל לאהוב.

ג'וליה רוברטס עם חביאר ברדם. מתוך לאכול להתפלל לאהוב.

בכל מקום היא מתחברת עם אנשים זרים באותה מדינה: שוודית באיטליה, אמריקאי מטקסס בהודו (ריצ'רד ג'נקינס, שתמיד אפשר לסמוך עליו) וברזילאי באינדונזיה (חביאר ברדם הספרדי). אנחנו לא יודעים שום דבר על סופי השוודית, אפילו לא למה היא באיטליה. לא צריך לתת את כל סיפור החיים שלה, אבל במשפט אחד של דיאלוג היא היתה יכולה להסביר למה היא שם. וכשאליזבת מחליטה לקפוץ לנאפולי, סופי וכל החבורה האיטלקית פנויה להצטרף אליה (עניין של 190 ק"מ). ועם מה היא עוזבת את איטליה מלבד קילוגרמים עודפים ואוצר מילים נרחב באיטלקית? לא ברור, אבל זה בהחלט עדיף על השטויות שדוחפים לנו בחלק הבא של הסרט: להתפלל.

החלק האחרון נקרא "לאהוב", לא "להתאהב" ויש לכך סיבה. רוברטס המקסימה פוגשת את ברדם הרגיש, וזה פחות או יותר תמצית סיפור האהבה ביניהם. בבאלי המרפא החייכן שהניע אותה לצאת להרפתקה אומר לה שתפסיד את כל הכסף שלה אך תרוויח אותו מחדש. נאמר ונשכח. הוא מטיל עליה להעתיק ביד מאות מסמכים שברשותו, והיא לוקחת בהיחבא מחברת כדי לצלם אותה. אז לקחה, נו?..

לקראת הסוף יש ניסיון כושל להחדיר איזושהי דרמה בין עוד רגעים מזויפים ואחרי יותר משעתיים ארוכות מאוד נגמר הסרט הפרוֶה המפוספס הזה. ג'וליה רוברטס מלאת חן, זה לא חדש לאף אחד, וזו לא סיבה מספקת בשביל ללכת לסרט.

דירוג: ★★½☆☆

לאכול, להתפלל, לאהוב
ארה"ב, 2010
133 דקות.
הפצה: א.ד.מטלון, החל מה-23.09.2010 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:

בימוי:
ריאן מרפי
תסריט:
ריאן מרפי
ג'ניפר סולט
אליזבת' גילברט
שחקנים:
ג'וליה רוברטס
חביאר ברדם

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?